יום שלישי ב' באייר תשפ"ב

מעדנים ליום העצמאות ד"ת מספר 177

עגלה ערופה ומדינת ישראל

1) בסוף פרשת שופטים אומרת לנו התורה את דין "עגלה ערופה": כי ימצא חלל באדמה... נפֵל בשדה לא נודע מי הכהו" (דברים כ"א-א). כהני אותה העיר והזקנים לוקחים אחריות על האירוע הקשה, מתוודים ואומרים: "ידינו לא שפכה (שָׁפְכוּ) את הדם הזה...כפר לעמך ישראל..ונכפר להם הדם" (כ"א..ז-ח).

2) הרעיון הוא שאין מזלזלים בחיי אדם. חשובי העדה לוקחים אחריות ועושים "אירוע גדול" להפגין את הדבר.

3) בתקופת השואה, כבר עם עליית הנאצים לשלטון, זיהו היהודים את כוונת הנאצים להשתלט על כל אירופה וחששו לחייהם. הוחלט שנציגי כל הקהילות היהודיות יתכנסו בעיר לובלין "וישמיעו צעקה" כנגד כוונת הנאצים. הנואם המרכזי בעצרת היה רבי מאיר שפירא זצ"ל, רבה של לובלין.

4) בכנס השתתף גם הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל, רבה של העיירה קטוביץ בפולין. לימים הוא שימש כרבה של קריית מוצקין. אחיינו הרב י.מ. לאו שליט"א, עלה לארץ לאחר השואה, התאכסן אצלו ושמע ממנו על נאומו של הרב מלובלין בכנס, וממנו שמעתי אני.

5) העצרת התקיימה בפרשת שופטים והרב מלובלין קישר בין פרשת עגלה ערופה שמופיעה בפרשה, ובין מצב היהודים בתקופתו. וכך אמר: התורה אומרת "כי ימצא חלל באדמה אשר ה' א-להיך נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ.." (כ"א-א). על כך אומרת המשנה במסכת סוטה "בשדה" ולא צף על פני המים (סוטה פרק ט' משנה ב'). כך שדין עגלה ערופה מתקיים רק אם מוצאים את החלל בשדה, במקום קבוע ומוגדר. אבל אם מוצאים אותו על פני המים, אין טעם להביא עגלה ערופה, שהרי יתכן שהחלל נסחף בזרם המים ממקום רחוק. לכן מדגישה התורה : "באדמה" "בשדה" מקום קבוע ומוגדר.

6) המשיך הרב מלובלין ואמר: "באדמה" או "בשדה" פרוש הדבר שהחלל נמצא במקום קבוע ויציב . יש לו מולדת בית לאומי, עורף שדואג לו. במקרה זה, זקני המקום מביאים עגלה ערופה. אבל אנחנו, יהודי פולין חיים בגלות, אין לנו "אדמה" ואין לנו "שדה". אנו, כביכול, "במים" כלשון המשנה במסכת סוטה, אין לנו מקום קבוע, אין לנו צבא שיגן עלינו, אף לא שגרירים שידברו בעדינו, עתה אין אף דורש לדמנו.

7) הרב לאו המשיך את דבריו ואמר שנראה שזו הייתה כוונת משה רבנו בשירת הים כשאמר:" תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בהר נחלתך" (שמות ט"ו-י"ז). משה רבנו מתפלל שהקב"ה, יביא אותנו לנחלתו, לארץ ישראל. אבל יותר מכך גם "יטע" אותנו שם, "שנכה שורשים" כך שלא יוכלו לעקור אותנו משם, והיא תשמש לנו עורף ומקום בטוח.

8) בהקשר זה גם הקמת המדינה, היא שלב בתהליך היאחזותנו בארץ. אנו מפתחים כלכלה ונכסי תרבות וזה מסמל את קביעותינו בארץ. אויבנו מסביב יודעים שאם ח"ו ניפגע, יהיה מי שידרוש דמנו. עובדה זו כשלעצמה משמשת הרתעה של שונאינו.

9) שאלות ליום העצמאות

א) מי הגה את הביטוי "ראשית צמיחת גאולתנו" על המדינה, והיכן מופיע ביטוי זה לראשונה?

ב) כיצד נמנע חילול שבת, בהכרזת המדינה?

ג) מדוע בדגל מדינת ישראל נבחרו דווקא פסים בצבע כחול?

חג עצמאות שמח

מחיים ק.

מעדנים 177 יום עצמאות תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMtBzzgvOt8S1Ctt%3DN%2B%2BPCsZbUFUav9WGskkyNCOxrsXA%40mail.gmail.com.