יום רביעי לפרשת וישלח תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 211

האדם ומקומו

1) בסיום פרשתנו יש פירוט של שושלת עשו, ובסיום הקטע יש ביטוי די נדיר :" אלה בני שעיר הַחֹרִי יושבי הארץ לוטן ושובל" (ל"ו-כ). הגמרא במסכת שבת שואלת: וכי רק הם יושבי הארץ, והשאר יושבי רקיע? אלא, שהיו בקיאים בישובה של ארץ וידעו היכן לזרוע כל ירק וכל פרי. (שבת דף פ"ה.).

2) רעיון זה מביא גם הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל (חייא ראש לגולי פורטוגל, או פולין. היה ראש ישיבת מרכז הרב ורב שכונת שערי חסד בירושלים) בספרו "מי מרום".

3) הרב שואל על תחילת פרשת ויצא, שם כתוב :" ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויפגע במקום ..ויקח מאבני המקום .. וישכב במקום ההוא" (כ"ח..י-י"א). שלוש פעמים בפסוק אחד מוזכרת המילה "מקום", ולא מצוין, אף לא פעם אחת, מה שם המקום, כפי שמוזכר בהמשך, "לוז", ויעקב שינה שמה לבית אל (פסוק י"ט).

4) תשובת הרב חרל"פ מבוססת על "מציאת מקומו הראוי". כל דבר מתברך ממקומו המיוחד לו, ואין הברכה מצויה אלא כשהוא על מקומו, דבר הגורם לו גם אושר רב.

5) כך מסביר הרב חרל"פ את המונח "ויפגע במקום". התורה מספרת על יעקב: "ויפגע במקום", הוא פגע והגיע למקום המיועד לו, שם יוכל להתעלות ולממש את גדולתו.

6) שם, בחלום הסולם", נתגלה לו החזון הנצחי: סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ומלאכי א-להים עולים ויורדים בו.

7) יעקב הגיע ללוז, היא בית אל, ערום וחסר כל. אך מבחינה ערכית הוא מצא את מקומו. הוא הגיע למקום המתאים לו שבו יוכל לגלות את שיא תפקודו ויעודו בעולם הזה. ואישיותו תגיע להשלמה.

8) "ויפגע במקום", זה לא רק מיקום גיאוגרפי, אלא הכוונה להדגיש הגעתו למקום המתאים לו- הר המוריה מקום המקדש.

9)בדומה, כתב כבר המהר"ל, בספרו "דרך החיים" על פרקי אבות: "משה קבל תורה מסיני" (א-א)מדוע לא מהקב"ה? מסביר המהר"ל שהר סיני היה "המקום" של משה עוד לפני מתן תורה, לשם הלך לרעות את צאן יתרו, ושם קיבל את שליחותו ויעודו מהקב"ה, להוציא את בני ישראל ממצרים ולתת להם תורה. משה רעה את הצאן "בהר הא-להים" חרבה, שהוא הר סיני, והר סיני היה מקומו של משה.

10)לכן בימינו, כשאנו מגיעים "לצמתים" חשובים בחיינו, בהקשר לחיינו האישיים, או לעבודה, עתים אנו "מובלים" למדי ומחליטים לפי ההיצע והתנאים בנסיבות המיידיות. הדרך הנכונה לבחור היא, מציאת מקומנו המתאים שם נוכל לממש את "האני הפנימי" שלנו שמבוסס על רצון הא-להים.

11) תשובות מפרשת ויצא

א) מה הועיל חיבור האבנים לאבן אחת גדולה, הרי יעקב יניח ראשו רק על שטח אבן קטן ורוב חלקי האבן יישארו "מקופחים"? תשובה: היות שכל האבנים התאחדו לאבן אחת, נוצרה אחדות, ואז כולם מוותרים ואין מריבות.(בשם "החידושי הרי"מ "זצ"ל).

ב) מדוע רק כשנולד ראובן התורה כותבת קודם את השם שנקבע לו ורק אח"כ את הסיבה. ואילו לגבי שאר האחים, תמיד נכתב קודם הסיבה לשם ורק אח"כ השם עצמו, מה הסיבה לשוני? תשובה: את השאלה שואל "בעל הטורים" במקום, ואינו עונה תשובה. "העמק דבר" הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין) ג"כ שואל את השאלה ועונה שבא ללמד אותנו שישנה סיבה נוספת לקריאת השם, וכדברי הגמרא במסכת ברכות (דף ז:) שלאה אמרה: ראו מה בין בני לבן חמי(חמיה של לאה היה יצחק, ובנו עשו מכר מרצון את הבכורה ליעקב, ואע"פ שקיבל תמורה מוסכמת הוא שטם את יעקב. ואילו בנה, ראובן, אע"פ שהבכורה הועברה ממנו ליוסף לא קינא בו, ואף הצילו בתהליך מכירתו ע"י האחים.

12) שאלות מפרשת וישלח

א) היכן מצינו בפרשה שכתוב "ויאמר יעקב" ולא אמר מאומה?

ב) באיזה תאריך עברי מתה רחל, ומנין יודעים זאת?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 211 פרשת וישלח תשפ"ג מעודכן

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

הגיליון מוקדש לע"נ ר' חיים אריה בן דוד מרדכי הכהן נפטר ב-כ"א כסלו תשפ"א.

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMTib0js7DVfMZ0NPauewVWjOhzU8%3Dos7ZJ9frj%2BpkE6g%40mail.gmail.com.