צביקה ארנברג

התחל הודעה מועברת:

מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>
תאריך: 1 בפברואר 2023 בשעה 11:05:56 GMT‎+2‎
אל: [log in to unmask], חיים קופל <[log in to unmask]>
נושא: מעדנים לשולחן שבת 219 פרשת בשלח תשפ"ג דבר תורה מחיים קופל
השב לכתובת: [log in to unmask]



יום רביעי לפרשת בשלח תשפ"ג

מעדנים  לשולחן שבת                                                                                            ד"ת מספר 219

השינוי שעושה את ההבדל

 

1)   נשאלת השאלה: אם הקב"ה ברא את הים, ודאי שהוא יכול לעשות בו כרצונו, לרבות לבקוע אותו, ומה ההתפעלות הגדולה מקריעת ים סוף?

2)   שמעתי הסבר לכך מהרב אשר וייס שליט"א. הוא הביא משל לאומן שפיסל סוס שנראה ממש כסוס אמיתי: עמידתו יציבה, הגוף, הפנים ובעיקר העיניים, הכל מושלם. כל חבריו למקצוע שיבחו את יצירתו, והוא החליט לשים אותה בכיכר העיר, ולראות עד כמה הציבור יתפעל ממנה.

3)   הפסל ישב על ספסל במרחק מה מיצירתו, וצפה בתגובות העוברים והשבים. להפתעתו, איש לא נעמד להביט ולהתבונן בסוס. כולם עברו לצידו, חלק רק "זרקו" מבט לעברו, אך לא מעבר לכך.

הוא מאד התאכזב וסיפר על כך לאנשי מקצוע שעוסקים בשיווק מוצרים לציבור. אמרו לו המומחים, ראה, הבעיה שלך, שפיסלת סוס ממש מושלם, כמו סוס אמיתי, ואנשים שעוברים בכיכר לא מתעכבים להביט כל פעם שהם רואים סוס, אין זו אטרקציה. אם כן מה עלי לעשות בכדי למשוך את תשומת לב הציבור?

4)   השיבו לו: כדאי לך לחתוך את הסוס לשנים ולשים את שני החלקים בכיכר, עם רווח ביניהם ואז יתמהו האנשים כיצד שני חלקי סוס חי, עומדים יציב, כל אחד בפני עצמו!!

5)   הפסל עשה כפי שיעצו לו ושם את הסוס, הפעם מחולק לשניים, שוב בכיכר העיר. ואומנם הפעם הציבור גילה התעניינות רבה בסוס, רבים נעצרו לראות את הפלא , איך שני חלקי סוס עומדים כל אחד בפני עצמו בצורה יציבה,  ואף ניגשו למשש את הסוס לוודא שהוא אכן סוס אמיתי וחייכו כשהוברר להם שלא.

6)   נחזור לשאלתנו. הציבור היה אמור להתפעל מזריחת השמש, הופעת הירח והכוכבים ושאר איתני הטבע.  אך מכיוון שהתופעה חוזרת על עצמה יום יום, הם כבר התרגלו ואינם מתלהבים מכך. ואומנם הקב"ה פעל להראות משהו החורג מדרך הטבע, הוא בקע את הים (כשם שהפסל חצה את הסוס) בניגוד למצבו הרגיל. זה מעניין ומעורר תשומת לב והתלהבות.

7)   עתה נשאל מדוע הציבור התלהב מקריעת ים סוף ונשאר אדיש מפעולות דומות שאירעו לאחר מכן כגון: בקיעת נחל גינאי ע"י ר' פנחס בו יאיר (חולין דף ז.), וכן בקיעת הירדן ע"י יהושע בדרכו לכיבוש ארץ ישראל (יהושע.ג..-ט"ו-י"ז)?

8)   את הסיבה לכך נוכל ללמוד, מתוך תשובת "המגיד"(מלאך) לרב יוסף קארו. כידוע לרב יוסף קארו היה "מגיד" (מלאך) שענה לשאלותיו והדברים נכתבו בספר "מגיד מישרים".

באחד הימים הרב שאל את המגיד על גמרא שהוא התקשה בה והוא השיב לו . באותו בוקר בהליכתו לבה"כ, בסמטאות צפת שמע קול של נער שלומד את אותה הסוגייה ואומר את החידוש שרק אמש גילה לו "המגיד". הוא מאד התפלא איך נער יודע מעצמו חידוש שהוא הוזקק "למגיד" שיגלה לו. הוא שאל את "המגיד" והשיב לו שחידוש(או כל דבר)"שיורד" לעולם הזה, הופך כבר לנחלת הכלל ולכל אחד יש השגה בו ופוטנציאל לגלותו.

כך בדברים רוחניים וכך גם בפעולות ממשיות. לכן, לאחר שמשה רבנו בקע את ים סוף "ירדה" היכולת הזאת לעולם וגם אחרים יכולים לבצעה.(ראה גם אוה"ח הקדוש ד"ה "לאיתנו" )

9)   לפי זה ניתן להסביר את דברי המכילתא המובאים ברש"י:" ויבקעו המים" (י"ד-כ"א): מלמד שכל המים שבעולם נבקעו (באותו זמן). לפי הסברינו ניתן לומר, שמכיוון "שכוח בקיעת הים" (הפוטנציאל) ירד לעולם, עם בקיעת ים סוף, הרי שמאז כל בקיעת ים, או נהר, שנעשתה, בוצעה מכוח בקיעת ים סוף.

 

10) תשובות מפרשת בא

א) למה כשבא הארבה נאמר "וה' נהג רוח קדים" ואילו כשהסירו אותו נאמר "ויהפוך ה' רוח חזק מאד" (י-י"ט)?

תשובה: מהגעתו עד לסילוקו אכל הארבה בינתיים בשדות, לכן הוא השמין והוצרכה רוח חזקה לסלקו. בנוסף הוא כבר היה מת ששוקל יותר מחי הנושא את עצמן.

ב) מהר"ם שיק: מה שמו הפרטי, מי היה רבו, באיזה שנה נפטר ומה המיוחד בשם משפחתו?  תשובה: שמו הפרטי משה, היה מבחירי תלמידי החתם סופר, נפטר ב-א' שבט שנת תרל"ט (1,879 למניינם). המיוחד בשם משפחתו שלפני כ-200 שנה פקד המלך על כולם להוסיף לשמם גם שם משפחה. בדרך כלל השם נגזר מהעיירה בה התגורר , שהיה שם ע"ז. לכן בחרו את השם שי"ק שהוא ראשי תיבות: שם ישראל קודש. ולראיה ששמו מרמז על ראשי תיבות, שכתבו אותו עם גרשיים גרשיים (") בין האותיות "י" ו-"ק" ונכתב שי"ק.

11) שאלות מפרשת בשלח

א) בתפילת  שחרית, לפני אמירת  שמונה עשרה אנו אומרים: "וים סוף להם בקעת, וזדים טבעת, וידידים העברת." לכאורה לפי סדר הפסוקים בתורה הסדר הפוך: קודם ישראל עברו ורק  אח"כ טובעו המצרים?

ב) היכן מוזכרים בפסוק אחד שני דודים ואחיין אחד?

 

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 219 פרשת בשלח תשפ"ג

 

תגובות./הערות/הארות או בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

 

 

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPiJoLu3HDuVj-Rx8efOurUBH42yYV3GTjgvhFoH5LnfQ%40mail.gmail.com.


Access the BEITKNESSET Home Page and Archives

Unsubscribe from the BEITKNESSET List

Powered by LISTSERV