יום רביעי לפרשת כי תצא תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 196

אדם ובהמה תושיע ה'

1) פרשתנו עוסקת בין היתר בכלאי הכרם וכלאי בהמה. רש"ר הירש רואה בכך המשך לציווי התורה על כל בונה בית חדש לשים מעקה לגג. כשם שבבנייתך בית חדש עליך לזכור את חובתך לרעך, לעשות מעקה, לבל ייפול מהגג. כך

החובה על דאגה לרעך חלה גם כלפי בעלי החיים. למשל, כשאתה עובד עם בעלי חיים, הנתונים למרותך, אל תצמיד בעבודתך שני מיני בהמות שה' הבדיל ביניהם, על ידי כך תזכור את קריאת "למינו" שה' קורא אליך.(לכבד כל מין ומין על פי אופיו, טבעו וממילא את תפקידו ולא לערבב ביניהם, לא לעשותם כלאיים).

2) ובדומה כאשר תְּעַבֵּד את אדמתך לצורך מזון, זכור את הבורא שקבע לכל מין ממיני היצורים את המסלול המתאים

ליִיחוּדוֹ. ועל ידי כך גם בצומח, כל מין יְפַתֵּחַ במסלול הזה את הווייתו.

3) עוד בעניין חובתנו לחברנו, בכלאי בהמה מסביר "האבן עזרא" את הסיבה לאסור חרישה בשור וחמור יחדיו: אין כוח החמור לסחוב כמו כוח השור, לכן בחרישתו עם השור עליו להתאמץ מעבר לכוחותיו. זאת רצתה התורה למנוע.

4) "בעל הטורים" לעומתו מתייחס לאספקט נוסף. השור מעלה גרה ולועס תמיד. לחמור זה נראה שהשור אוכל כל הזמן ואינו רעב, בעוד שהוא, החמור, כן רעב ויש כאן חשש לאיסור של צער בעלי חיים.

5) על החשיבות שמייחסת התורה להקפדה שלא לצער בעלי חיים תעיד העובדה שנקבע להלכה שיש לתת מאכל לבע"ח לפני שהאדם יאכל בעצמו.

וכן העונש החמור שהוטל על רבי על שלא גילה אמפטיה לעגל שהובל לשחיטה,ונענש בסבל של שנות ייסורים. (רבי גירש את העגל שניסה למצוא מחסה אצלו)ואכן ייסוריו של רבי פסקו רק כשעשה תשובת המשקל וריחם על חולדות שהיו בביתו. (ב"מ פ"ה.).

6) "החנוך" במצוה תק"נ מרחיב את האיסור מבעלי חיים גם לבני אדם וכותב: וכל חכם לב מזה ייקח מוסר שלא למנות שני אנשים לעולם בדבר מכל הדברים אם הם רחוקים בטבעם ומשונים בהנהגתם. שאם הקפידה התורה על הצער שיש בזה לבעלי חיים שאינן בעלי שכל, כל שכן בבני אדם אשר להם נפש מַשְׁכֶּלֶת לדעת יוצרם.

7) ואכן בני אדם שונים באופיים ובתכונותיהם, בצורת חשיבתם ובהתנהגותם. על כן יש להיזהר מאד לא להטיל משימה אחת משותפת על אנשים שאישיותם, שונה מאד באופן קיצוני זה מזה. שהרי ברור לכל שזהו מתכון בטוח לאי הצלחת המשימה ולסכסוך בין האנשים.

8) כמובן שעלינו להתחבר זה לזה ולהשלים זה את זה. אך כל זה על פי גבולות האפשר והנורמלי, לפי טבעו של אדם ואל לנו לדרוש " מהחמור להיות שור", או להיפך.

9) לסיום פרפרת שחרז "האבן עזרא" בנושא:

לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו

שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח את השור למישור

ואת החמור להר המור.

10) תשובות לפרשת שופטים

א) איזה ביטוי נאמר בפרשה במקום "קשה" ?. תשובה: "אל נחל איתן" (כ"א-ד).רש"י על אתר: קשה שלא נעבד.

ב) מה שם הרב שחי לפני כ-400 שנה ושמו ניקשר לשוחד? תשובה: רב חיים כפוסי זצ"ל שימש כדיין במצריים לפני כ-400 שנה. בזמן מסוים נסתמא ואיבד את מאור עיניו. החלו מרננים עליו שלקח שוחד: "כי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּור עיני חכמים" (ט"ז-י"ט). עמד בפני הקהל, פתח את ארון קודש ואמר: אם לקחתי שוחד, אני מוכן שלא לראות כל ימי, אבל אם לא לקחתי אבקש מהקב"ה שיחזיר לי מאור עיני. ונתקבלה תפילתו וחזר לו מאור עיניו. מאז הוסיפו לִשְׁמוֹ: "בעל הנס". ומעיד "החיד"א" שראה את חתימת ידו, עת היה עיור וניכר רווח בין האותיות. וראה חתימתו לאחר שחזר לו מאור עיניו והייתה רציפה ללא רווח בין האותיות. ( "שם הגדולים" "לחיד"א" ערך מאיר גאביזון).

11) שאלות לפרשת כי תצא

א) בפרשתנו ארבע מילים זהות או דומות לאלה שנמצאות באחת מחמש המגילות, מהן המילים והיכן הן נמצאות?

ב) מה תיקן רבנו גרשם? היכן בפרשתנו כתוב שלא כרבנו גרשם לכאורה? מדוע הוא זכה לתואר "מאור הגולה"? ומה פרוש הראשי תיבות שקשורות בתקנותיו?: ופגי"נ דרגמ"ה?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 196 פרשת כי תצא תשפ"ב

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxO2M_8QEsT7%2B0CdCMU1egLn7dUJw7Oeqh0foTmo%2BRTLeA%40mail.gmail.com.