יום רביעי לפרשת דברים

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 191

כוחו של מעשה טוב

1) בפרשתנו משה מספר לבני ישראל את הקורות אותם בדרכם לארץ ישראל. וכך נאמר:"ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו..ויאמר ה' אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו..ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי" (ג..א-ב).

2) רש"י על אתר,שם לב, שלקראת המלחמה עם סיחון נאמר: "ויאמר ה' אלי הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ את סיחן ואת ארצו" (ב-ל"א) ולא נאמר "אל תירא אתו" כמו שנאמר לפני המלחמה בעוג מלך הבשן וכנ"ל. ומסביר שלעוג מלך הבשן הייתה זכות מיוחדת עוד מזמן מלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה, כפי שמסופר בספר בראשית. במלחמה זו נפל בשבי לוט, בן אחיו של אברהם, ונאמר שם: "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי" (י"ד-י"ג). "הפליט", הוא עוג מלך הבשן שהלך לדווח לאברם שלוט נפל בשבי. אברהם אירגן מיד את חניכיו ויצא להילחם בארבעת המלכים, בכדי להציל את לוט. ואומנם הוא הצליח לשחרר מהשבי את לוט ואת יתר השבויים שלקחו. (י"ד-ט"ז). זכות זאת, הדיווח לאברם על נפילת לוט בשבי, עמדה לעוג גם כעבור כ-450 שנה ומכחה חשש משה רבנו להלחם בעוג. לכן הוא נזקק "לחיזוק" מהקב"ה בטרם המלחמה "אל תירא אתו".

3) לכאורה תמוה, איזה חסד עשה עוג בדווחו על נפילת לוט בשבי הרי הוא לא עשה זאת "לשם שמים", אלא הייתה לו מטרה אישית ועוד בעלת תוכן שלילי: הוא רצה שאברם יצא להלחם בכדי לחלץ את לוט וכתוצאה מכך ייהרג במלחמה וכך יוכל הוא לשאת את שרה אשתו. ממילא לא מגיע לו שכר כלל?

4) בכל זאת אמר הקב"ה "חייך שכר פסיעותיך אתה נוטל" (בראשית רבה פרשת לך לך פרשה מ"ב). וזקף לזכותו שכר מעשה זה, מבלי להחשיב את כוונותיו הזדוניות. מכאן למד רב יוסף זונדל מסלנט (נפטר תרכ"ו-1866), כשאדם , עושה מעשה טוב, גם אם מעורב בו אינטרס אישי, או שיקול זר, הקב"ה זוקף לזכותו את שכר המעשה. שהרי בפועל הייתה כאן תוצאה טובה, אברהם קיבל את הדיווח וחילץ את לוט.

5) וישנן דוגמאות לכך בתורה:

א) בשכר ארבעים ושנים קורבנות שהקריב בלק הרשע זכה ויצאה ממנו רות, שיצאו ממנה דוד ושלמה.(נזיר כ"ג:).

ב) בת לוט שהתנהגה בצניעות ולא פרסמה את מעשה השכרות של אביה לוט (כמו שעשתה אחותה הבכורה שקראה לבנה "מואב" =מֵ-אָב ובכך רמזה שהוא נולד מאביה.) תוגמלה כעבור מאות שנים בכך שבני ישראל לא לחמו בבני עמון ואף לא גרמו להם לפחד מישראל (דברים פרק ב-ט ברש"י).

6) לסיום נביא משנה הממחישה את הנהגת הקב"ה בנושא חסד.

המשנה באבות אומרת: שמעון הצדיק ..היה אומר על שלשה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. ( פרק א' משנה ב') שואל ראש ישיבת "סלונים" הרב שבתי יגל זצ"ל (חי תרל"ב- ה' תשי"ח, 1,948). למה השוני בין "הדברים". "התורה" עם "ה" הידיעה. וכן העבודה. ואילו בגמילות חסדים אין את "ה" הידיעה?

7) והסביר: "תורות" יש הרבה, יש תורת לחימה, תורת התנהגות ועוד. לכן התנא מדגיש שכוונתו ל-"התורה", תורת ישראל. וכן בעבודה: יש עבודה זרה, יש עבודת כפיים ועוד. לכן הדגש על "העבודה: עבודת הקורבנות. אבל בגמילות חסדים אין את "ה" הידיעה מכיוון שכל מעשה שעוזר לזולת" יהודי או אינו יהודי, עשיר או עני, בין בגופו ובין בממונו, בין שמעורב בו אינטרס אישי(האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור. פסחים ח.) הרי זה חסד ואין צורך לייחד אותו.

8) תשובות מפרשת מסעי

א) איזה מאביזרי הסוס מופיע בפרשה בגלל לשון הרע? תשובה:"וַיַּחֲנוּ בָּרִתְמָה" (ל"ג-י"ח). וברש"י: על שם לשון הרע של מרגלים שנאמר:" מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים" (תהלים ק"כ-ד). רתמה היא אביזר המֻלְבָּשׁ על סוס בדרך כלל.

ב) "למטה"-הולכים. "למעלה"-נשארים במקום. היכן מתקיים כדבר הזה? תשובה: ההורג דרך ירידה (למטה), גולה לעיר מקלט. אם הרג "דרך עליה" (למעלה) אינו גולה (נשאר במקומו ואינו זכאי לעיר מקלט). רש"י (ל"ה-כ"ג).

9) שאלות מפרשת דברים

א) מי נשאר תמיד בגיל 50?

ב) ציין שני מקרים בפרשה שבהם מצאנו "שם של אות" בודדת?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 191 פרשת דברים תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxOhz6m%3DFKHBTJkMVbLkiTA3Q8Apjk2PUJdtYUQb9DrROg%40mail.gmail.com.