יום רביעי לפרשת תזריע-מצורע תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת                                                                                                       ד"ת מספר 230

"סם החיים"

1)   בתחילת פרשת מצורע כותבת התורה " זאת תהיה תורת המצורע" (י"ד-ב), ואומרת הגמרא :זאת תהיה תורת המוציא שם רע. (ערכין ט"ו:). ואכן, לשון הרע זה, אחד מהדברים שגורמים לצרעת.

2)   על הפסוק הנ"ל מביא המדרש סיפור, ונביא את עיקר דבריו: מעשה ברוכל אחד, שהיה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי, והיה מכריז ואומר "מי רוצה לקנות סם חיים". רב ינאי ישב בטרקלינו, ושמע את קריאתו.  ביקשו לעלות אליו, הוציא לו ספר תהילים וקרא בפניו את הפסוק: "מי האיש החפץ חיים ..נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב" (תהילים ל"ד..י"ג-י"ד). אמר רב ינאי, כל ימי הייתי קורא פסוק זה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט (משמעותו), עד שבא רוכל זה והודיעו. (ויקרא רבה פרשה ט"ז פרק ב').

3)   המדרש טעון ביאור : מה חידש הרוכל לרב ינאי וכי רב ינאי לא הכיר את הפסוק בתהילים? הרי הרוכל אף לא הוסיף כל הסבר לדברים?

4)   נראה, שרב ינאי לא התפעל מהדברים שקרא בפניו הרוכל, הוא הכיר אותם. רב ינאי התפעל מהקורא אותם. שהרי איסור לשון הרע נלמד מהפסוק" לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא י"ט-י"ז) ואכן כך דרך הרוכלים, המחזרים ממקום למקום, קונים כאן, ומוכרים שם, מספרים סיפור מכאן לשם , ומשם לכאן. זה אופי העיסוק, על ידי כך נכנסים לשיחה עם האנשים, ותוך כדי, קונים ומוכרים סחורה.

5)   כך גם דרכם של בעלי לשון הרע, שמצפצפים כציפורים, מחזרים מעיר לעיר, קונים סיפור, ובתמורה מוכרים סיפור אחר. לכן, הדוגמא לפסוק "לא תלך רכיל בעמיך" היא מרוכל. והנה בא רוכל אחד, המחזר בעיירות הסמוכות לציפורי (רמז לציפורים שמפטפטות) והוא זה שמכריז: מי רוצה לקנות סם חיים. אותו רוכל, במקום למכור לשון הרע ורכילות כמנהג הרוכלים, מוכר "סם חיים": דבר תורה ומחשבה. זה החידוש שהוא לימד את רב ינאי, שגרם לו להתפעל מכך.

6)   אנו רגילים לחשוב ששמירת הלשון כוונתה, שלא לדבר כלל, פן ניכשל, וכמו בחורי ישיבה שעסוקים רק בלימוד התורה. ומי שרוצה להיזהר לבל יכשל בלשון הרע, חייב להתבודד ולהתרחק מהחברה ומשיחה בטלה, פן ייגרר לדיבור לשון הרע.

7)   וודאי שאדם רגיל, ששומע סגנון זה, נרתע מהעניין, שהרי הוא כן מעוניין להיות מחובר לחברה, להיות מקושר לציבור ולשוחח עם אנשים על נושאים שונים. אותו רוכל, לימד את רב ינאי שזה בטעות יסודו. ניתן להיות, אף רוכל, בעל לשון, ובכל זאת לשמור על "לשון נקיה". וכמו שהעיר בנו של "החפץ חיים" על אביו שלא היה שתקן, אלא "בר שיח" עם אנשים, אבל, במסגרת ובתכנים המותרים.

8)   עוד טעות נפוצה בעניין, שמקשה על אנשים לשמור על הלשון. נוהגים לחשוב שעבודה זאת תחילתה וסופה בשמירת הפה והלשון, ולא היא: תחילתה ועיקר הפעולה היא "בעין טובה" "וברוח נמוכה". עיקר העבודה היא בליבו  של האדם ולא בפיו. אדם עניו, עם רוח נמוכה, אינו רואה את הזולת כמתחרה בו, ומאיים על פרנסתו (במילא הכל נקבע ע"י הקב"ה). אדם כזה, לא יחשוש מתחרות עם השכן החדש שעוסק באותו מקצוע, ואף יעזור לו.( כמו שיעץ החזון איש, במקרה כזה). רק אדם בעל גאווה, בעל "רוח גבוהה", חושש למעמדו, ולכן מחפש חסרונות אצל חבריו.

9)   נסיים בדברי רבי אלימלך מליזנסק שאומר: יהי רצון שנראה את מעלת חברינו ולא את חסרונם. מדויק: אף שלחבר יש רק מעלה אחת והרבה חסרונות, נראה רק את המעלה.(שמעתי מרב אשר וייס שליט"א)

10) תשובות משירת הים ופרשת בשלח

א)   המשותף לקריעת ים סוף ומכת הארבה הוא: בשניהם נעשה שימוש ברוח קדים. בקריעת ים סוף:" ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה" (י"ד-כ"א). במכת הארבה: "וה' נהג רוח קדים" (י-י"ג).

ב)   פסוק בפרשת בשלח שמכיל את כל אותיות א-ב? תשובה:" זה הדבר אשר צוה ה'.." (ט"ז-ט"ז) מתוך בעל הטורים.

11) תשובות מפרשת שמיני

א)   אי בים שהיה ברשותנו לאחר מלחמה, ובפרשה מהווה סימן טומאה או טהרה בבע"ח? תשובה: האי סנפיר ובפרשה " כל אשר לו סנפיר וקשקשת" (י"א-ו).

ב)   מי האיש אשר מופיע בפרשתנו ופעם אחת בלבד נוספת בתורה? תשובה: "מישאל"  בן עוזיאל .בפרשותינו "ויקרא משה אל מישאל" (י-ד). ובפרשת וארא  ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי" (ו-כ"ב)

12) שאלות מפרשת השבוע

א)   איך מכונה בפרשה בור או חבורה?

ב)   מהי המילה שבין כל אותיותיה  מכה כפולה וצבעונית?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 230 פרשת תזריע-מצורע תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ וכן בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]