LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת ואתחנן תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 192

אל תהיה ניצב

1) בפרשתנו משה מבקש מהקב"ה:" אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן" (ג-כ"ה). הקב"ה משיב לו, אך אינו מפרט בפניו את הסיבה למה הוא, משה, שהוביל את בני ישראל בשהותם במצרים ובהליכתם במדבר אינו זכאי להיכנס לארץ ישראל. במדרש רבה מופיעה בקשתו של משה ותשובת הקב"ה.

2) אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ . אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו כשגבירתו (אשת פוטיפר) אמרה עליו: "ראו הביא לנו איש עברי" (בראשית ל"ט-י"ד), כך שהוא נראה כעברי, לכן נקבר בארצו. אתה שלא הודית בארצך, שהרי בנות יתרו אמרו עליך "איש מצרי הצילנו מיד הרועים (שמות ב-י"ט) היות שנראית כמצרי, לא תגיע לארץ ישראל. (דברים רבה ואתחנן פרשה ב פרק ח).

3) ממדרש זה אנו למדים, עד היכן מגיעה הדרישה מאתנו. לא רק על מעשים שעשינו, או שהתרשלנו ולא עשינו. אלא אף איך "נתפסנו" בעיני אחרים כשהיינו פסיביים לחלוטין. משה רבנו נענש על שנראה כמצרי, ע"י בנות יתרו ונענש על כך, למרות שהיה במנוסה מִמִּצְרַיִם לְמִדְיַן ולא היה סיפק בידיו להחליף בגדים ולהראות כעברי.

4) דוגמא נוספת לרעיון מביא "הסבא מסלבודקה" (רב נפתלי צבי פינקל) מההפטרה "לשבת הגדול". שם אומר הנביא מלאכי:" חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אמר ה' ואמרתם מה נדברנו עליך: אמרתם שוא עבוד א-לוהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו..." (ג-י"ג). שואל "הסבא מסלבודקה" הייתכן שיכחישו דברים שהנביא טוען שהם אמרום? מה עוד שהמדובר "באמירה קשה" כלפי הקב"ה: "מה בצע כי שמרנו משמרתו". ומתרץ הרב פינקל שאומנם בני ישראל לא אמרו את המילים האלה בפועל, אבל בהתנהגותם, בזלזול והאדישות בקיום המצוות הם "שידרו" כאומרים את האמירה הזאת כלפי הקב"ה ונחשב להם כאילו אמרוה.

5) הרבי מלובביץ אמר צעד משלים לנער שבא אליו להתברך לפני הבר מצוה. ומעשה באב שבא עם בנו, לרבי, לפני הבר מצוה שלו להתברך. הרבי דיבר אתו וברך אותו, אך בטרם נפרדו הוא קרא שוב לנער ושאל אותו: האם אתה אוהד ספורט? כן, השיב הנער. הוא גם סיפר לרבי איזה ספורט הוא אוהב ואיזו קבוצה הוא אוהד. בהמשך, לשאלת הרבי, הוא סיפר על משחק של הקבוצה אותה הוא אוהד שבה הוא נכח. נהנית מהמשחק? שאל הרבי. האמת שלא! השיב הנער, קבוצתי שיחקה גרוע ולכן אף לא המתנתי לסיום המשחק וכבר במחצית פרשתי וחזרתי לביתי. והאם גם השחקנים עזבו במחצית שאל הרבי? לא, וודאי שלא, השיב. מדוע? שאל הרבי. והנער השיב: יש הבדל בין אוהד לשחקן. האוהד בא למשחק רק להנות וכשהוא מתאכזב מהמשחק זכותו לקום וללכת. אבל השחקן הוא חלק מהמשחק, הוא חייב להישאר עד הסוף, הוא צריך להשקיע את כל מרצו עד לסיום המשחק ולקוות שאולי בכל זאת הוא וקבוצתו יצליחו לנצח.

6) כאן הפסיקו הרבי ואמר לו: דע לך שכך בחיים ככלל ובלימוד התורה בפרט. יש אוהדים ויש שחקנים, אני מציע לך שתיקח את החיים ברצינות ותהיה "שחקן" ולא רק אוהד. תאמין שבכחך לתקן ולשפר ואל תעזוב את המשימה באמצע. האדם אינו ניצב ("סטטיסט") בעולם הזה, הוא שחקן בשליחות הקב"ה כאן בעולם הזה ועליו למלא את תפקידו.

7) תשובות מפרשת דברים

א) מי נשאר תמיד בגיל 50? תשובה: "יהושע בן-"נון" (א-ל"ח) בגימטרייה חמישים.

ב) ציין שני מקרים בפרשה שבהם מצאנו "שם של אות" בודדת?

תשובה: 1) אות "ריש" " עלה רש" (א-כ"א). 2) אות "כף" "מדרך כף רגל" (ב-ה).

8) שאלות מפרשת ואתחנן

א) מנין לומדים מפרשתנו את הכלל של: " גר שנתגייר כקטן שנולד"

ב) אלה חמשה עשר יגרמו לשלש עברות?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 192 פרשת ואתחנן תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxNpYWradW2%2Bzk0SiX_UfiuMAAb_Ax3KZE7Y8Bhv-oG%2Bng%40mail.gmail.com.