יום רביעי לפרשת בלק תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 187

ללכת את, ללכת עם

1) בפרשתנו, לאחר ניצחונות ישראל על האמורי, החל בלק מלך מואב לחשוש מישראל. הוא שלח שליחים אל בלעם בן בעור, שהיו לו כוחות נבואה, וביקש ממנו לקלל את ישראל, כך הוא חשב, יוכל לגבור עליהם. בלעם מתנה את הסכמתו ברצון ה', אך ה' מורה לו לסרב: " ויאמר א-להים אל בלעם לא תלך עמהם" (כ"ב-י"ב) והוא נותן לשרי מואב, תשובה שלילית: "מאן ה' לתתי להלך עמכם". בלק שוב מפציר בבלעם, הוא שואל את ה' והפעם הוא נותן לו אישור ללכת:" אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם" (כ"ב-כ). ואומנם בלק הולך:" ויקם בלעם בבקר ויחבש את אֲתֹנ֑וֹ וילך עם שרי מואב". נוכח המצב ה' שולח מלאך להפריע לו בדרך.

2) השאלה: מדוע כעס ה', הרי הוא אישר לו ללכת?

אומר הגאון מווילנה יסוד, שמשתלב יפה לכל אורך הפרשה. יש הבדל מהותי בין המילה "עם" לבין המילה "את". ללכת "את" ("אתם") הכוונה ללכת לידם, באופן טכני, לצידם, מבלי שיהיה חיבור ביניהם במטרת ההליכה. אבל ללכת "עם" הכוונה להזדהות איתם רעיונית, להסכים למטרתם: כאיש אחד בלב אחד.

נדייק בפסוקים. ה' אישר לבלעם "ללכת אתם", רק להתלוות אליהם כאחד מהשיירה. אך בלעם "הלך עם שרי מואב", תוך הזדהות רעיונית איתם, לכן כעס ה'.

3) נעבור על השתלשלות העניינים ונראה כמה הרעיון מדויק בפסוקים:

בלק שולח שליחים לבלעם שיבוא לקלל את ישראל. הקב"ה רואה שהוא מזדהה איתם, לכן הוא שואל אותו: "מי האנשים האלה עמך"? בלעם מנסה להתחמק ועונה:" בלק בן ציפור מלך מואב שלח אלי" (פסוק י'). דהיינו, אין בינינו אחדות רעיונית אלא שנלך יחד. אבל הקב"ה ראה את החיבור ביניהם ולכן היתרה בו:" לא תלך עימהם" (פסוק י"ב). בלעם עונה לשליחים בהתאם" מאן ה' לתתי להלך עמכם" (בלב אחד). בלק לא מתייאש ומוריד דרגה הוא מבקש:" אל נא תמנע מהלך אלי" (פסוק ט"ז) לפחות תבוא תתלוה אלי, ללא מטרה משותפת. לכך ה' מסכים: "קום לך איתם" (פסוק כ'). אבל בלעם מפר את הוראת ה' "וילך עם שרי מואב" (פסוק כ"א). לכן ה' כועס עליו ושולח מלאך להפריע לו בדרך.

4) הרעיון משתלב יפה לאורך התורה, נביא עוד דוגמא אחת:

בפרשת בהעלותך :" ויאמר משה לְחֹבָב.. נֹסְעִים אנחנו אל המקום..לכה אתנו והטבנו לך..ויאמר אליו: לא אלך ...כי אם אל ארצי..אלך" (במדבר י'..כ"ט-ל). משה לא מתייאש ומבקשו שוב "ויאמר אל נא תעזב אֹתָנוּ..והיית לנו לעינים והיה כי תלך עמנו ..והטבנו לך" (פסוקים ל"א-ל"ב) ויתרו מסכים. מה ראה יתרו להסכים לאחר שפסוק אחד קודם סרב?. לפי הסבר הגאון מווילנה זה מסתדר יפה. משה הציע ליתרו "ללכת איתם" רק כנספח בלי מטרה ורעיון משותף. לכך סרב יתרו. אך כשהציע לו משה "והיית לנו לעינים..תלך עמנו" :אתה תהיה חלק מאתנו ממש כמו עינינו תלך עמנו, באותה מטרה. לכך הסכים יתרו.

5) תשובות מפרשת חקת

א) השלמת אמירת המגיד מקוזניץ: "מי שחושב שאין בו מום... סימן שלא עלה עליו עול.

ב) " יֻקַּח נא מעט מים ורחצו רגלכם" (בראשית י"ח-ד). אומר רש"י על אתר, ע"י שליח. השאלה: מה הקשר בין בית המקדש ובין העובדה שאברהם אבינו לא נתן להם אישית את המים, אלא ע"י שליח? תשובה: בשל העובדה שאברהם נתן מים לאורחיו ע"י שליח, גם הקב"ה סיפק מים לישראל במדבר ע"י שליח. משה, שהיה השליח, נתבקש לדבר את הסלע, אבל הוא היכה את הסלע בכדי להוציא ממנו מים לבני ישראל. כתוצאה מכך הוא נענש, שלא להיכנס לארץ ישראל. בהמשך עקב חטאי בני ישראל, חרב בית המקדש. לו אברהם אבינו היה נותן אישית מים לאורחיו, גם הקב"ה היה נותן אישית מים לבני ישראל במדבר. משה לא היה מכה את הסלע, ממילא הוא היה נכנס לארץ ישראל. כשמשה בארץ ישראל בית המקדש לא היה חרב.

6) שאלות מפרשת בלק

א) מנה ארבעה שמות שבהן מכונה עם ישראל בפרשה? מי מהפרשנים מזכיר תופעה זו?

ב) מנה תשעה בעלי חיים המוזכרים בפרשה.

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 187 פרשת בלק תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMWB43jOi5WFuOVJDX8XnqPW1pwSvf94gbB6erjy3BqdA%40mail.gmail.com.