צביקה ארנברג

התחל הודעה מועברת:

מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>
תאריך: 4 באוקטובר 2022 בשעה 10:30:43 GMT‎+3‎
אל: [log in to unmask], חיים קופל <[log in to unmask]>
נושא: מעדנים לשולחן שבת 201 פרשת האזינו תשפ"ג דבר תורה מחיים קופל
השב לכתובת: [log in to unmask]



יום שלישי לפרשת האזינו תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת                                                                                             ד"ת מספר 201

הטוב שברע

 

1)   בפרשת וילך אומר ה' אל משה: "הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי  א-להי נכר...ועזבני והפר את בריתי ...וחרה אפי בו ..ועזבתים והסתרתי פני מהם..ומצאהו רעות רבות וצרות...ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (רש"י: שירת האזינו) ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל"  ( ל"א..ט"ו -י"ט). בהמשך : "והיה כי תמצאן אֹתוֹ  רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (ל"א-כ"א).

2)   שואל ר' יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל. הרי כאן הכל פסימי, בני ישראל חוטאים וה' מעניש אותם קשות, אז למה הביטוי "והיה" שהוא לשון שמחה? (תנחומא שמיני פרק ט) (הגאון מווילנה נותן רמז לכך: הרי "היה" זה לשון עבר "והיה"  "ו" ההיפוך הופכו ללשון עתיד. איזה דבר היה בעבר ואני רוצה שיבוא שוב בעתיד, הווה אומר דבר שמח).

עוד הוא שואל, היכן מצינו שהתורה באה להעיד נגד עם ישראל?

3)   נראה שיסוד הדברים מופיע עוד לפני כן. בפרשת ואתחנן כתובה הפרשה הראשונה של קריאת שמע: "ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך" (דברים ו-ה) רש"י על אתר מביא את הספרי שמפרש: בשני יצריך: ביצר טוב ויצר רע . ניקח לדוגמא את מידת הקנאה שהיא מידה רעה, מאד עוצמתית. אבל ניתן לתעל אותה לאפיק חיובי: קנאת סופרים תרבה חכמה (ב"ב כ"ב.). לכן מותר לפתוח "חדר" לימוד ליד "חדר" קיים, כי התחרות בניהם תפרה ותרבה לימוד. כך עובדים את ה' באמצעות "יצר הרע".(קנאה).

4)   לאחר חטא העגל אמר הקב"ה למשה פעמיים, שבני ישראל: "עם קשה עֹרֶף הוא. ועתה הניחה לי..ואכלם" (שמות ל"ב..ט-י). וכן בהמשך:" אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף" רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך" (ל"ג-ה).

5)   והנה כשמשה מלמד סנגוריה על עם ישראל הוא אומר: "ילך נא א-דני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא" (ל"ד-ט). אותן המילים, אבל משה טוען כלפי הקב"ה "שקשיות עורף" זה גם יתרון. שהרי בני ישראל אמורים להיות הרבה שנים בגלות, רדופים בעיקר על רקע דתי ורק עם "קשה עורף" יכול לשרוד ולשמור על אמונתו. כך, לאור נסיבות אלה הקב"ה חייב לבחור בעם "קשה עורף", בכדי שישמרו אמונתם לאורך ההיסטוריה.

6)   אצלנו, משתמש הקב"ה באותו טיעון. אומנם עם ישראל חטא ועתיד לחטוא גם בעתיד, אבל רק עם "קשה עורף" מסוגל לשאת את התורה בגלויות לאורך הדורות.

7)   לכן ה' מצווה " כתבו לכם את התורה הזאת..למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל". התורה אומנם תעיד, אך לטובת בני ישראל שרק הם יוכלו לשאת אותה בכל הגלויות. לכן גם נאמר "והיה כי תמצאן אתו רעות ...וענתה השירה הזאת לפני לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (ל"א..י"ט-כ"א). "והיה" לשון שמחה, כי דווקא הגלויות הקשות שצריך עם ישראל לעבור, הן מצדיקות את בחירת עם ישראל כעם שיישא אתו את התורה וישמרה.

8)   וכן בפרשת האזינו: " כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים  על האדמה" (ל"ב-מ"ז). רק שמירת התורה על ידכם היא ערובה לקיומכם לאורך שנים.

 

9)   תשובות מראש השנה

א) "במקום שבעלי תשובה עומדין..." האם בעל תשובה עדיף  על צדיק שלא חטא? תשובה: לא! הדגש כאן על המילה "עומדין". לבעל תשובה יש יכולת עמידה איתנה בענייני עולם הזה, יותר מצדיק ששקוע בלימוד התורה בלבד.

ב) משמעויות למילה ראש? תשובה: "התחלה", כמו ראש השנה.  "הקצה העליון", כמו ראש ההר או "וראשו מגיע השמימה".   "מנהיג", "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר י"ד-ד) רש"י: מלך.   "חשבון", "שא את ראש מלקוח השבי" רש"י :חשבון.    "תקיף", "ונתנך ה' לראש ולא לזנב"(דברים כ"ח-י"ג) תרגום "לתקיף".   "עשב מר", "שורש פורה ראש ולענה"(דברים כ"ט-י"ז)רמב"ן: עשבים מרים.   "חכם", זכה נעשה ראש. רש"י במסכת יומא ע"ו: שמפקח ליבו בחכמה.   "קרן" ,"ושילם אותו וחמשיתו יוסף עליו" (ויקרא ה-כ"ד). רש"י הוא הקרן.

10) תשובות מפרשת וילך

א) שם של פרשה מספר בראשית? תשובה: "וירא ה' באהל" (ל"א-ט"ו)  "מקץ שבע שנים" (ל"א-י).

ב) למה רש"י הפך את הסדר וכתב "לא אוכל  עוד לצאת" ורק אח"כ "בן מאה ועשרים"? תשובה: לרש"י היה קשה אם נאמר "בן מאה ועשרים שנה היום" וזה מה שנקצב לו, אזי ברור שלא יוכל עוד לצאת ולבוא, שהרי סיים תפקידו בעולם הזה. לכן הפך רש"י את הסדר ("ליקוטים משולחן גבוה" ר' אהרון כהן ראש ישיבת חברון).

11) שאלות לפרשת האזינו.

א) "כנשר יעיר קִנּוֹ על גוזליו ירחף" (ל"ב-י"א) עיין בפרוש רש"י וכן בפרוש רש"ר הירש, על אתר. מה המוסר השכל לימינו שניתן ללמוד מפרוש רש"ר הירש?

ב) עיין בפרשה ובמפרשים: היכן מוזכר "מתן תורה" בפרשה ?

 

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 201 פרשת האזינו תשפ"ג

 

תגובות/הערות/הארות/ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask] כ"כ ניתן להירשם לקבל הגיליון 

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMabz0Nb3yvdJe30iD8suChk3c3HpTDaYrLbtMXMvPfzg%40mail.gmail.com.


Access the BEITKNESSET Home Page and Archives

Unsubscribe from the BEITKNESSET List

Powered by LISTSERV