LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת בא תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 218

ארץ זבת חלב ודבש

1) בפרשתנו כשהתורה מאפיינת את ארץ ישראל, אליה עם ישראל אמור להגיע, נאמר:" והיה כי יביאך ה' אל ארץ... אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לתת לך ארץ זבת חלב ודבש (י"ג-ה). השאלה: מה המיוחד "בחלב ודבש" המוזכרים כאן, שכביכול, מייחדים בו את ארץ ישראל?

2) הסביר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל (ראש ישיבת חכמי לובלין והוגה לימוד הדף היומי). הגמרא דנה מדוע מותר לשתות חלב, הרי: "דם נעכר ונעשה חלב"? והדם שמחמת הלידה (שנעכר) צריך להיות אסור באכילה ואיך מותר לשתות את החלב שהופק ממנו?. והגמרא מצאה לכך מקור בתורה (ואכמ"ל).

3) בדומה לחלב, גם הדבש אמור היה להיות אסור בשתייה, שהרי יש לנו כלל הלכתי: כל היוצא מן הטמא, טמא ודבורה היא שרץ עוף שאסור באכילה, וכיצד אנו מתירים לאכול דבש דבורים היוצא ממנה?

הסיבה היא שהדבש לא נוצר מגוף הדבורה, הדבורה משמשת רק "צינור" להעברת צוף ואבקה מהפרחים ומייצרת ממנו דבש. אבל הצוף והדבש לא מתערבבים בגופה.

4) נציין, שלדבש יש עוצמה רבה, והוא מעכל כל גוף שמתערב בו, והופכו ג"כ לדבש. לכן, אף אם נפל בשר בהמה טמאה לתוך דבש, בכוח הדבש ובסגולתו להוציאו מכלל נבלה וּלְהָפְכוֹ לדבש טהור.

5) לכן מסביר הרב מלובלין, למה התורה מאפיינת את ארץ ישראל דווקא בחלב ודבש. מכיוון שכמו שלחלב ודבש יש סגולה מיוחדת והם מסוגלים להפוך את האסור והמאוס, לטהור וטוב לאכילה, כך ארץ ישראל כמותם, מסוגלת להפוך, את הגרים בה, "מטמא" לטהור ואת החוטא לצדיק.

6) ונסיים בסיפור כיצד הסביר הרב קוק זצ"ל את השפעת ארץ ישראל על אנשים, בהקשר לדברינו.

מספרים שתייר, שומר תורה ומצוות, הביע את תסכולו בפני הרב קוק ממה שראה בארץ ישראל, חילול שבת ושאר עבירות שמתבצעות בארץ, ותמה, היאך יתכן שיהודים שהיו שומרי תורה ומצוות בחו"ל, "התקלקלו" בהגיעם לארץ ישראל? הרב שאלו מהיכן הגיע ,וענה, ממקום מסוים בחו"ל. אותו מקום ידוע כמקום מרפא. אם כן שאלו הרב, כיצד יתכן שאנשים רבים חולים מסתובבים שם? השיב התייר: לא שהמקום גורם למחלתם, אדרבא, הם חלו לפני כן ובאים למקום המרפא כדי להתרפא. השיב לו הרב, אכן גם ארץ ישראל לא גורמת לאנשים "לחלות" אלא אדרבא "החולים" הנמצאים בה, באו לארץ בכדי "להתרפא".

7) תשובות מפרשת וארא

א) היכן מוזכרת עז בפרשה? תשובה: " וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ " (ט-י"ט).

ב) הסבר את הביטוי " אוֹקְסִימוֹרוֹן "? ציין " אוֹקְסִימוֹרוֹן " אחד בפרשה. תשובה: " אוֹקְסִימוֹרוֹן " הוא שתי מילים עוקבות הסותרות זו לזו, אך ביחד יש להן משמעות. הדוגמא היא: "כעת מחר" (ט-י"ח).

8) שאלות מפרשת בא

א) כשמשה הביא על מצרים את מכת הארבה נאמר: "וה' נהג רוח קדים..ורוח קדים נשא את הארבה" (י-י"ג) ואילו כשהסיר את הארבה נאמר:"ויהפך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה" (י-י"ט) למה היה צריך "רוח חזק מאד" להסירו, ואילו להביאו הספיקה רוח "קדים"?

ב) החודש ב-א' שבט חל יום הזיכרון של "המהר"ם שיק".באיזה שנה הוא נפטר?, מה שמו הפרטי, מי היה רבו? ומה המיוחד בשם משפחתו?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 218 פרשת בא תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות או בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPtRbPqKhs1pX32yq8mFScV5%3DMso%3DXpsQB7nsKC7z3SUA%40mail.gmail.com.