יום רביעי לפרשת עקב תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 193

חי, וקיים!

1) בפרשתנו: "ויענך וירעבך..למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (ח-ג). כידוע "תרגום אונקלוס" אינו מפרש את התורה, הוא רק מתרגם אותה. לכן יש להבין למה את אותה מילה: "יחיה" שמופיעה פעמיים באותו פסוק, אונקלוס מתרגם בצורה שונה :" לא על לחמא בלחודוהי מתקיים אנשא, ארי על כל אפקות מימר מן קדם ה' חיי אנשא"? פעם מתקיים ובהמשך חיי.

2) ונראה ליישב שתחילת הפסוק מדבר על הלחם "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם". הלחם אינו עצם החיים של האדם, רק שללא לחם אין האדם יכול להתקיים, לפיכך תרגם בזה אונקלוס לשון "מתקיים אנשא". שע"י הלחם יש קיום לחיים. אבל בהמשך נאמר: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם". "מוצא פי ה' " איננו רק קיום החיים בלבד, אלא הוא הוא "החיים בעצמם" מהות החיים. אנו חיים על פי התורה שהיא "מוצא פי ה' " עליה נאמר: כי היא חייך ואורך ימיך, לכן שינה אונקלוס ותרגם "חיי אנשא". כי דבר ה' הוא עצם החיים.

3) חידד את הדברים ר' ברוך בער ליבוביץ זצ"ל. פעם בא אליו יהודי, שיבח את התורה, והגדיר אותה "כאוויר לנשימה". כך שאי אפשר לחיות בלי תורה. נזדעק רב ברוך בער ואמר, לא כך הדבר: האוויר נצרך לאדם בשביל לחיות, אבל התורה אינה כן. אין היא רק אמצעי בשביל לחיות אלא התורה היא "החיים עצמם". (ספר "אש תמיד").

4) וכן בפרשת נצבים, אומר משה רבנו לבני ישראל: "ראה נתתי לפניך היום את ה חיים..ואת המות" (ל-ט"ו) ובהמשך: "נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה" (ל-י"ט). לכאורה הביטוי "למען תחיה" מיותר, ודאי שבוחרים בחיים בשביל לחיות?. ההסבר נמצא בהמשך, התורה מבהירה שאין הכוונה לחיים ריקניים אלא: "לאהבה את ה' א-להיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך". אלו הם מהות החיים ובהם יש לבחור.

5) ואכן בברכת החודש שאנו מתפללים, מידי חודש, אנו מבקשים בסגנון אחיד: ותתן לנו חיים ארכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה.... אך כשאנו מגיעים למהות החיים הסגנון משתנה ואנו מבקשים: חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא...חיים שתהא בנו אהבת תורה וכו'. אלו בקשות שבעצם החיים הן הופכות לחלק מאתנו, "אורגניזם אחד", זאת אנו מדגישים בתפילה ע"י שינוי הנוסח.

6) תשובות מפרשת ואתחנן

א) מנין לומדים מפרשתנו את הכלל שגר שנתגייר כקטן שנולד? תשובה: "המשך חכמה" (רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל) לומד מהפסוק שנאמר לבני ישראל, לאחר מתן תורה "שובו לכם לאהליכם"(ה-כ"ז). סביר שחלק מיוצאי מצרים היו נשואים לנשים שהותרו לבן נוח, אך נאסרו לישראל לאחר מתן תורה. ובכל אופן ניתן היתר גורף לכל בני ישראל לשוב "לאהליהם" (לנשותיהם). מכאן שגר שנתגייר כקטן שנולד ולכן מותר.(ועי"ש שמפלפל בעניין).

ב) אלו חמשה עשר יגרמו לשלש עברות? תשובה: על המילים "לא תספו" (ד-ב) אומר רש"י : כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב וחמש ציציות. כך שמי שיעשה את כל השלש יצבור חמשה עשר פריטים ושלש עברות.

7) שאלות מפרשת עקב

א) אנו נוהגים בביטויים שונים "לקשור" את הכסף לרגל כגון: "פשיטת רגל" או "הכסף לא הולך ברגל". מצא בפרשתנו את מקור הקשר בין הכסף ובין הרגל?

ב) מה בפרשה עלול להתפוצץ?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 193 פרשת עקב תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMf-G%2BPia3V0%3De%2Bj90CcebPpS%3DwKzG2_0bA6K%2Bq3enDGQ%40mail.gmail.com.