יום רביעי לפרשת אמר תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 178

לאורם נלך

1) בתחילת הפרשה נאמר: " ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם.."(כ"א-א). אומר רש"י: אמור ואמרת(למה כפל לשון)להזהיר גדולים על הקטנים. בפשטות, הכוונה לומר לגדולים שישגיחו על הקטנים, לבל יטמאו, למרות שעדיין אינם חייבים במצוות. אבל בלשון רש"י שמצטט את דברי הגמרא (יבמות קי"ד.): להזהיר גדולים על הקטנים. היה מתאים יותר לומר: "את הקטנים"?

2) לפני שנים שמעתי הסבר חסידי: "להזהיר" מלשון זוהר, ברק. לכל אדם יש בתקופת חייו מעשים "גדולים" מרשימים ועוצמתיים, אירועים מכוננים שמשפיעים גם על מעשיו בעתיד. אבל יש גם את שגרת החיים, מעשים אפורים "קטנים" שחולפים ואינם משאירים עליו רושם כלל. על האדם לדאוג שמעשיו "הגדולים" הם ישלטו ויקרינו על "המעשים הקטנים", חיי השיגרה, ולא להיפך. (שמעתי מהרב י.מ. לאו שליט"א, בשם רבי אלימלך מליז'נסק).

3) אחד מהרגעים המכוננים של עם ישראל הוא מתן תורה. במתן תורה מופיעים שני ביטויים : אחד בתורה: לקראת מתן תורה בפרשת יתרו, נאמר: "ויהי ביום השלישי בהית הבקר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וענן כבד.."(י"ט-ט"ז). והשני בהמשך, לאחר מתן תורה, נאמר: "וכל העם רֹאִים את הקולת ואת הלפידם" (כ-ט"ו). פתח "בברק" ומסיים "בלפיד"?

4) מסביר ר' משה סולובייציק זצ"ל (היה רב בציריך, נפטר בשנת תשנ"ה)שיש הבדל בין אור הברק לאור הלפיד. את אור הלפיד אנו צריכים להדליק בעצמנו, הוא אור יחסית חזק, ניתן ללכת ולהתקדם בעזרתו, ואף לקרוא ספר לאורו, אבל הוא מוגבל בזמן שהוא מאיר.

5) לעומתו הברק נשלח מהשמים, אינו מאיר בצורה יסודית, אי אפשר לקרוא לאורו, הוא "מבזיק" לשנייה ונעלם. אבל יתרונו הוא בכך שהוא שולח אלומת אור למרחק. ניתן באותה שניה להבחין ביעד מרחוק ואח"כ להמשיך ללכת בכיוון הרצוי, למרות שהוא כבר כָּבָה.

6) מעמד הר סיני היה אירוע חד פעמי, מרשים שלאורו אנו צריכים ללכת שנים רבות. לכן היה צורך "בברק" שיאיר, אומנם לרגע קט, אך למרחוק בכדי שנראה את הכיוון לעתיד. אבל לאחר הברק "שמבזיק" ונעלם נדרש אור מקומי, כדי שנוכל לקרוא לאורו ושיאיר את הסביבה הקרובה לנו וזה "הלפיד", אותו אנו מדליקים.

7) נחזור לפרשתנו: כל אדם חוֹוֶה במשך חייו, אירועים "גדולים" ומכוננים. אירועים אלה מופיעים רק לעיתים, לזמן מוגבל ונעלמים. עליו "להכיל" אותם במלוא היקפם וזוהרם ולהמשיך לאורם (כמו הברק) ומכוחם, בחיי השיגרה היום יומיים, עת הוא עוסק רק "במעשים קטנים", לאור הלפיד אותו אנו מדליקים.

8) תשובות מפרשת קדושים

א) פירושים למילה "עם הארץ" שמופיעים בתנ"ך?

1) "עם הארץ"- עם ישראל. "עם הארץ ירגמהו באבן"(ויקרא כ-ב).רש"י: עם שבגינו נברא הארץ.

2) "עם הארץ"-תושבי המקום. "הוא המשביר לכל עם הארץ" (בראשית מ"ב-ו).

3) "עם הארץ"-שאינם משכילים. "הן רבים עתה עם הארץ" (שמות ה-ה).ספורנו- כי המשכילים לא יפנו לדבריכם.

4) "עם הארץ"-מהמכובדים שבהם." "וששים איש מעם הארץ" (מלכים ב' כ"ה-י"ט)."מצודת דוד"-מהמכובדים.

ב) "והבדלתם בין הבהמה הטהרה..ובין העוף הטמא" (כ-כ"ה). למה בבהמה נזכרה טהרה לפני הטמאה, ואילו בעוף נזכר הטמא לפני הטהור? תשובה: "הבדלה" פרושה "הפרשה". ממילא מפרישים את המיעוט מתוך הרוב. לכן בבהמות יש יותר טמאות מטהורות (חולין ס"ג:) לכן מקדים ומפריש את הטהור. ואילו בעופות יש יותר טהורות ולכן מפרישים את הטמא מהטהור. ("קרן לדוד").

9) שאלות מפרשת אמר

א) איזו מילה בפרשה מופיעה שלש פעמים בפסוק אחד וכל פעם בתוספת אות(שונה),או שתי אותיות?

ב) מהן שבע המצוות המוזכרות בפרשה ובהן מוזכר בפירוש המספר שבע?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 178 פרשת אמר תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxO0aqfi2yA4JZeMXwahda6KcQvk0Df1z-eHg5L-R1bskw%40mail.gmail.com.