יום רביעי לפרשת וירא תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 207

חסד ורחמים

1) בתחילת הפרשה: "וירא אליו ה' באלני ממרא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם..וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו..ויאמר א-דני.. אל נא תעבר מעל עבדך. יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם " (י"ח..א-ד). רש"י אומר במקום : הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים. לפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים.

2) פירוש: אברהם היה חלש, לאחר מילתו, והקב"ה לא רצה שיטרח וישרת אורחים, לכן הוציא חמה מנרתיקה בכדי שאנשים לא יצאו מביתם וממילא לא יבואו לאברהם. משראה שאברהם מצטער שאינו יכול לקיים את מצוות הכנסת אורחים, שלח אליו מלאכים בדמות אנשים, שיקיים בהם את המצווה.

3) יש להסביר: מדוע הצטער אברהם כשלא באו אליו אורחים? הרי המצווה קיימת רק כשישנם אנשים שמסתובבים בחוץ וזקוקים לאירוח, אבל כשאין אנשים בחוץ ואין את מי לארח, אין חיוב במצווה?

4) הגמרא אומרת, שבזכות הכנסת אורחים שקיים אברהם עם המלאכים, זכו בני ישראל במדבר: במן, עמוד הענן ובארה של מרים.(ב"מ דף פ"ו:). לכאורה, יש להבין, למה להתלות דווקא במקרה חריג זה. הרי אברהם אבינו קיים תדיר מצוות הכנסת אורחים עם אנשים רגילים ומדוע לא תולה הגמרא את קבלת הטובות לבני ישראל במדבר בהכנסות האורחים הרגילה שקיים אברהם?

5) ובכלל במה עדיפה מצוות הכנסת אורחים, שקיים אברהם אבינו, יותר משאר האנשים שקיימו ,אף הם, מצווה זו ולא זיכו בכך את בני ישראל במדבר בהטבות הנ"ל?

6) אומר "השיח יצחק" (רב יצחק דוד קופלמן זצ"ל, היה ראש ישיבת לוצרן בשוויץ, נפטר בגיל 105 בשנת תשל"א) יסוד שעונה על כל שאלותינו: ישנה מידה שנקראת "חסד" וישנה מידה, שהיא ענף מענפי החסד שנקראת בשם "רחמים". אנו מוצאים הבחנה זו כבר בתפילה ואומרים: "הַמְּנַהֵג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים". או בברכת המזון: "הזן את העולם כלו בטובו בחן בחסד וברחמים".

7) "חסד" היא מידה שהיוזמה למעשה בא מצד הנותן, מבלי שנתבקש לכך. (לכן הביטוי "רודף צדקה וחסד"). "רחמים" היא מידה שהיוזמה, הבקשה, באה מצד הנצרך. הוא פונה ומבקש, או שהוא ניצב מולך ואתה מבחין מיד שהוא זקוק לעזרה, רחמיך נחמרים עליו ואתה עוזר לו.

8) גדולה מידת החסד ממידת הרחמים, שבה האדם יוזם ומחפש לעשות חסד, גם אם לא ניצב לפניו הנצרך לכך.

9) ממילא הכל מוסבר: הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה בכדי שאברהם לא יצטרך לטרוח ולהזמין אורחים. אומנם מצד מידת "הרחמים" אין הוא מחויב לחפש אורחים ולהזמינם, אך אברהם נהג במידת "החסד" ותמיד נהג "לחפש את הנזקקים ולהזמינם" ומשראה הקב"ה את צערו, שלח אליו את המלאכים שיקיים בהם את המצווה.

לכן מציינת התורה דווקא מקרה זה שהוא "חסד" ולא הכנסת אורחים אחרת שקיים אברהם, שיתכן שהיה בה רק ממידת "הרחמים". לכן דווקא מקרה זה מזכה את צאצאיו בשכר מרובה במדבר: מן, עמוד הענן ובארה של מרים.

10) תשובות מפרשת לך לך.

א )"ויקח את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו" (י"ד-י"ב). לכאורה מיקום המילים "בן אחי אברם" צריך להיות אחרי המילים "את לוט" ולא כפי שנכתב? תשובה: כוונת הפסוק לומר שרכוש לוט היה "המשפחולוגיה", היחוס שלו, שהוא היה בן אחי אברם ואולי זה ירתיע אחרים. כך שהמיקום נכון. אך לאחר ששבו אותו ירד לטמיון "רכוש" זה.

ב) מדוע נקרא שמה הגר? תשובה: הגר מלשון "הא-אגרך". כלומר, זה שכרך שתהיי שפחה בביתו של ירא שמים. כלומר פרעה מלך מצרים, אביה, העדיף שבתו תהיה שפחה בבית אברהם ולא נסיכה בארמונו. מובא במדרש שפרעה ראה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטלה לבית אברהם ואמר: מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא מטרונה (גברת) בבית אחר. (ב"ר פרשה מ"ה-א).

11) שאלות מפרשת וירא

א) "הכצעקתה הבאה אלי עשו"(י"ח-כ"א)רש"י מביא (בתמצית) את הסיפור, שארע בסדום, עם בת לוט שנתנה אוכל לעני, מרחו אותה בדבש והניחוה על חומת העיר. כך עקצו אותה הדבורים ומתה. השאלה: האם לאנשי סדום היה הגיון במעשיהם, או שהייתה זו אכזריות לשמה?

ב) "וילכו שניהם יחדו" (כ"ב-ו) מוסיף רש"י: הלכו שניהם ברצון ובשמחה. (כשהלכו לעקידה).

"וילכו שניהם יחדו" (כ"ב-ח) מוסיף רש"י: בלב שווה. (כשהלכו לעקידה)

"וילכו יחדו" (כ"ב-י"ט). כשחזרו מהעקידה. כאן רש"י לא מוסיף מאומה?! למה במקרים הקודמים רש"י כן הוסיף ?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 207 פרשת וירא תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxNHpn59FDam1k%2Ber1siY1nndA%2BN%2B6i1nauJUGJgVboRPw%40mail.gmail.com.