צביקה ארנברג

התחל הודעה מועברת:

מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>
תאריך: 31 באוגוסט 2022 בשעה 11:03:53 GMT‎+3‎
אל: [log in to unmask], חיים קופל <[log in to unmask]>
נושא: מעדנים לשולחן שבת 195 פרשת שופטים תשפ"ב דבר תורה מחיים קופל
השב לכתובת: [log in to unmask]



יום רביעי לפרשת שופטים תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת                                                                                             ד"ת מספר 195

בעיני א-להים ואדם

 

1) בפרשתנו, מצווים השוטרים לדבר עם העם בטרם יציאתם למלחמה: " מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וְיָשֹׁב לביתו, פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו. ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וְיָשֹׁב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו. ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וְיָשֹׁב לביתו, פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה" (כ.ה-ז). על מקרה אחרון זה מוסיף רש"י על אתר ואומר :"פן ימות במלחמה" :שאם לא ישמע לדברי הכהן כדאי הוא שימות. (אם אינו שומע לדברי הכהן עליו לחשוש שימות).

2) רואים כמה רגישות מראה התורה כלפי החוזר מהמלחמה מסיבת "הירא ורך הלבב", בכדי שהוא לא יתבייש ויתבזה בפני כולם, חוזרים מהמלחמה יחד אתו גם בוני בית חדש ונוטעי כרם, כולם הולכים באותו מסלול, כך שהציבור לא יכול לזהות מי מבין החוזרים הוא "הירא ורך הלבב ".

3) בנוסף רש"י אומר את הביטוי "כדאי הוא שימות" רק לגבי  "אֵרַשׂ אשה ולא לקחה" ולא לגבי "בנה בית חדש" או "נטע כרם ולא חללו". מדוע?

4) ניתן לומר, שכאן מדובר באנשים שרוצים להילחם ומוכנים אף לסכן חייהם על קידוש השם והנה השוטר עוצר אותם ומונע מהם להצטרף ללוחמים, אלו הן ההוראות, אומר. הם חושבים ומטכסים עצה שהבעלים יפקיר את ביתו, או את כרמו. כך הוא עושה ויוצא למלחמה. אבל "באֵרַשׂ אשה" כשיאמר "הפקר" משמע שהוא מגרש את ארוסתו, הוא רוצה להיות "פייטר" לצאת למלחמה על חשבון ארוסתו שנפגעת מכך. להתגדל על חשבון אחרים, או לקיים מצוה כשאחר נפגע, לכך מתנגדת התורה ולכן מוסיף רש"י  אזהרה: "כדאי הוא שימות". (הרב אלימלך בידרמן שליט"א).

5) את הרעיון הנ"ל, ניתן למצוא כבר בפרשת וירא. כשהמלאכים באו לבקר את אברהם הוא כיבד אותם ברוחב לב ונאמר: "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם..ויאמר (אל שרה)..לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ..וימהר לעשות אתו" (בראשית י"ח..ה-ז). ארוח ביד נדיבה. אבל דווקא במים הוא קימץ "יֻקַּח נא מעט מים ורחצו רגליכם" (י"ח-ד) למה דווקא מים בצמצום?.

6) מוסבר בספר "באר התורה" (ליקט רב שמואל ברוך שולמן זצ"ל)) שאת המים נתן להם אברהם באמצעות שליח (כך ברש"י על אתר) ולמרות הקפדתו במצוות הכנסת אורחים, הוא לא רצה להטריח את השליח יתר על המידה, בכדי שהוא, אברהם, יקיים מצוה, לכן ביקש שיביאו  רק מעט מים.

7) ידוע הסיפור על רב ישראל ליפקין (מסלנט) זצ"ל שהסכים להתארח אצל תלמידו בשבת, רק בתנאי שיבטיח לו שמיד לאחר הקידוש יוגש האוכל ורק בסיום הארוחה ישירו זמירות שבת ויאמרו דברי תורה. הכל בכדי שלא "לפאר" את שולחן שבת על חשבון המשרתת שתצטרך להמתין הרבה זמן עד שיובאו אילה הכלים לשטיפה.

8) וכבר פרשו, דורשי רשומות, את הפסוק "וּמְצָא חן ושכל טוב בעיני א-להים ואדם" (משלי ג-ד). הפשט הוא ברור: שיש למצוא חן בעיני המקום ובעיני הבריות. אך הם פרשו שחשוב מאד למצוא חן בעיני א-להים" אך "ואדם" להישאר עדיין בן אדם ולא לעשות זאת על חשבון הזולת.

 

9) תשובות מפרשת ראה

א)   לאיזה בעל חיים יש "רעבע"? כביכול? (מתוך הפרשה) תשובה: "והחסידה".(י"ד-י"ח).

ב)   מה פשר כפל הלשון בפרשתנו כגון: "הֲרֹג תַּהַרְגֶנּוּ" (י"ג-י) "פָתֹחַ תִּפְתַּח" (ט"ו-ח) ועוד. מי הרב שעמד על שאלה זו? ראשי תיבות שמו: י. י. פ. ,נפטר בחודש אלול ושימש ברבנות בת"א עשרות שנים. מה שם הספר שחיבר? מה שם חתנו ששימש ברבנות בת"א אף הוא? ומה הייתה תשובתו לשאלה? ניתן גם לענות תשובות אחרות.

תשובה: הרב הוא יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל . שימש ברבנות בת"א 45 שנה, בתוכן רב ראשי לת"א 14 שנה. חיבר ספר בשם "דרך ישרה", חתנו הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, היה אף הוא רב ראשי לת"א.

ובהקשר לכפל המילים ענה: שזה בנוי על הנגדה: בניה ועזרה, כנגד הרס והכאה אחד תלוי בשני. מי רשאי ואף מצווה לבצע "אבד תאבדון" או "הכה תכה" רק מי שמקיים באדיקות גם את "פָתֹחַ תִּפְתַּח את ידך" (ט"ו-ח) ואת "נָתֹן תִּתֵּן לו" (ט"ו-י). זה כנגד זה. אך מי שמבצע רק את ההרס והרוע, אין זו תורה בשלמותה.

10) שאלות מפרשת שופטים

א)   איזה ביטוי נאמר בפרשה במקום "קשה"?

ב)   "ולא תקח שחד" (ט"ז-י"ט). מה שם הרב שחי לפני כ-400 שנה ושמו נקשר לשוחד? היכן הוא חי? מה היה האירוע? ומה נוסף לשמו כתוצאה מכך?.

 

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 195 פרשת שופטים תשפ"ב

 

תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]

 

 

 

 

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxNWHfgCX3BAcvcpcUFaVgZeWkLHz6W3VTK4EnhS-H1FKQ%40mail.gmail.com.


Access the BEITKNESSET Home Page and Archives

Unsubscribe from the BEITKNESSET List

Powered by LISTSERV