*"אז ירננו עצי היער" - על הנענועים* החיוב לנענע את ארבעת המינים עולה מדברי המשנה על שיעור הלולב: "כל לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר". האם זו חובה מהתורה או מדברי חכמים? זה לא ברור לגמרי. מצד אחד מקובלנו שהשיעורים (מידות) הם הלכה למשה מסיני ולכן אם שיעור הלולב נקבע כדי לנענע בו הרי שחיוב הנענוע הוא מהתורה. מצד שני מדברי הגמרא "מדאגבהיה נפק ביה" עולה שמספיק להגביה את ארבעת המינים כדי לצאת ידי חובת המצוה. החת"ם סופר מציע לחלק כך: הנענועים כפי שאנו נוהגים ("מוליך ומביא, מעלה ומוריד") הם מדרבנן ואילו מהתורה מספיק נענוע כלשהו כדי
*"אז ירננו עצי היער" - על הנענועים* החיוב לנענע את ארבעת המינים עולה מדברי המשנה על שיעור הלולב: "כל לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר". האם זו חובה מהתורה או מדברי חכמים? זה לא ברור לגמרי. מצד אחד מקובלנו שהשיעורים (מידות) הם הלכה למשה מסיני ולכן אם שיעור הלולב נקבע כדי לנענע בו הרי שחיוב הנענוע הוא מהתורה. מצד שני מדברי הגמרא "מדאגבהיה נפק ביה" עולה שמספיק להגביה את ארבעת המינים כדי לצאת ידי חובת המצוה. החת"ם סופר מציע לחלק כך: הנענועים כפי שאנו נוהגים ("מוליך ומביא, מעלה ומוריד") הם מדרבנן ואילו מהתורה מספיק נענוע כלשהו כדי
שתי פרשות בתורה מכילות קטעי תוכחה קשים המופנים כלפי עם ישראל. האחת היא פרשת בחקותי אותה נקרא השבת והשנייה בחומש דברים בפרשת כי תבוא. במסכת מגילה מספרת הגמרא כי עזרא הסופר תיקן שקריאת פרשות התוכחה תהיה לפני ראש השנה כדי לקיים: "תכלה שנה וקללותיה". התוכחה הנקראת סמוך לראש השנה היא בפרשת כי תבוא, ובהתאם להנחית התוספות שם על הגמרא אנו דואגים שתהיה עוד שבת אחת שמפסיקה בין פרשת כי תבוא ובין ראש השנה, בה נקרא את פרשת נצבים. פרשת בחוקתי נקראת בסמוך לחג השבועות שעל פי הגמרא נחשב גם הוא לראש
*שהם עתידים להתחדש כמותה* - על זמן קידוש לבנה ועוד
בשנה שעברה עסקנו מעל בימה זו בשאלה הבאה: כאשר במוצאי שבת יש לפנינו קידוש לבנה וספירת העומר - איזו מהן ראוי להקדים? אני מבקש להביא כאן שוב את הדברים אולם האם במוצאי השבת הקרובה נברך את ברכת הלבנה? (או נקדש את הלבנה כמאמר האשכנזים?). כזכור במוצאי שבת שעברה התאריך היה ד' באייר האם כבר ניתן היה לקדש את הלבנה? ממתי מתחיל זמן קידוש לבנה? הגמרא במסכת סופרים כותבת: "ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם..". בעקבות הגמרא פסק רבינו יונה (ברכות כ״א) בשם רבו (ככל הנראה הרמב״ן) שזמן
*בשם ה' אקרא* - על הלל מקוצר בראש חודש ראש חודש אייר יחול בימים רביעי וחמישי הבא
בששת הימים האחרונים של פסח אמרנו בתפילה הלל מקוצר בו דילגנו על שני קטעים. על הסיבות לקריאת הלל מקוצר בפסח דיברנו בעבר והזכרנו שני טעמים מרכזיים: א. בפסח הקרבן זהה בכל הימים ועל כן אין לכל יום מעמד מיוחד של מועד; ב. בשביעי של פסח אסר הקב"ה על המלאכים לומר שירה בגלל שהמצרים טבעו בים. על כן גזרו שבכל ימי הפסח לא יגידו הלל כדי שלא יהיו ימי חול המועד נראים כחשובים יותר משביעי של פסח.
*על התורה ועל העבודה ועל הנביאים* - על הבדל מוזר בין שבת חוה״מ פסח לסוכות:.
מי שיהיה קשוב לברכות ההפטרה בשבת הקרובה ישים לב שבברכה כלל לא מזכירים את חג הפסח. המברך יזכיר רק את השבת כמו בכל הפטרה במהלך השנה, ולא יזכיר כלל את הפסח. זאת בניגוד לשבת של חוה״מ סוכות שהמברך מזכיר בברכה האחרונה את חג הסוכות: *״על התורה…. ועל יום השבת הזה ועל יום חג הסוכות הזה״*. וגם בסיום הברכה יחתום: *״..מקדש השבת וישראל והזמנים*
חיבתם של ישראל למנהגים ולשימורם באה לידי ביטוי, בין היתר בתופעה של התפתחות והתרחבות מנהגים. לפנינו דוגמה למנהג שהיקפו התפתח באופן הדרגתי במהלך הדורות.
בסימן תע״א עוסק השולחן ערוך בחשיבות של הגעה לליל הסדר בצורה הראויה. בין היתר מצוין שיש להימנע מלאכול הרבה ביום י״ד בניסן כדי להגיע רעבים ולאכול לתאבון את מצת המצווה.
חקירת מקורותיהם של המנהגים וטעמיהם היא דבר מענין. מעניינת לא פחות היא חקירת הסיבה להיעלמותם של מנהגים. היום נעמוד על מנהג שבעבר היה מקובל מאוד והיום כמעט שנמחק לגמרי.
הרמ״א בהגהותיו לשולחן ערוך מעיר בסוף סימן תכ״ח: ״ונוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש״. כוונתו היא לכך שכאשר היה בשבת בבית הכנסת חתן, היו נוהגים לקרוא הפטרה מיוחדת לחתן מספר ישעיהו סא. בפסוקי ההפטרה הללו יש המשווים את יחס ישראל והקב"ה כאהבת חתן וכלה: "..ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלקיך"
בשבוע שעבר הצגנו חידה: כיצד ייתכן שיוציאו לקריאה חמישה ספרי תורה באותה תפילה? חלק ראשון לפתרון כבר הצענו והוא: אם ציבור לא קרא מסיבה כלשהי פרשת פרה אזי בשבת הבאה שבה קוראים פרשת החודש ניתן יהיה להשלים גם את פרשת פרה באמצעות הוצאת ספר תורה נוסף. אם אותה השבת היא גם ר"ח ניסן אזי יוציאו ארבעה ספרי תורה.
*טהרתן של ישראל - השלמת פרשת פרה* בארבע הזדמנויות שונות אנו מוציאים לקריאה שלושה ספרי תורה: בשמחת תורה (כל שנה) וכן בראש חודש טבת (חנוכה), אדר (עם פרשת שקלים) וניסן (עם פרשת החודש) אם הם חלים בשבת. אך מסתבר שישנה גם אפשרות בה יוציאו ארבעה ספרים ואפילו חמישה ספרים אם ניזכר במנהג נשכח. להלן נפרט כיצד זה יתכן.
את הפסוקים במגילת אסתר המספרים על הוצאתם להורג של עשרת בני המן (פרק ט ח-יא) נוהג הקהל לקרוא בקול רם ואחר כך חוזר עליהם בעל הקורא. מי שקורא ממגילה של קלף יודע שצורת כתיבתם היא במבנה של שירה. על הסיבות למנהגים אלו נעמוד להלן ונקנח בתוספת מעניינת.
רבים מהמנהגים ביהדות התפתחו אריח על גבי לבנה, דור אחר דור. לא כך הוא לגבי מנהג סדר ליל ט״ו בשבט שנדמה שפרץ ממקור אחד בזמן מוגדר ושינה לחלוטין את אופיו. אך לא נקדים את המאוחר ונראה דבר דבור על אופניו. *הדברים שלהלן מיוסדים ברובם על מאמרו של אברהם יערי: "תולדות ראש השנה לאילן". במשנה הראשונה במסכת ראש השנה מוגדר ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן" (לדעת בית הלל וכך נפסק להלכה). אך אין המדובר בראש השנה כיום דין או חג כמו א' בתשרי שכן יום הדין לאילנות מופיע מיד במשנה
רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר בחיבורו "מגן אברהם" על שולחן ערוך כותב בסימן תרפ"ה: "יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפרשת שובבי"ם ת"ת". ראשי התיבות שובב"ים ת"ת הם שמות הפרשות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה. ימים אלו שהחלו השבוע מקובלים כימים של תשובה וכפרה ויש כאלו הנוהגים להתענות בהם או לגזור תענית דיבור. כפי שנראה בהמשך יש דגש מיוחד לימים אלו דווקא בשנה מעוברת (כמו השנה). הראשון להזכיר מנהג זה הוא הרב אוסטרייכר בספרו "לקט יושר". בספר הוא מספר על רבו הרב איסרליין (מחבר הספר "תרומת הדשן" שחי בראשית
מחר, יחול צום עשרה בטבת המציין את ראשיתו של המצור על ירושלים בידי נבוכדנצאר, מצור שהוביל לאחר שלוש וחצי שנים לחורבן בית המקדש הראשון. תענית ציבור ביום שישי אינה דבר שכיח. הסיבה לכך היא שלפי הלוח העברי שאר הצומות כלל לא יכולים לחול ביום שישי. תענית ביום שישי אינה נוחה לציבור ומעלה קשיים הלכתיים בתפר בינה לבין השבת. אמנם מדברי השולחן ערוך (רמ"ט ד) עולה שאפשר לקבוע תענית ביום שישי אך במדרש תנחומא (בראשית ג) כבר מופיע: "אסור להתענות בע"ש מפני טורח שבת" ובשו"ע הרב כתב האדמו"ר הזקן (בסעיף י"ג): "אין
את הקטע "הנרות הללו אנו מדליקין" שרים או אומרים כמעט בכל בית בישראל בזמן הדלקת נרות. לא כיניתי אותו פיוט ולא תפילה כי הוא לא אחד מאלה וכנראה שזהו יחודו. ננסה כאן לעמוד על מקורותיו מהותו והסיבות לאמירתו. המקור הקדום ביותר בו מופיע הקטע הוא במסכת סופרים - אחת משבע מסכתות קטנות שאינן מהוות חלק מהתלמודים ושנערכו בא"י אחרי תקופת האמוראים. במסכת סופרים (כ' ד) נכתב: "כיצד מברכין? ביום הראשון.. המדליק אומר: "ברוך אתה.. אשר קידשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של חנוכה". וּמַתְנֶה ואומר: הנֵירות הללו אנו מדליקין: על הישועות ועל הנסים ועל הנפלאות, אשר עשית
שלום התבקשתי להעביר גם במייל את דברי המנהגים שאני שולח בקבוצת הוואטסאפ:
*לכפרת פשע* - על מוסף לר״ח
בתפילת מוסף של ר״ח אנו נושאים תפילה לחודש החדש שיהיה מבורך. זהו לשון הברכה: חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים [טוֹבִים] וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן. בכל הסידורים מופיע תוספת המילים וּלְכַפָּרַת פֶּשַׁע בצירוף הערה שתוספת זו נאמרת רק בשנה מעוברת. מספר שאלות מעלה תוספת זו: • למה מוסיפים משהו בשנה מעוברת? • למה דווקא ״ולכפרת פשע״? • באילו ראשי חודשים מוסיפים אותה?
*טקס מזכרון לעצמאות* לחברי קהילת היכל רחמים ואהבת ישראל,
כבכל שנה אנו מתכבדים להודיע על פתיחת הרישום לטקס יום הזיכרון ויום העצמאות. על מנת להיערך ולתכנן את הארוע אנו נדרשים להשתתפות הקהל בתחומים הבאים: 1. מדליקי נר זיכרון- חבר/ת קהילה שרוצה להנציח קרוב משפחה שנפל במלחמה או פעולת איבה, מוזמן לשלוח לאימייל של הטקס את הפרטים הבאים: א. שם פונה ב. תיאור קצר של קרוב המשפחה ג. מספר נייד ד. שם ביהכנ''ס
את ציון 15 שנה לקהילה נציין בין היתר בהתנדבות מרוכזת של כל חברי הקהילה - אריזת והעברת אריזות מזון למשפחות נזקקות. להלן הפרטים הטכניים של פרוייקט אריזת חבילות המזון למשפחות נזקקות:
*שלב איסוף התרומות:* חברי הקהילה מוזמנים לתרום, כל אחד כנדבת ידו, לצורך מימון החבילות. עלות כל חבילה 150 ₪, והיעד הוא 40 חבילות, שישמחו 40 משפחות. (כמובן שככל שנאסוף יותר תרומות נגדיל את מספר המשפחות. את התרומות ניתן להעביר באמצעות paybox, דרך הקישור הבא: https://payboxapp.page.link/UGW7czdomLxW9BQP6 אנא השתדלו לתרום לא יאוחר מיום 25/2/23. לתורמים תינתן קבלה מוכרת לצרכי מס, של בית
גם השנה נערוך את הגרלת משלוחי המנות בין חברי הקהילה 🥳. מי שמעוניין להשתתף, נא שלחו בווצאפ לרויטל אריכא 0524441204 או למירי שדה 0543979143 עד ליום ראשון הבא וציינו שם וכתובת (כולל קומה ודירה). למי שלא מכיר- מתוך המשפחות שיירשמו תיערך הגרלה וכל משפחה תעניק משלוח מנות בחג הפורים למשפחה אחת וכן תקבל ממשפחה אחת.
---------- הודעה שהועברה --------- מאת: David Sade <[log in to unmask]> תאריך: יום ה׳, 5 בנוב׳ 2020 ב-21:21 נושא: זמני_השבוע_קהילת_אהבת_ישראל_וארא אל: David Sade <[log in to unmask]>
בע"ה נחדש השנה את ההקפות הקהילתיות בשמחת תורה. ההקפות בערב תתקיימנה ברחבה שמחוץ לבית הכנסת. כלל הקהילה, כולל ילדים מוזמנים להגיע. במהלך ההקפות יחולקו שקיות לילדים 🍭 כתלות במזג האויר, ההקפות בבוקר יתקיימו בתוך בית הכנסת או בפרגולה. במידה וההקפות לא יהיו בחוץ, הן יערכו במתכונת זריזה מהרגיל. בסוף התפילה יתקיים קידוש קהילתי.
לתשומת לבכם, בדיקת pcr נדרש לעשות מחר על מנת להספיק לקבל תשובה לפני החג, בדיקת אנטיגן צריכה להתבצע סמוך ככל האפשר לכניסת החג.
כמו כן, השנה לא יתקיימו קידושים במהלך תפילות החג. בסידור המקומות נעשתה השתדלות להוריד את מידת הצפיפות, ובעזרת הנשים התחתונה נוספו מקומות לא מסומנים, לאותו הצורך. יש להקפיד, בכל משך השהות בבית הכנסת, על מסיכה המכסה את הפה והאף.
בית הכנסת, בהתאם להוראות משרד הבריאות, פועל תחת כללי התו הירוק. בהתאם לכך כל מי שלא התחסן, כולל ילדים מתחת לגיל 12, חייב לבצע בדיקה לפני כניסה לבית הכנסת. כמו כן יש חובה להקפיד על עטיית מסכה לאורך כל התפילה. קיבלנו מספר פניות מחברים שהעירו שאין הקפדה על הכללים, גם בכניסת ילדים וגם בעטיית מסכה. אנחנו מבקשים מכל המתפללים לקחת אחריות ולשמור על הכללים האלו.
ניתן להרשם לתפילות ראש השנה עד לכניסת שבת כלל החברים והעמיתים מתבקשים להשלים את העברת תשלום דמי החבר לשנת תשפ"ב במהלך השבוע יתקיים מניין סליחות בחוצות על פי ההלכה - סביב 00:41. לפרטים ניתן לפנות לאורי כרמי.
בימים הקרובים אנחנו מתחילים לסדר מקומות לראש השנה. מבקש שכל מי שלא נרשם, שיעשה זאת בהקדם. ניתן למלא גם ״לא אגיע לתפילות״ זה יעזור לנו לדעת על מקומות פנויים. כמו כן, כל מי שביקש מקומות (וגם מי שלא 😁) אנא העבירו את תשלום דמי החבר לשנה הבאה.
לקראת אסיפת החברים להלן מספר נקודות הנוגעות לדוחות 2020,
· במהלך שנת 2020 הוקמה הפרגולה שעלות הקמתה (כולל ריצוף, עבודות חשמל וכו') הסתכמה ב 396,000 ש"ח.
· בשנת 2020 הצטרף חבר עמותה אחד לעומת 4 חברי עמותה שהצטרפו בשנת 2019 וכתוצאה מכך, סך הכנסות העמותה קטנו משמעותית במהלך 2020 לסך של 198,000 ש"ח.
· שנת 2020, שנת קורונה, התאפיינה בירידה מסויימת בהוצאות התחזוקה השוטפות של בית הכנסת, אך מצד שני, היו מספר הוצאות תחזוקה חד פעמיות (תיקון ריצוף בבית הכנסת וכדו') אשר קיזזו חלקית את הירידה בהוצאות.
From: List for Kehilat Ahavat Yisrael Beit-Knesset [mailto:[log in to unmask]] On Behalf Of David Sade Sent: Friday, June 04, 2021 7:22 AM To: [log in to unmask] Subject: זמני_השבוע_קהילת_אהבת_ישראל_שלח
_____
Access the BEITKNESSET Home Page and Archives <http://netpals.lsoft.com/scripts/wa-NETPALS.exe?A0=BEITKNESSET>
Unsubscribe from the BEITKNESSET List <http://netpals.lsoft.com/scripts/wa-NETPALS.exe?SUBED1=BEITKNESSET&A=1>
<https://www.lsoft.com/LISTSERV-powered.html> התמונה הוסרה על-ידי השולח. Powered by LISTSERV
שלום חברים לתשומת לבכם - בבית הכנסת קיים ממד קטן בלבד. הוא יכול להספיק ל 10-15 אנשים וגם זה בצפיפות גדולה. במידה והמצב הביטחוני יימשך, אנחנו מבקשים ממי שיכול, להימנע מלהגיע לבית הכנסת.
מצורפת רשימת השיעורים המתוכננת לליל שבועות . במידה והמצב הביטחוני יימשך, כנראה שהשיעורים יבוטלו.
בתאריך יום ד׳, 28 באפר׳ 2021 ב-11:35 מאת Tsvika Ehrenberg < [log in to unmask]>:
> > ---------- Forwarded message --------- > מאת: <[log in to unmask]> > Date: יום ד׳, 28 באפר׳ 2021, 11:07 > Subject: > To: <[log in to unmask]> > > > למה התוספת גרושה מישה? > ------------------------------ > > > > *למה התוספת מאישה??????.* > > אשה גרושה *מאישה* לא יקחו(ויקרא כ"א ז) למה התוספת *מאישה*. ודאי שגרושה > מאישה(בעלה). בדקתי בתקליטור ואין בכל התורה פעם נוספת הביטוי "גרושה מאישה" . > רק הביטוי גרושה יש אף בפרשתינו עוד פעמיים .כ"א-י"ד ו- כ"ב-י"ג. > > > >
מתווה חזרה לבית הכנסת החל מהשבת הקרובה כל התפילות תתקיימנה בתוך בית הכנסת. על מנת לתת מענה לבני הנוער שלא יכולים להתחסן, הוקצה אזור מיוחד בחלק השמאלי של בית הכנסת. הכניסה לאזור זה תעשה דרך הדלת הצדדית (משמאל לכניסה הראשית). חלקו האחורי של אזור זה מיועד לעזרת נשים נגישה למחוסנות. באופן דומה, יוקצה חלקה השמאלי של עזרת הנשים העליונה (באזור הסמוך לדלת) עבור נערות לא מחוסנות. כל עוד בית הכנסת מחולק כך, וכל עוד נדרש לשמור על ריחוק חברתי, לא נוכל לשמר את המקומות הקבועים של המתפללים. בשבתות הקרובות, בהתאם לכמות המגיעים יתכנו שינויים בגודל האזור שייועד ללא מחוסנים. כמו
לרגל השיבה לבתי הכנסת, בסיום תפילת יום העצמאות החגיגית בערב, יוגש כיבוד קל, מבוסס על מעשי ידי חברי הקהילה. נשמח למתנדבים להכנת עוגות (מסודרות במנז׳טים). מי שיכול להביא, נא לעדכן בהקדם בווצאפ את מירי שדה 0543979143. חג שמח 🇮🇱
