יום רביעי לפרשת תרומה תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 162

כמים פנים את הפנים כן הכרובים...

1) כידוע, במקדש היה ארון העדות בקודש הקדשים, ובו היו הלוחות ושברי לוחות. מעל לארון הייתה כפורת ומעליה צמד: שני כרובים "פרשי כנפים למעלה..ופניהם איש אל אחיו" (כ"ה-כ).

2) צריך להבין, כיצד יתכן שבקדש הקדשים, המקום הכי קדוש במקדש, שם אומר לנו הקב"ה לשים "מעין פסל"? כך זה גם נתפס אצל הגויים? הגמרא אומרת :בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו?! מיד הזילום (התיכו אותם והשמידום) (יומא נ"ד:). כך שהגויים זלזלו בישראל, שבמקום הכי קדוש, כביכול, החביאו מאיתם את "הפסלים"?

3) נסביר: הגמרא במסכת ב"ב שואלת, הרי בפרשת תרומה נאמר שפני הכרובים היו "איש אל אחיו" כנ"ל,ו אילו במקדש שני נאמר על הכרובים " ופניהם לבית" ( כלומר: כלפי פנים. דברי הימים ב, ג-י"ג.)? מתרצת הגמרא: כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, (ואז פניהם איש אל אחיו), כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. (ואז פניהם לבית). (ב"ב צ"ט.)

4) רב יצחק אלחנן ספקטור (היה רב בקובנה לפני כ 150 שנה)מסביר את תרוץ הגמרא שאין הכוונה לעונש, אלא שזה צילום מצב. אם פניהם אל "הבית" הכוונה לישראל שכל אחד דואג לביתו ולא לזולתו, אזי המצב הוא : שאין עושים רצונו של מקום והכרובים מראים זאת כשפניהם אל הבית. אבל אם פניהם איש אל אחיו, כל אחד מביט על חברו ועוזר לו, זה מצב של עושים רצונו של מקום והכרובים יהיו פניהם אחד אל השני.

עוד לפני כן נאמר " והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה...ופניהם איש אל אחיו" (כ"ה-כ). וההסבר הוא: גם מי שפורש כנפים למעלה: ביטוי לאדם "בעל מדרגה גבוהה" שמתפלל ומכוון לשמים, גם הוא צריך לחשוב על "בין אדם לחברו" ולהפנות פניו גם אל "איש אל אחיו", ולעזור לו במידת הצורך.

5) לפי הסבר הרב ספקטור ניתן ליישב את שאלתנו לעיל. הקב"ה רוצה להראות את חיבתו לישראל, ולתת להם אמצעי שיחושו דרכו, בכל עת, את הקשר אתו ואלו הם הכרובים. עוד בתקופת הליכתם במדבר כשהקב"ה סיפק להם את כל צרכיהם אומר המדרש: כאבא שהרכיב את בנו על כתפו. לכל אורך הדרך ביקש הבן חפצים שונים והאבא נתן לו. בהמשך הדרך ראה הבן, אדם, ושאל אותו: הראית את אבא שלי? כך ,בכפיות טובה, נהגו ישראל כלפי הקב"ה. ובלשון הכתוב שאלו : "היש ה' בקרבנו אם אין" (שמות י"ז-ז). לכן בכדי להתגבר על בעיה זו סיפק להם הקב"ה דרך לחוש את חיבתו אליהם, והיא באמצעות הכרובים, וכדי להעצים את חשיבותם הורה לשים אותם במקום קדוש, כך שיוכלו תמיד "לשדר לישראל" שהקב"ה איתם ומחשיב את מעשיהם.

6) תשובות לפרשת משפטים

א) היכן בפרשה מוֹנְעִים מגוף דומם מלישון? תשובה: "לא ילין חלב חגי עד בקר" (כ"ג-י"ח).

ב) האם מותר להזיק לאדם מתוך כוונה לשלם לו אח"כ פיצוי כדין?

תשובה: אסור. ראה "קהילות יעקב" בסימן הראשון במסכת ב"ק. וראייתו מכך ששומר חייב להוציא כסף, עד שווי הבהמה שהוא שומר עליה , בכדי שהיא לא תגנב. כי אדם מעדיף את הבהמה שלו על פני בהמה חדשה, גם אם הוא מקבל פיצוי מלא. ( בבא מציעא דף צ"ג:). וראה עוד ב"קהלות יעקב" שמאריך בנושא.

"הלבוש" (רב מרדכי יפה) אומר שהמזיק ממון חברו עובר על "בל תשחית".

"היד רמה" וכן "המנחת חינוך" אומרים שעובר על "ואהבת לרעך כמוך". מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

7) שאלות לפרשת תרומה

א) מי אני? החודש חל יום הזיכרון של אדמו"ר שנפטר לפני כ-100 שנה. הגימטרייה של שמו הפרטי היא: 59 ושל שמו השני 251. מי האדמו"ר ? מה היה כינויו? ולמה?

ב) בתחילת הפרשה נאמר" ויקחו לי תרומה" (כ"ה-ב). אונקלוס מתרגם "ויקחו" "ויפרישון".

בהמשך הפסוק נאמר "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי"כאן מתרגם אונקלוס "תקחו" "תסבון". השאלה: למה שינה אונקלוס באותו פסוק את תרגום הפועל לקחת?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 162 פרשת תרומה תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxOAYbVhfuPrO6PXjk8_CHzSYECe1msf9yEypKdw1Qaecw%40mail.gmail.com.