LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת יתרו תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 220

בין עומק לשטחיות

1) ישנן שתי פרשיות בתורה שבפסוק הראשון שלהן נאמר: "את כל אשר עשה". הפרשיות מתארות את גדולתם של ישראל ואת הנסים שעשה להם הקב"ה.

2) האחת בפרשתנו נאמר:" וישמע יתרו ..את כל אשר עשה א-להים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" (י"ח-א). בעקבות כך הטריח יתרו את עצמו, ובא אל משה למדבר, להתרשם ולהתקרב לה'.

והשנייה בפרשת בלק, שם נאמר באופן דומה:" וירא בלק. אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי" (במדבר כ"ב-ב).

מעניין שתגובת בלק הייתה הפוכה מתגובת יתרו. הוא התרחק מה' ואף גייס את בלעם לקלל את ישראל ולהחלישם.

3) צריך להסביר את הפער העצום בין מסקנות יתרו, לבין מסקנות בלק בן צפור.

יתירה מזו, הרי יתרו רק שמע, לעומת בלק שראה, והרי אנו יודעים שראיה בעיניים מחברת וגורמת להתרשמות חזקה יותר. לפי זה בלק היה צריך, עוד יותר מיתרו, לבוא ולנסות להתחבר עם ישראל?.

4) נראה, שהסבר להבדל ביניהם נמצא בכתוב עצמו. אצל יתרו כתוב: "את כל אשר עשה א-להים למשה ולישראל" ואילו אצל בלק נאמר:" את כל אשר עשה ישראל לָאֱמֹרִי ".

דהיינו, בלק ראה ראיה שטחית בלבד, הוא ראה את עם ישראל מנצח במלחמות, וסבר שגם הוא עצמו יוכל לגבור על ישראל ע"י שיחבור לעם נוסף ובתוספת השפעה סגולית(שבלעם יקלל אותם),יצליח. אין זו ראיה יסודית, הוא לא ניתח לעומק מה, או מי, גרם לניצחון ישראל. לכן הסיק מסקנות שגויות.

5) לעומתו, יתרו, אומנם רק שמע, אבל הבין, שעם שמוציאים אותו ממצרים, משתחרר מאומה חזקה, קורעים לו את הים שנסגר אחריו, ומטביע בתוכו את המצרים. הוא מתנהל במדבר, והקב"ה דואג לכל צרכיו. יתרו ניתח את כל המהלך לעומק, והבין שיש כאן יד א-להים שעומדת מאחורי כל המהלכים. בלעדיו התהליך לא היה יכול להתקיים, לכן בא להצטרף לעם ישראל.

6) גם ההלכה מבחינה בין ראיה שטחית ובין התבוננות לעומק, כפי שעשה יתרו.

כידוע אסור להסתכל בקשת, לכן השו"ע מדייק ואומר: הרואה קשת מברך. מדויק, ראיה(שטחית) ולא הסתכלות (יסודית), לעומת זאת הגמרא אומרת: המסתכל בכהנים כשנושאים כפיהן עֵינָיו כֵּהוֹת (חגיגה דף ט"ז.), לפי שהשכינה שורה בין ידיהם. (ראיה אקראית אינה אסורה).

7) רש"י כותב בתחילת ספר ויקרא ד"ה: " ויקרא אל משה": לדיבור הייתה קריאה (קודמת), ולא להפסקות (בסיום). וּלְמָה היו הפסקות משמשות?, ליתן רווח למשה, להתבונן בין פרשה לפרשה ובין עניין לעניין.

8) ואכן החפץ חיים אומר, שאין בפרשת בלק(למעט בסופה)פרשה פתוחה או סתומה, המבדילה בין עניין לעניין, אלא הכל רצף אחד, כי בלעם ובלק לא הפסיקו לרגע כדי להתבונן בתוצאות מעשיהם אחרי כל אירוע, אולי רצוי לשנות כיוון.

9) ויתכן שזו גם אחת ממטרות יום השבת, שנאמר בעשרת הדברות. בכל ימות השבוע אדם "נסחף" בזרם העשייה, ואין לו זמן לעצור, להתבונן ולבדוק את משמעות המאורעות הפוקדות אותו, ולאן פניו מועדות. באה שבת באה מנוחה: "פסק זמן" לחשוב ולהתבונן אם הוא לא איבד את הכוון אליו הוא צריך לחתור להגיע.

10) תשובות לפרשת בשלח

א) בתפילה אנו אומרים "וים סוף להם בקעת וזדים טִבַּעְתָּ וידידים העברת". ולכאורה לפי הפסוקים בתורה הסדר הפוך, קודם ישראל עברו ואח"כ המצרים טבעו? תשובה: מושב זקנים מבעלי התוספות מתרץ.(מופיע באוצר החכמה). ראשית ישראל נכנסו לים שנבקע, מצרים רדפו אחריהם ונכנסו אף הם לים, הקב"ה יצר טיט במקום שהיו, והם שקעו בו ונעצרו. בינתיים ישראל עלו ליבשה, וכשסיימו הים חזר לְאֵיתָנוֹ וכיסה את המצרים שטבעו בים. לכן זדים טיבעת, בבוץ, אח"כ ישראל עברו ליבשה, ואז, חזר הים למקומו, ומצרים טבעו.(ראה גם תרוץ אבן עזרא שם).

ב) שני דודים וְאַחְיָין אחד בפסוק אחד? תשובה: "ומשה אהרון וחור עלו ראש הגבעה" (י"ז-ו). חור בנה של מרים.

11) שאלות מפרשת יתרו

א) "אני חֹתֶנְךָ יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה" (י"ח-ו).למה בניה? וכי הם לא גם בני האב משה?

ב) מי כתב ובאיזה הקשר את הדברים: "ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים שגדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון.."ומה הקשר בין דבריו לבין פרשתנו?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 220 פרשת יתרו תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ או בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxP22Sn8Ci9Or%3Dkp%3D%2BTaB1cr8WO95mpUapsYnhKyhwcVCQ%40mail.gmail.com.