צביקה ארנברג

התחל הודעה מועברת:

מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>
תאריך: 21 בספטמבר 2022 בשעה 10:43:39 GMT‎+3‎
אל: [log in to unmask], חיים קופל <[log in to unmask]>
נושא: מעדנים לשולחן שבת 198 פרשת נצבים תשפ"ב דבר תורה מחיים קופל
השב לכתובת: [log in to unmask]



יום רביעי לפרשת נצבים תשפ"ב

מעדנים לשולחן שבת                                                                                                       ד"ת מספר 198

מדרון חלקלק

 

1)  בפרשתנו: "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים...ותראו את שקוציהם ואת גִּלֻּלֵיהֶם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם" (כ"ט..ט"ו-ט"ז). רש"י על אתר: "ותראו את שקוציהם": על שם שהם מאוסים כשקצים. " גִּלֻּלֵיהֶם": שמוסרחים ומאוסין כגלל.  שאלתנו: איך בני ישראל, שראו ניסים מהקב"ה במצרים, במדבר ובים ילכו לעבוד א-להים אחרים ועוד משוקצים, ומאוסים כגלל? האם בכלל יש צורך להתריע על כך?

2)   מסביר רב שלום שבדרון זצ"ל, המגיד הירושלמי הידוע, שאין זו הפתעה, אכן  אדם עלול  להתדרדר, עמוק מאד ברוחניות, מבלי שייתן אל לבו, אם כי ההתדרדרות מתבצעת בהדרגה ונראה את התופעה בפסוקים הנ"ל.

3)   תחילה נאמר:" ותראו את "שקוציהם": העבודה זרה נראית לו כשיקוץ, מאוס. בהמשך: "ואת גִּלֻּלֵיהֶם", מדיף ריח רע, כמו גלל, אין סיכוי שיתקרב אליהם.  אבל במשך הזמן הוא מתרגל לריח, אדם יכול להתרגל לכל דבר. הוא מסביר לעצמו שהגללים עשויים לשמש לזיבול השדות, יש בהם תועלת.

4)   אחרי שהוא התרגל והתגבר על האלמנטים הדוחים, הע"ז כבר נראית לו "כעץ ואבן", לפחות אינה  דוחה. אבל מה כבר עושים איתם? במשך הזמן הוא מסביר לעצמו שניתן לעשות מהם כלי עץ שונים או לבנות בתים מאבן, בהחלט שימושיים!                                             

5)   בשלב הבא, הוא "בשל" להעלות בדרגה. הע"ז לא דוחה, יש בה אף שימוש והוא נקשר אליה יותר. עתה היא כבר "נוצצת",  נראית לו ככסף, או אף כזהב. הוא הרי מחפש תחליף לעבודת ה' שנראית לו כקשה.

6)   אומנם ישנם אנשים שמקפידים על חלק מהמצוות, אבל מרגישים "תלושים" ועדיין מחפשים "אלוה" להאחז בו. לכן הם עלולים להחשיב אף "עץ ואבן" ל"כסף וזהב", זה נותן להם הרגשה יותר טובה. כשאדם מתרגל לדבר מה, במשך הזמן הוא "מתייפה" בעיניו ומגיע אף לדרגת "זהב" שהכל רצים להשיגו.

7)   מספרים על רב חשוב, שנסע לארה"ב לצורך גיוס  כספים. הוא התארח אצל משפחה יהודית. המארח מאד השתדל לכבדו ולהנעים לו את השהות אצלו והציע לו לאכול תבשיל מסוים. הרב הודה לו, אך סירב באדיבות  והסביר לו שהוא לא נוהג לאכול תבשיל זה מסיבות הלכתיות. המארח קיבל זאת בהבנה והציע לו לאכול תבשיל אחר. כעבור כמה ימים שוב הציע לו המארח לאכול את אותו התבשיל. הרב התפלא ושאלו:  וכי לא אמרתי לך שאיני אוכל תבשיל זה מסיבות הלכתיות?  השיב לו המארח: אכן לא מעט יהודים ששהו כאן בביתי, סרבו תחילה לאכול "תבשיל" זה. אך חלק מהם לאחר כמה ימים "התרגלו" לאווירה, ויתרו על עקרונותיהם והחליטו כן לאכול את אותו התבשיל.

8)   הרב אליהו דסלר, בספרו "מכתב מאליהו" מסביר את עניין "הבחירה החופשית" באופן הבא: לכל אדם יש בחירה, היינו נקודת המפגש בין האמת שלו (יצר הטוב), עם האמת המדומה, תולדות השקר (יצר הרע). רוב מעשי האדם אינם "בנקודת המפגש" בין האמת והשקר, אלא, או באזור האמת שלו: מעשים טובים שהוא הורגל לעשותם ולא עולה בדעתו שלא לעשותם.  או באזור השקר , מעשים "רעים" שהוא הורגל בהם והוא כבר אינו מבחין שהם שליליים. וככל שימצא אדם בסביבה טובה ויתמיד במעשיו הטובים, כך ירחיב את אזור "האמת שלו" ויקטין את אזור "האמת המדומה".  הדינמיקה בין הקצוות יכולה להיות מהירה. (קונטרס הבחירה עמוד 112).

9)   לכן בני ישראל שהיו במצרים מאתים ועשר שנים. שהו באזור שעבדו בו ע"ז, ראו הרבה עובדי ע"ז ומכאן האזהרה של התורה להם לבל "יסחפו" לכוון הרע. המציאות מוכיחה שזה אפשרי.

 

10) תשובות לפרשת כי תבוא

א) שמות הארבה המופיעים בתנ"ך:  המקור המרכזי בספר ביואל " יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל (יואל א-ד). להלן התשובה:  1)"ארבה": לפי שהוא הרב שבמינים (רד"ק).   2) "ילק": לוקק ולוחך את העשב (רד"ק).   3)"חסיל" :כורת את הכל, מה שנש אר(רד"ק).  4)"גזם" : כמו גוזם (אבן עזרא).  5)"חגב": (ויקרא י"א-כ"ב). מגביה עוף (רס"ג).  6)"חרגל": (ויקרא י"א-כ"ב). מנתר בעגבותיו ובכרעיו (חזקוני).  7)"צלצל": (דברים כ"ח-מ"ב): יעשה הארבה רש מן הפרי (רש"י).  8) "גובאי" (רש"י תענית י"ט:).

ב) "והיית רק למעלה ולא תהיה למטה"(כ"ח-י"ג).מה ממעטת כאן המילה "רק"? תשובה: בדרך כלל מי שמגיע למעלה לשיא ("שפיץ") מעורר קנאה ותחרות נגדו וסופו שנופל. לכן הברכה כאן שנגיע למעלה ,אך לא בשיא ולא נעורר קנאה והתנגדות. ("אור החיים" במקום).

11) שאלות מפרשת נצבים

א) איזה אירוע מספר בראשית מוזכר בפרשתנו?

ב) "והותירך ה' א-להיך בכל מעשה ידך, בפרי בטנך, ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך"(ל-ט). בפרשת כי תבוא נאמר פסוק דומה " והותרך ה' לטובה, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך"(כ"ח-י"א). למה הושמטו המילים בכל מעשה ידך"? רמז: שם המתרץ בראשי תיבות מ.ש.ה. נפטר בחודש אלול תרפ"ו (1926).

 

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 198 פרשת נצבים תשפ"ב

 

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]

 

 

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPVOY0eP-FS-BQarr8aUi%3DqeK5nwsiCL7hghDs9KqSMzQ%40mail.gmail.com.


Access the BEITKNESSET Home Page and Archives

Unsubscribe from the BEITKNESSET List

Powered by LISTSERV