LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת תזריע תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 171

"זה הַקָּטֹן גדול יהיה"

1) פרשתנו פותחת בדיני יולדת, ומיד בהמשכה מצוות מילה. "אשה כי תזריע וילדה זכר..וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (י"ב, ב-ג). אומנם מצוות מילה נאמרה כבר לאברהם אבינו בפרשת לך לך, אך חזרה ונשנתה כאן, לאחר מתן תורה ובתוספת הלכות הנוגעות למצוות המילה.

2) בסיום טקס ברית המילה, אנו מברכים את הרך הנימול ואומרים: כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים. והברכה מובנת. אך ממש לפני כן, אנו מברכים אותו בברכה נוספת, והיא לא כל כך מובנת. אנו אומרים: זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה.! ויש להבין הרי כשאנו אומרים : "גדול יהיה", אין כוונתנו רק מבחינה פיסית, אלא בעיקר מבחינה רוחנית: גדול בהישגים רוחניים, אז מה הטעם לציין שכרגע הוא קטן? ודאי שלתינוק שנולד אין השגה רוחנית? לכן צריך לבדוק מה פרוש המילה "קטון" (בהיבט הרוחני ) במקורותינו.

3) רב צדוק הכהן מלובלין (בספרו פרי צדיק) אומר כלל: תמיד כשרוצים לדעת את משמעות מילה מסוימת, יש לבדוק את משמעותה, עת היא מופיעה בפעם הראשונה בתורה, ופרוש זה יהיה גם בהמשך.

4) ובכן, ביום הרביעי לבריאה נאמר: "ויעש א-להים את שני המארות הגדלים, את המאור הַגָּדֹל לממשלת היום ואת המאור הַקָּטֹן לממשלת הלילה" (בראשית א-ט"ז). פתח בשני המאורות "הגדולים" והמשיך במאור "גדול" ובמאור "קטן"? ומביא רש"י את דברי חז"ל : שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה: אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד (חולין דף ס.). ומאז השמש נקראת "הגדולה" והירח "הקטן".

5) קיטון הירח פגעה בו בשני מובנים:

א) עוצמת האור שלו פחתה בהרבה יחסית לשמש.

ב) האור של השמש הוא עצמי. בעוד שאור הירח אינו נובע מעצמו, אלא הוא מחזיר את אור השמש שפוגע בו. (זה חסרון גדול כי אם איזה גוף יחצוץ בינו לבין השמש אזי לא נראה כלל את אורו, כמו בלקוי לבנה).

6) מעתה יש פשר לברכה שאנו מברכים את התינוק: "זה הקטון גדול יהיה", מה המשמעות של "קטון"? התשובה היא : כמו הירח שהפך "לקטון": אין לו אור עצמי, אלא הוא רק מקרין, את האור שהוא מקבל מהשמש. כך התינוק, בשלב זה, אין לו מעצמו כלום, הוא כרגע תלוי לגמרי בהוריו ובמי שמטפל בו. הוא אינו מסוגל לתרום לאנושות מאומה, ואנו מברכים אותו שיהפוך לגדול, כמו השמש, עם מקור אור עצמי. ייצור בעצמו דברים, וישפיע על הסביבה שלו ועל האנושות כולה.

7) תשובות לשאלות פורים

א) מה זה "צורר" והסבר את הקשר בין הפירושים?

תשובה: א) מלשון צרות, מזיק ומרע ב) לשון צרור וחיבור: כמו: צורר אדם בשר וגבינה במטפחת (חולין פרק ח' משנה ב) שני הפרושים מתחברים, ואכן הצרות חיברו ואחדו את ישראל.

ב) המשותף למילים: אסתר, מרדכי, אהבה, שמות האבות והאימהות?: כולם בגימטרייה רגילה, או קטנה = 13.

8) תשובות לפורים "תוירה"

א) שם של חברת גז במגילה? תשובה:"שעשגז" (אסתר ב-י"ד).

ב) איך יודעים שבזמן המגילה המן היה בדיאטה? תשובה: "איש צר ואויב המן" (אסתר ז-ו).

9) תשובות מפרשת שמיני

א) "ואת בת היענה" (י"א-ט"ז) למה אין התייחסות לאמא "יענה" עצמה, האם מותר לאוכלה? תשובה: ראה "חזקוני" שאומר שעור היענה קשה מאד(אוכלת אבנים וזכוכיות)כך שבמילא אין אפשרות לאכול את בשרה.

ב) מנה ארבעה זוגות אחים המופיעים בפרשה? תשובה: משה ואהרון (ט-ו), נדב ואביהו (י-א), אלעזר ואיתמר, (י-ו), מישאל ואלצפן. (י-ד).

10) שאלות לפרשת תזריע

א) מנה חמשה גוונים המופיעים בפרשה?

ב) מה הפסוק בפרשה שמספר אותיותיו הוא המועט ביותר?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 171 פרשת תזריע תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxN6qPzR%3DBuDcup7sS18KgStfQPBezF2q67Ky3iFRiF2%3Dg%40mail.gmail.com.