צביקה ארנברג

התחל הודעה מועברת:

מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>
תאריך: 15 בפברואר 2023 בשעה 11:31:04 GMT‎+2‎
אל: [log in to unmask], חיים קופל <[log in to unmask]>
נושא: מעדנים לשולחן שבת 221 פרשת משפטים תשפ"ג דבר תורה מחיים קופל
השב לכתובת: [log in to unmask]



יום רביעי לפרשת משפטים תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת                                                                                                       ד"ת מספר 221

אהבה עם כל הלב

 

1)      בפרשתנו: " כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ, עָזַב תַּעֲזֹב עִמּוֹ " (כ"ג-ה). פירוש: אדם מצווה לכוף את יצרו ולעזור אף לשונאו, לפרוק סחורה מעל חמורו. מה עוד, שיש כאן צער בעלי חיים.

באותו עניין אומרת הגמרא: אוהב לפרוק ושונא לטעון,  מצווה בשונא(יעדיף לעזור לשונא) בכדי לכוף את יצרו.

דהיינו, כפיית יצרו לטוב, גובר על צער בע"ח שיש לבהמת אוהבו שמשאה כבד. (ב"מ ל"א).

2)   "המנחת חינוך" (רבי יוסף באב"ד) מסביר את הסיבה להעדפה לעזור לשונא, למרות שבהמתו של האוהב סובלת, ויש ציווי של צער בעלי חיים, בכך, שמטרת כל הבריאה לשרת את האדם, בכדי שיעבוד את קונו וימלא את שליחותו כאן בעוה"ז. לכן קידום מצבו הרוחני של האדם, שיגרום  לכך שיעזור לכל אדם, גובר על האיסור של צער בע"ח, שהרי גם הבהמה מצווה לשרת את האדם למרות שקשה לה.

3)   הרב אביגדור עמיאל זצ"ל (היה רב ראשי לת"א-יפו), בספרו "אל עמי" מביא תרוץ אחר תוך כדי הסבר הנושא.

הוא שואל על דברי התורה שהובאו לעיל. " כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ..וחדלת מֵעֲזֹב לו, עזב תעזב עמו". לכאורה המילים "וחדלת מעזב לו" מיותרות, הרי המסר מובן בלעדיהן: יש לכוף את יצרו לעזור לשונא, כנאמר בסיומת.

4)   מסביר הרב עמיאל שהתורה מלמדת אותנו יסוד חשוב בהתנהגות כלפי אוהב או שונא.

אומנם יש לשנוא רשע, לא את האדם עצמו, אותו יש לאהוב ולקרבו, אלא את הָרַע שֶׁבּוֹ, וכמובן מצווה לאהוב את

רעהו שנאמר:" ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט-י"ח).  בכל זאת יש הבדל מהותי בדרך קיום שתי המצוות.

5)   את מצוות האהבה יש לקיים באופן עצמאי מתוך רצון והרגשה פנימית שלו. עליו להזדהות עם חבירו, ולסייע לו מתוך דחף ורצון עצמי, ולא רק בגלל צווי ה'. לכן התורה דייקה וכתבה "ואהבת לרעך כמוך", כמו שאתה אוהב את עצמך ללא סיבה ובכל תנאי, כך תנהג בחבריך.

6)   מאידך, שנאה: את הֲרֹעַ שברשע, אין לשנוא מתוך הרגשה אישית, פנימית, אדרבא הרצון הפנימי צריך להתנגד לשנוא את הרשע. לכן יש לשנוא רק את הֲרֹעַ שבו, ובגלל ציווי ה'. ואכן התורה מצווה:" לא תשנא את אחיך בלבבך"

(ויקרא י"ט-י"ז). לשנוא בגלל ציווי ה' מותר, אך בלב, ברגש, יש לאהוב אותו ולקרבו לתורה.

7)   מעתה נוכל להסביר את פשר המילים שנראות כמיותרות. שאלנו על דברי התורה, למה בחמור השונא נאמרו המילים "וחדלת מֵעֲזֹב לו"? לפי הסבר הרב עמיאל, אלו הן עיקר הדברים: אם אתה רואה את חמור שונאך "וחדלת מֵעֲזֹב לו",  ואתה מרגיש נטייה פנימית שלך, לא לעזור לו, זה סימן לא טוב ולא תקין. רצונך הפנימי חייב לרצות לעזור לו. ובינתיים תכוף את יצרך ותעזור לו, רק בגלל ציווי התורה, ואף לפני העזרה לאוהבך, למרות שהדבר כרוך בצער בע"ח. מכיוון שע"י כך תרגיל את עצמך לרצות לעזור גם לשונא.

8)   וכך כתב "החינוך" :אחרי הפעולות נמשכים הלבבות (מצוה ט"ז). ולמרות שלבהמת האוהב יגרם צער, כותב החינוך, שהאדם הוא נזר הבריאה הממלא את שליחות הקב"ה בעוה"ז, לכן כל מה שלתועלת האדם, הן במישור הפיסי והן במישור הרוחני, יקדם את האדם בעבודת הבורא ולכן הוא קודם לצער בע"ח.

 

9)   תשובות לפרשת יתרו

א) "אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה "(י"ח-ו) למה בניה? וכי הם לא גם, בני האב משה? תשובה: רבינו בחיי שואל, על אתר, שאלה זאת ומתרץ שדרך הכתוב לייחס הבנים אל האשה והבנות לאב. וכן כתוב "אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו" (בראשית מ"ו-ט"ו). הבנים מתייחסים לאם והבנות לאב.

ב) מי כתב: "ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים שגדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון...רבים אשר קידשו ה' והחזירו טעויות העכו"ם בדבר חשוב, גדלו והעשירו והצליחו"?

תשובה: כתב זאת רב משה רבקש בפרושו "באר הגולה" על שו"ע חו"מ בסימן שמ"ח (קל לזכור!). בסעיף ב' כותב השו"ע שהגונב בין מישראל בין מעכו"ם עובר בלאו של " לֹא תִּגְנֹבוּ".(פרשת קדושים).  הרמ"א מוסיף "טעות עכו"ם מותר".ובלבד שלא יצא מזה חילול ה', (שלא יוודע). נגד זה יוצא "באר הגולה". המעניין בדבריו שהוא ומשפחתו סבלו קשות מרדיפות הגויים ולמרות זאת כתב את דבריו.

הקשר לפרשה הוא "לא תגנוב" בעשרת הדברות.

10) שאלות מפרשת השבוע

א) "ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם" (כ"א-ו)האם לרציעה במרצע יש משמעות מיוחדת, או שהוא מייצג אמצעי טכני לרציעה?

ב) איזה צומח מוזכר בפרשה ובפרשת בראשית?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 221 פרשת משפטים תשפ"ג

 

תגובו,/הערות/הארות/ או בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]

 

 

 

 

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMUt5-f%2BC8diPWf4rr0pFEygo%2B-%2B_WPkz%3Dxy-uV8hDQeA%40mail.gmail.com.


Access the BEITKNESSET Home Page and Archives

Unsubscribe from the BEITKNESSET List

Powered by LISTSERV