יום רביעי לפרשת וארא תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 217

נשיאה בעול

1) בפרשתנו " אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בני ראובן..ובני שמעון.. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גרשון וקהת ומררי" (י"ד-ט"ז). שואל "השל"ה" הקדוש (ישעיה הלוי הורוביץ, מח"ס שני לוחות הברית), מדוע כשהוזכרו שמות בני ראובן, או שמעון נאמר רק "בני ראובן" או "בני שמעון" ואילו בשבט לוי יש תוספת, נאמר: "ואלה שמות בני לוי", וצריך להבין מדוע נוספה המילה "שמות"?

2) מתרץ "השל"ה" שהתורה רצתה להדגיש לנו רעיון מסוים. שבט לוי לא היה בשעבוד מצרים, למרות זאת הם רצו להשתתף בצער שעבוד בני ישראל, לכן הם קראו לבניהם בשמות שמזכירים את הגלות והצער בה. כך שכל פעם שהזכירו את שם אחד מילדי השבט, נזכרו והזדהו עם סבל אחיהם בגלות:

"גרשון": על שם גרותם בארץ מצרים.

"קהת": עַל שֵׁם שִׁינֵּיהֶם שֶׁקֵּהוֹת.

"מררי": על שם שמיררו את חייהם.

לכן התורה מדגישה "ואלה שמות בני לוי"

3) ומכאן למד "השל"ה" את חשיבות השותפות בצער הזולת, וקל וחומר בצער הציבור. ואם אי אפשר לעזור להם בפעולות ממשיות בשטח, יש לפחות לזכור ולהזדהות עם סבלם.

4) כך גם נהג משה רבנו בהמשך. "ויגדל משה ויבא אל אחיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם " (ב-י"א). לא כתוב וַיַּרְא סִבְלֹתָם אלא בְּסִבְלֹתָם, לכן מפרש רש"י על אתר: נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם. (כאות הזדהות עם מצבם).

5) כך גם בדורות האחרונים נהגו רבותינו. נראה דוגמא להזדהות, שבזכותה הגיע גם מעשה ממשי בשטח. מספרים על הרב חיים מבריסק זצ"ל שבזמנו פרצה שריפה בבריסק, בשנת תרנ"ה (1,895 למניינם) וכילתה כמחצית מבתי היהודים. רב חיים, כרב העיר, כינס אספת עסקנים שהחלו מיד בגיוס כספים ובעבודה טכנית הכרוכה בשיקום הבתים.

6) את האנשים חסרי הבית שיכנו, חלק בבתי התושבים, וחלק בבית הכנסת שם ישנו על ספסלי עץ.

משך תקופת השיקום לא ישן רב חיים במיטתו, אלא השיג ספסל מעץ פשוט, הציבו בסלון ביתו ועליו שכב לישון. כשנשאל ע"י בני ביתו לפשר הדבר, הסביר שכל עוד ליהודי העיירה אין מיטת, והם נאלצים לישון על ספסל עץ בבית הכנסת, אין אני מסוגל לישון על מיטה נוחה.

הוסיף והסביר, שהשימוש בספסל עץ, גורם לו לחוש על בשרו את כאבם וצערם של בני העיר וזה מסייע בידו לקום למחרת בבקר במרץ ולפעול למענם.(מתוך הספר "עובדות והנהגות לבית בריסק").

ראינו אפוא דוגמאות "לנשיאה בעול" עם הזולת הן בפעולות בשטח והן כהזדהות.

7) תשובות מפרשת שמות

א) בפרשה מילה החוזרת על עצמה ארבע פעמים באותו פסוק? תשובה: המילה "או" :" או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור"(ד-י"א).

ב) "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"..איש וביתו באו"(א-א)פתח ב- "הבאים" לשון הווה ובהמשך "באו" לשון עבר? תשובה: זו שאלת "הכלי יקר"(רבי אפרים לונטשיץ נפטר לפני כ-400 שנה בפראג). הוא מתרץ, שהיות שבסוף פרשת ויחי מסופר על מות יוסף, "וישם בארון במצרים"(נ-כ"ו)ואחרי מות יוסף השתנה לרעה היחס אליהם, כאילו באו זה עתה למצרים, לכן "הבאים",בהווה. אבל לפני מות יוסף הם כבר "באו", (עיין גם באה"ח הקדוש)

8) שאלות מפרשת וארא

א) היכן מוזכרת עֵז בפרשה?

ב) מה פרוש המילה " אוֹקְסִימוֹרוֹן"? הבא דוגמא מהפרשה "לאוֹקְסִימוֹרוֹן".

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 217 פרשת וארא תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות או בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPKZKsbOCtx0gRtTb9PcZ9nq%2BRKOFFrOEVi0T_QR6zYnw%40mail.gmail.com.