LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת בהר תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 179

אונאת דברים, רגישות לזולת

1) כידוע ביהדות יש כוח ועוצמה רבה למילים. הקב"ה ברא את העולם באמצעות מילים. אדם יכול להקדיש חפץ, או לגמול חסד ולעודד את חברו באמצעות מילים. אך הוא יכול גם להשתמש בכוח הדיבור לרעה. דוגמא לכך אנו מוצאים בפרשתנו והיא: אונאת דברים.

2) כתוב בתורה:" ולא תונו איש את עמיתו ויראת מא-להיך" (כ"ה-כ"ז). להלן דוגמאות שמובאות בגמרא:

א) לא יאמר לבעל תשובה: זכור מעשיך הראשונים. (אין זה נעים).

ב) לא יאמר לבן גרים: זכור מעשה אבותיך. (למרות שזה קשור באבותיו ולא ישירות בו).

ג) לא יאמר למוכר: כמה עולה בגד פלוני, ודאי שלא יטריח אותו למדדו, אם מראש אין בכוונתו לרכשו.

3) יסוד הדברים באיסור אונאת דברים, הוא ברצון התורה שלא לצער את הזולת. (השורש הוא "ינה" מלשון הונאה, דהיינו: הטעיה, מרמה.) לכן גם אדם שמתעניין במוצר מסוים, משוחח עם המוכר על רכישתו, אך מראש יודע שהוא לא ירכשו, הרי שבסוף המוכר יצטער מכך, שלא הצליח למכור אותו.

4) הגמרא מסבירה גם למה חמור עוון אונאת דברים מאונאת ממון.

א) אונאת ממון פוגעת בכספו של השני, ואונאת דברים בגופו.

ב) אונאת ממון ניתנת להשבה ואונאת דברים לא.

ג) באונאת ממון לא נאמר " ויראת מא-להיך" ובאונאת דברים כן נאמר. דבר המראה על "חומרת יתר". (וכן מונע ממנו להסביר שכוונתו הייתה לטובה ולא לצער. שהרי ה' יודע מחשבותיו). (ב"מ דף נ"ח:).

5) על ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל אמרו שהיה "גאון" במידת החסד והרגישות לזולת. לכאורה תואר "גאון" שייך רק באינטליגנציה וידע בתחום מסוים. אך מסיפור שנביא להלן, נראה כמה "רחוק" הוא חשב ועשה בכדי למנוע צער מאדם, מה שאדם רגיל לא היה מעלה בדעתו.

6) מעשה באברך שנכנס אל הרב אויערבך וסיפר לו, שנולד לו בן במז"ט והוא מעוניין לקרוא לו יהונתן , על שם אביו המנוח. אבל בבניין, בו הם מתגוררים, היה ילד בשם יהונתן שנהרג בתאונת דרכים, ורעייתו חוששת לקרוא לבנה בשם ילד שנהרג צעיר. זה מזל רע, כך היא טוענת. ברם, היא תסכים לכך, רק אם הרב יאשר זאת. הרב אויערבך, חשב, ופסק נחרצות: לא! אל תקראו לילד בשם זה. אבל לא בגלל הסיבה שאשתך אמרה, בכך אין קפידה. אלא בגלל שעוד כמה שנים, כשילדך יגדל , ירד לחצר לשחק ואשתך תקרא לו לעלות הביתה, אזי השכנה ששכלה את בנה, כשתשמע את השם "יהונתן" תצטער מאד. הזיכרונות אל בנה יעלו שנית וצערה יגבר על שהיא לא זכתה לכך. לכן עצתי לכם, שתקראו לו בשם אחר.

7) כמה רגישות טמונה במעשה זה, כמה התחשבות בצער הזולת, וכמה מוסר השכל נוכל ללמוד ממנו. עד כמה "רחוק" ראה הרב. תחום אליו אין אנו מעלים על דעתנו להגיע כלל.

8) תשובות מפרשת אמר

א) מילה שמופיעה בפרשה שלש פעמים בפסוק אחד, וכל פעם בתוספת אות (שונה),או שתי אותיות?

תשובה: המילים: קדש, קדוש, וקדשתו (כ"א-ח).

ב) מהן שבע המצוות המוזכרות בפרשה ובהן מוזכר בפירוש המספר שבע?

תשובה: 1) בהמה חייבת להישאר עם אמה, שבעה ימים בטרם תוכל לשמש קורבן. (כ"ב-כ"ז).

2) חג הפסח נמשך שבעה ימים (כ"ג-ו).

3) ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות (כ"ג-ט"ו).

4) יחד עם קורבן שתי הלחם מוקרבים שבעה כבשים (כ"ג-י"ח).

5) ראש השנה נחוג בחודש השביעי של השנה. (כ"ג-כ"ד).

6) יום כיפור חל ביום עשירי לחודש השביעי(כ"ג-כ"ז).7)חג סוכות נמשך שבעה ימים(כ"ג-ל"ד).

9) תשובות מיום העצמאות

א) הביטוי "ראשית צמיחת גאולתנו" על המדינה, מיוחס לרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, הופיע לראשונה בתפילה לשלום המדינה.

ב) הכרזת המדינה הייתה אמורה להתקיים עם סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל (בין 14-15 למאי) היות שבשנת 1948 חל 15 במאי בשבת, הוקדמה ההכרזה ליום שישי 14 במאי ה' באייר תש"ח בצהרים. ובכך נמנע חילול שבת.

ג) בדגל המדינה נבחרו הפסים בצבע כחול דווקא, מכיוון שבציצית יש פתיל תכלת, וכן מעיל הכהן גדול עשוי מצבע תכלת. נציין שהדגל עוצב על פי צורת הטלית ולכן יש בו שני פסים.

10) שאלות מפרשת בהר

א) מהי המילה בפרשה, בעלת הערך הגימטרי, הגבוה ביותר?

ב) "וכי ימוך אחיך" (כ"ה-ל"ה). מנה שמונה שמות/כינויים לעני ומה ההבדל ביניהם?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 179 פרשת בהר תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxOFddYLiKdgRHEUVies%2BLgVXP4gaK7O5zM5NKr9SNZBnw%40mail.gmail.com.