יום חמישי י"ח תשרי תשפ"ג

מעדנים לשמחת תורה, פרשת וזאת הברכה ד"ת מספר 203

שבירת מוסכמות

1) ביום שני כ"ב תשרי, חג שמחת תורה , נקרא בתורה את פרשת וזאת הברכה. הפסוק שמסיים את הפרשה ואת התורה כולה הוא:" ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (ל"ד-י"ב). אומר רש"י על אתר: "לעיני כל ישראל" שֶׁנְּשָׂאוֹ לִבּוֹ לשבור הלוחות..והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר "אשר שברת" יִישַׁר כֹּחֲךָ ששברת.

2) שואל ר' אברהם שפירא זצ"ל, וכי כך יאה לסיים את התורה ואת תפקידו של משה רבנו? היה הרבה יותר מתאים וגם מייצג את פועלו של משה רבנו לוּ הַתּוֹרָה הָיְיתָה התורה הייתה מציינת שמשה הוריד את התורה ונתנה לבני ישראל, הנהיג אותם במדבר, בתנאים קשים, ארבעים שנה ולא את שבירת הלוחות שנראית כדבר שלילי?

3) מסביר הרב שפירא, שהתורה באה לומר לנו, שאצל משה רבנו "הכל היה תורה". כל פעולה רוחנית, או גשמית ואף לכאורה שלילית, היא גם כן "תורה", נעשית תוך מחשבה על התורה.

4) התורה רצתה לומר לנו רְבוּתָא, שאף "שבירת הלוחות" שמצטיירת כדבר שלילי, גם זה היה תוך "מחשבת תורה". ואומנם מפעולה זו לומדת הגמרא הלכות, שֶׁעִתִּים "שבירת התורה" זוֹהִי קיומה.

5) רעיון דומה אנו מוצאים בגמרא. רב ביקש מרב שמואל בר שילת שיספיד אותו במותו (שבת קנ"ג.). נראה שרב בחר בו, עקב היותו מלמד תינוקות מצטיין ורב עצמו ציין אותו בעבר לשבח, על מילוי תפקידו. הגמרא מספרת שפעם פגש רב את רב שמואל בר שילת מטייל בגינה ושאלו: האם חדלת לעסוק בלימוד תינוקות, מאחר שאינך נמצא יחד עם התלמידים? ענה לו רב שמואל :אומנם אינני תמיד בכיתה בצמוד לתלמידים, אבל אינני מסיח את דעתי מהם אף שאינני לידם אני תמיד חושב כיצד "לגדלם בתורה". (ב"ב ח:). רב קיבל את הסברו משום שאדם "שחושב תורה " כל הזמן, נחשב כמצוי במקום תורה.

6) נראה דוגמא נוספת מזווית שונה. המשנה במסכת כלים נאמר: כל שֶׁבְּיַם טהור (ואינו מקבל טומאה) חוץ מכלב המים, מפני שהוא בורח ליבשה (כשבאים לצוד אותו). לכן הוא נחשב כבריית היבשה שמקבל טומאה. המבחן האמיתי לסווג בע"ח הוא: היכן הם נמצאים בשעת סכנה, להיכן הם בורחים, שם נחשב מקום מחייתם.

7) מוסיף רב צדוק הכהן מלובלין, שאותו דין חל גם לגבי בני אדם "בעולם התורה". אדם שלמרות טרדות היום ודאגות הפרנסה "נמצא בתורה ובתפילה", זו משענתו, לשם הוא פונה בְּעִתּוֹת צָרָה ודאגה, חשוב כנמצא "בעולם התורה", כך גם משה רבנו מנהיג ישראל.

8) תשובות מפרשת האזינו

א) "כנשר יָעִיר קִינוֹ" (ל"ב-י"א), מה המיוחד בהסברו של רש"ר הירש? תשובה: גם הגוזל שעף למרומים על גב הנשר, חייב לעשות את הצעד הראשון ולקפוץ על גביו, בניגוד לשאר העופות שנוטלים בידיהם את הגוזל.

הרעיון מתאים לאמרה: פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם... עליכם לעשות את הצעד הראשון.

ב) מתן תורה מוזכר בפרשה באונקלוס: "עם נבל ולא חכם" (ל"ב-ו) מתרגם: "דקבילו אורייתא" (שקיבלו תורה).

9) תשובות מסוכות

א) כיצד נקראים בתורה: אתרוג: "פרי עץ הדר". לולב: "כַּפַּת תְּמָרִים". הדס: "עֲנַף עֵץ עָבֹת" (ויקרא כ"ג-מ).

ב) שאלת "תרומת הדשן" :חור באתרוג, יהיה פסול. הגדל החור ויהיה כשר. הכיצד? תשובה: חור שכרסמו עכברים פוסל את האתרוג, גנאי ומאוס הוא . אבל אם גירד סביב והרחיב את החור כשר. אין זה גנאי. (שו"ע סימן תרמ"ט ברמ"א ועיין גם במ"ב שם).

10) שאלות לפרשת וזאת הברכה

א) היכן בפרשה נִשְׁאָה תפילה על החשמונאים?

ב) אלו ירקות לא היו נאכלים לולא הירח?

חג שמח

מחיים ק.

מעדנים 203 שמחת תורה תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask] כ"כ ניתן להירשם לקבלת הגיליון.

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPdE-KsvZc3p6DchhNfSGKX3_v%3DA_-rRhys-ar0qzB2VQ%40mail.gmail.com.