יום רביעי לפרשת שלח תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 184

עבירות שבידו או שהוא בידן

1) פרשתנו עוסקת בעניין המרגלים. מיד לאחר הזכרת שמות המרגלים נאמר:" ויקרא משה להושע בן-נון יהושע"

(י"ג-ט"ז). רש"י אומר על אתר: התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים. ("ויקרא": לשון תפילה וּבַשֵּׂם יה-ושע רמוז תוכן התפילה).

2) רש"ר הירש מוסיף היבט נוסף לשנוי שמו והיא שהדבר יועיל גם לשאר המרגלים וכל אימת שיקראו לו בשמו החדש, יזכרו גם הם את המשמעות הרמוזה בשם זה, משך כל שליחותם והוא: ש "הושע" הוא "יהושע". מי שהושיע בעבר הוא יושיע גם בעתיד.

3) ויש לשאול, מדוע התפלל משה רק על יהושע ולא על כל המרגלים? הרי בסופו של דבר הדיווח צריך שיהיה על דעת כולם וגם יחייב את כולם.

4) ונראה שישנם שני סוגי עבירות:

א) עבירה שמבצעה יודע בשלב מסוים, תוך כדי ביצוע, או אח"כ שהוא ביצע עבירה. יתכן שהוא התפתה, נסחף אחרי הרוב וביצע עבירה. אך הדבר "בידו", בהמשך הוא יכיר בשגיאה ויש סיכוי שיחזור בתשובה מעצמו.

ב) אך יש עבירה שאף לאחר ביצועה אין הוא מכיר במעשה הרע שעשה. הוא בטוח שפעל נכון ומצדיק את מעשהו באידאולוגיה המצדיקה ומחייבת את המעשה. במקרה זה ,למעשה, הדבר אינו בידו. אין כמעט סיכוי שיחזור בתשובה מעצמו , הוא הרי בטוח שעשה מעשה טוב.

5) את הרעיון שהבאנו לעיל ניתן למצוא בכמה מקומות:

א) המשנה באבות אומרת: עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אומר, הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה (פרק ג משנה א). התנא מדגיש שלא תבוא לידי עבירה. למצב שכאילו אתה "בידיים שלה" ולא תוכל להיחלץ ממנה.

ב) לעומת זאת, בפרשת שופטים כשהשוטרים מכריזים על חוזרי המלחמה, הם אומרים: " מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו" ( דברים כ-ח) אומר רבי יוסי הגלילי : "הירא מעבירות שבידו". : שח בין תפילין של יד לתפילין של ראש. זו אומנם עבירה קלה , הנתונה "בידו" של החוטא וברצונו יוכל לחזור ממנה. ואע"פ כן הוא לא יוצא למלחמה, לבל ימיס "את לב אחיו" בקרב.

6) לפי הרעיון הנ"ל נסביר למה משה התפלל רק על יהושע ולא על שאר המרגלים. הזוהר אומר שהמרגלים, שהיו "נשיאי שבטם" הוציאו דיבת הארץ רעה, מאחר שחששו לאבד את משרתם כנשיא. שהרי בארץ ישראל ימונה מלך ומשרת נשיא השבט תבוטל. לכן היה להם אינטרס שלא יכנסו לארץ ישראל וימשיכו להחזיק במשרת "נשיא השבט" במדבר. אי דווח אמת, זו עבירה, אך יש סיכוי שיחזרו בהם, מרצונם, ויאמינו בהבטחת ה' שיגיעו לארץ ישראל, וישנו את דיווחיהם. ממילא הם אינם זקוקים לתפילת משה עליהם.

7) אך לגבי יהושע המצב הוא הפוך. לו יש אינטרס שיכנסו לארץ ישראל, בה הוא יקבל את תפקיד המנהיג (במקום משה). זאת הוא גם שמע מאלדד ומידד. הפסוק אומר "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" (במדבר י"א-כ"ז). ואומר רש"י במקום, מה נתנבאו : " משה מת יהושע מכניס" (לארץ ישראל). כך שיש לו אינטרס לדווח טוב על ארץ ישראל. אך יש חשש "צַדִּיקוּת יֶתֶר" שלו. הוא יצטרף למוציאי דיבה רעה על ארץ ישראל ויחשוב שהוא עושה מעשה עילאי, שהרי הוא פוגע בטובתו האישית. כך שיש חשש שלא יחזור מדבריו ולא ישנה את דיווחו, שהרי יש לו גם אידאולוגיה לכך. הוא "צדיק" שפועל נגד טובתו האישית. לכן נאלץ משה להתפלל עבורו, לבל יתפתה לכך.

8) תשובות מפרשת בהעלותך

א) איזה אדם נתבקש להפוך לאיבר? תשובה: יתרו " והיית לנו לעינים" (י-ל"א).

ב) רב שחי ב-200 שנים האחרונות ויום הזיכרון שלו חל בחודש סיון... תשובה: המדובר ברב ראובן זליג בענגיס זצ"ל, אב"ד בירושלים נפטר ז' סיון תשי"ג (1953). מח"ס "לפלגות ראובן" זכה לסיים 101 פעם את הש"ס. הוא התלונן שת"ח אינם לומדים תנ"ך מהמקור וכל ידיעותיהם נובעות מתוך הש"ס, בו הם בקיאים. כשבאו אליו ת"ח לבקש "כתב סמיכה" הקפיד לבחון אותם גם בתנ"ך. מעשה באברך שבא לבקש ממנו "כתב סמיכה" הוא בחן אותו בש"ס ואכן ידע יפה מאד, אח"כ בחן בתנ"ך וידע פחות. אמר לו הרב: אתה "צורבא מדרבנן" (תלמיד חכם מדרבנן). "ועם הארץ מדאורייתא" (עם הארץ מהתורה, מידיעת התורה...).

9) שאלות מפרשת שלח

א) רמז בפרשה לשנה בה יחרב בהמ"ק הראשון?

ב) היכן מופיע שם של אשה שמופיעה בתורה, בפרשתנו?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 184 פרשת שלח תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxNeAT5R%2BbqX1LhABk_2U219ugP1Qs-ABYY8t54D0OG8cw%40mail.gmail.com.