LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת ויקהל-פקודי תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 225

זריזין מקדימין

1) פרשת ויקהל עוסקת בהקמת המשכן וכליו. לפני כן מגדירה התורה את שלושה עשר החומרים הדרושים להקמתו, שאותם נתבקשו בני ישראל לתרום. "קחו מאתם תרומה לה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ..זהב וכסף ונחשת. ותכלת וארגמן.. וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן, (ל"ה..-ה-ט).

2) לכאורה, הכי הגיוני להתחיל בפריטים היקרים ביותר, ואכן התורה פותחת בזהב, כסף ונחושת, וממשיכה בפריטים זולים יותר: "תכלת וארגמן .. וְעֹרֹת אִלֵּם מְאָדָּמִים וַעֲצֵי שִׁטִּים ".

אבל תמוה, למה אבני שוהם ואבני מלואים, לצורך האפוד והחושן מוזכרים אחרונים, הרי הם יקרים אף יותר מהזהב והכסף שמוזכרים ראשונים?

3) הגמרא מספרת שאבן "ישפה" מהחושן של הכהן גדול אבדה. חכמים שמעו שאבן כזאת נמצאת אצל דמא בן נתינה, והלכו לקנותה ממנו. הם הציעו לו בעבורה שש מאות אלף דינרי זהב, ויש אומרים שמונה מאות אלף דינרי זהב. סכום עתק, והמדובר רק על אבן אחת בלבד, מתוך ארבע עשרה. (קידושין דף ל"א.). מדוע אפוא הן מוזכרות רק בסוף הרשימה?

שאלה זאת שואל אוה"ח הקדוש, עוד בפרשת תרומה (כ"ה-ז).

4) מתרץ אוה"ח הקדוש, שאבני השוהם והמילואים, הגיעו ע"י ענני הכבוד וכמבואר בגמרא (מסכת יומא דף ע"ה.).כך שבעובדה הם לא טרחו בהבאתם, בעוד שכלל ישראל טרחו ועמלו בהשגת ממונם, וככל שאדם עמל יותר להשגת ממונו, כך הוא חביב עליו יותר והוא חס עליו. לכן אם הוא תורם ממנו זה מבטא נדיבות לב כנדרש.

5) על הפסוק בפרשתנו "והנשאם הביאו את אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן" (ל"ה-כ"ז). אומר רש"י על אתר, שהנשיאים התעצלו והביאו אחרונים את תרומת המשכן. כוונת הנשיאים הייתה אומנם טובה, הם חיכו לראות איזה פריט יחסר להקמת המשכן, ואותו תכננו להביא. אך לאחר שהתרומה הוגדרה, היה עליהם להביאה במהירות ובהתלהבות. מי שאוהב את חברו לא עושה חשבונות בדרך, אלא ממהר להביא מתוך נדיבות לב ואינו חושב על העדפות שונות, דבר זה גרם לנשיאים עיכוב בהבאת התרומה,

6) בינתיים השלים הציבור את התרומה שנדרשה, שנאמר " וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה" (ל"ו-ז). חז"ל קוראים לזה "עצלות". לכן גם נחסרה אות אחת משמם, כתוב "הנשאם" חסר אות "יוד", (ולא הנשאים").

7) הנשיאים שגו בשני דברים: הם לא טרחו להשגת התרומה אותה הביאו, וכן איחרו בהבאת תרומתם. לכן כתבה התורה את תרומתם:אבני השוהם ואבני המילואים(לבגדי כהן גדול) אחרונים ברשימה, למרות ערכם הכספי הגבוה.

8) כך בכל נדבה לדבר מצוה, התורה מצפה מכל אחד שיתרום מתוך "נדיבות לב" מה שהשיג בעמלו. אך לא פחות חשוב, שיעשה זאת גם בזריזות, בהתלהבות , מבלי לעשות חשבונות נוספים, כי התורה מחפשת בתרומה, את "הלב" ולא את השווי הכספי. (מתוך "שיחות מוסר" רב חיים שמואלביץ זצ"ל).

9) תשובות לפרשת כי תשא

א) מקור אפשרי לביטוי "עקשן כמו פר"(כולל הפטרה) תשובה: בהפטרה במלכים א-י"ח, סיפור אליהו ונביאי הבעל. לצורך המבחן בחרו שני פרים תאומים, אחד נבחר ללכת אחרי אליהו, והוא הלך. השני נבחר ללכת אחר נביאי הבעל, אך הוא סֵרֵב. נביאי הבעל ניסו לשדלו אך הוא לא זז, (התעקש) עד שאליהו פתח אתו בשיחה ושכנע אותו ללכת איתם (ראה ילקוט שמעוני מלכים א פרק י"ח. רמז (פרק) רי"ד, ד"ה "בחרו לכם הפר").

ב) כיצד הציל פרעה את בנ"י מכליה? (ניתן רמז: ההצלה הייתה פאסיבית, אף מבלי שהתכוון לכך וקשור גם לנאמר בפרשת בא). תשובה: פרעה הזהיר את בני ישראל לבל יצאו ממצרים:" ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות פרק י-י).

רש"י מביא מדרש אגדה: שמעתי כוכב אחד יש ששמו "רעה" א"ל פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר והוא סימן דם והריגה. וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקב"ה להרגם, אמר משה בתפילתו: למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם..ראו כי "רעה " נגד פניכם, מיד וינחם ה' על הרעה. כך שלמשה היה טיעון סנגוריה "למה יאמרו מצרים" בזכות דברי פרעה.

10) שאלות מפרשת השבוע

א) היכן מצאנו בפרשה דבר מופשט שאי אפשר לראותו, ובכל זאת ניתן להעבירו ממקום למקום?

ב) מנה ארבע משמעויות למילה "מסך".

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 225 פרשת ויקהל פקודי תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ וכן בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMFusqGdCCmDkC1UwxERNmboHVaYn1LkTR%3D_-fbnjke8A%40mail.gmail.com.