צביקה ארנברג

התחל הודעה מועברת:

מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>
תאריך: 22 בפברואר 2023 בשעה 10:24:53 GMT‎+2‎
אל: [log in to unmask], חיים קופל <[log in to unmask]>
נושא: מעדנים לשולחן שבת 222 פרשת תרומה תשפ"ג דבר תורה מחיים קופל
השב לכתובת: [log in to unmask]



יום רביעי לפרשת תרומה תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת                                                                                                       ד"ת מספר 222

הארון עץ חיים

 

1)   הכלי הראשון שנצטווה משה להכין במשכן הוא הארון, שנאמר: " וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים..וצפית אֹתוֹ זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו" (כ"ה.י-י"א). חשיבות הארון היא בכך, שספר תורה מונח בו. דווקא משום כך, מתעוררת השאלה, מדוע הארון עשוי מעץ, אומנם מצופה זהב מבית ומחוץ, בעוד שהמנורה, למשל, עשויה כולה מזהב, " וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טהור" (כ"ה-ל"א). המנורה היא סמל לתורה. הגמרא אומרת: אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים (בתורה) ידרים, ושיעשיר יצפין, וְסִימָנְךָ שולחן בצפון ומנורה בדרום. (ב"ב כ"ה:).

2)   נראה להסביר, שאומנם הזהב חשוב ויקר יותר, אבל הוא קבוע , אין בו פחת, והוא ונשאר באותו גודל תמיד.

לעומתו,  העץ יכול לגדול, לצמוח. ניתן לקנות שתיל קטן, לזרוע אותו, לטפל בו והוא יגדל לעץ פורח עם ענפים רבים ואף ייתן פירות. (והאדם עץ השדה).

לכן בוחרת התורה דווקא שהארון, שבו ספר תורה, יהיה עשוי מעץ, מכיוון שעץ מתפתח, יכול לגדול, להוציא פירות  וזה בדיוק מה שאנו רוצים להפיק מהתורה ומלומדיה.

3)   תלמיד חכם שמגיע להוראה, ענפיו (תלמידיו) מרובים ופריו (רמת ידיעותיהם) מתוק. הענפים הם לא רק התלמידים, אלא גם התורה שבע"פ והתפתחות ההלכה בהתאם למציאות המשתנה.

לכן הסמל לתורה אומנם מזהב (המנורה), אבל התורה עצמה מונחת בעץ בכדי שתוכל לגדול, להתרחב ולהוציא ענפים ופירות.

4)   גם למעטפת, מבית ומחוץ, מזהב, חשיבות רבה, היא המסגרת בו נטועים השורשים והוא שומרת  על גבולות תחום ההתפשטות של השורשים והענפים. כולם יונקים מן השורשים שהם התורה שבכתב שנתנה בסיני.

5)   לבן תורה יש קריטריונים, ורמז לכך ניתן למצוא במידות הארון. מידות הארון אינן שלמות:":אמתים וחצי ארכו, אמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו" (כ"ה-י). והרי הארון הוא בית קיבול לתורה, ומי שרוצה לקבל תורה צריך להיות עניו, (מקום ארון אינו מן המידה. מגילה י:) להרגיש שטרם הגיע לשלמות, ומי שמתגאה ומלא גאווה, "לא משאיר מקום לתורה בקרבו".

6)   הגמרא אומרת: מי שמתגאה בעל מום הוא. (מגילה כ"ט.). הרב קרלינסקי, בשם הרב נחום לסמן (מייסד וראש ישיבת תפרח) שואל לָמָּה הוא נקרא בעל מום, הרי כל איבריו שלמים? ומסביר, שהרי אדם רגיל לא מרגיש את איבריו: יד, רגל וכו' בחיי היום יום. מתי הוא כן מרגיש בהם? כשהם נפגעים וכואבים, אז הוא גם מטפל בהם.

7)   לכן אדם "מושלם" אינו חושב על עצמו (ועל אבריו). אם הוא מתגאה ומרבה לחשוב על עצמו, סימן שהוא פגוע, יש בו איברים "חולים" שגורמים לו להתגאות ולעסוק בעצמו.

8)   אבל כל זה בפנימיות של האדם ( ארון עשוי עץ) בהרגשתו האישית. אבל בחיצוניותו, כלפי חוץ, (ארון מצופה זהב) עליו לשמור על הופעה נאה, להיות מעורב בציבור, לשאת בנטל ולקחת אחריות.

 

9)   תשובות מפרשת משפטים

א) האם רציעת אוזן העבד במרצע  היא בְּדַוְקָא או שניתן לרצוע בכל כלי? תשובה: בעל הטורים אומר שזה בְּדַוְקָא. רמז לדבר הוא שהמילה "מרצע" בגימטרייה היא 400 כמניין השנים שהיו צריכים בני ישראל לגלות במצרים (בפועל ישבו רק 210 שנים). היות שהעבד רוצה לחזור לעבדות, מזכירים לו את התקופה. (כ"א-ו, וכן דעת זקנים מבעלי התוספות)

ב) צומח שמוזכר הן בפרשה והן בפרשת בראשית? תשובה: "קוצים" בפרשת בראשית נאמר "וקוץ ודרדר תצמיח" (בראשית ג-י"א). בפרשתנו " כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ " (כ"ב-ה).

10) שאלות מפרשת השבוע

א) היכן מצינו בפרשה דומם ההולך לישון?

ב) בציווי הארון (כ"ה...י- ט"ז) יש את כל אותיות א-ב חוץ מאות אחת. מהי האות? ומה הסיבה לחסרונה?

 

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 222 פרשת תרומה תשפ"ג

 

תגובות/הערות/הארות/ או בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]

 

 

 

 

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPTTuqJKvjHhbisF9bZ9CaXXsBzy3a0Pp2%3DaNOYG6NJXg%40mail.gmail.com.


Access the BEITKNESSET Home Page and Archives

Unsubscribe from the BEITKNESSET List

Powered by LISTSERV