LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת בהר בחוקתי תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 233

בין אדם למקום

1) התורה אומרת שבשנת היובל חוזרות כל השדות לבעליהם הראשונים. "וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה..ושבתם איש אל אחזתו" (כ"ה-י). לכאורה, מאחורי ההנחיה, עומד טעם חברתי-סוציאלי שנועד למנוע היווצרות מעמדות של עשירים ועניים. לכן הכל חוזר לחלוקה הראשונית השוויונית. כך כל חמישים שנה (יובל), מסדרים את הקרקעות "ומאזנים" את המערכת.

2) אבל נראה שאין זו הסיבה המרכזית וכפי שנבאר בהמשך.

הגמרא אומרת שהיובל נוהג (והשדות חוזרות לבעליהם), רק כשכל ישראל עליה. אבל ישנו תנאי נוסף והוא שכל שבט יִמָּצֵא על מקומו הראשוני, שנאמר: " וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל י ֹשְׁבֶיהָ " בזמן שיושביה כתיקונן: נפתלי "במרומי שדה", בצפון. זבולון "לחוף ימים", וכו', ולא בזמן שהן מעורבין (אע"פ שכל שבט יקבל אותו שטח קרקע) (ערכין ל"ב:).

לכאורה , מה זה משנה, ומה החשיבות, שכל שבט יחזור דווקא למקומו המקורי, ולא יתפשר על קבלת שטח אף גדול יותר, באזור אחר.

3) מסביר רש"ר הירש במקום: הפסוק אומר " וקראתם דרור בארץ לכל יֹשְׁבֶיהָ (כ"ה-י). "דרור" מלשון "דר", ומשמעות הקריאה היא, שהאדם יגיע למצב טבעי ביותר, זך ביותר, אופטימלי מבחינתו, כך שיוכל למצות את עצמו, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה רוחנית. וכמו "ציפור דרור" שהיא ציפור הַדָּרָה בִּמְקוֹמָהּ ומקוננת בבית, כשם שהיא דרה ומקוננת בשדה, ואין היא משנה ממנהגה, גם בהיותה בחברת האדם, כך "דרור" האמור אצלנו: האדם והרכוש נמשכים על פי השתייכותם המקורית: האדם נמשך אל משפחתו, והנכסים נמשכים על פי זהות הבעלים המקורית. חזרת כל שבט למקומו הראשוני, מאפשרת לו ליצור ולהתעלות באופן אופטימלי. לכן ציוותה התורה על כך.

4) את הרעיון ניתן למצוא גם אצל הרב "חרל"פ זצ"ל בספרו "מי מרום". הרב שואל על הפסוק בתחילת פרשת ויצא: "ויפגע במקום..ויקח מאבני המקום..וישכב במקום ההוא (כ"ח-י"א). שלוש פעמים מוזכרת המילה "מקום", ולא מוזכר שמו המפורש של המקום "בית אל" כפי שמצוין בהמשך. הרב מסביר שאין משמעות לשם המקום. "המקום" פרושו "מקומו הראוי" של יעקב, ואומר:" כל דבר מתברך ממקומו המיוחד לו, ואין הברכה מצויה אלא כשהוא על מקומו, מקום המיועד לו, שם יוכל לממש את גדולתו".

5) גם ארץ ישראל היא "המקום" של עם ישראל, וכשעם ישראל גלה מארצו, הארץ הייתה שוממה. כך כתב הרמב"ן לאחר שביקר בארץ לפני 900 שנה. כך גם כתב הסופר "מרק טווין", שביקר בארץ לפני 180 שנה, בספרו "מסע התענוגות לארץ הקודש": "כל מקום שפניתי היה עזוב, נצרת עזובה, ירושלים שוממה, חברון בחורבנה, לא הצליחו להפריח את השממה".

וכבר נתנבא הנביא יחזקאל ואמר: " וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, עַנְפְּכֶם תִּתְּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ, לְעַמֵּי יִשְׂרָאֵל ". (לו-ח). ואכן כשחזר עם ישראל לארצו, נראה בעליל איך הופרחה השממה החקלאית והרוחנית.

6) תשובות מפרשת אמר

א) הר שגם "אוכלים" אותו הוא הר "כרמל" :"ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו" (כ"ג-י"ד).

ב) מילה שמוזכרת שלוש פעמים בפסוק אחד, גימטרייה 808? תשובה:"תחת" "שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן" (כ"ד-ד).

7) שאלות מפרשת השבוע

א) מה אסור לעשיר ומותר לעני?

ב) מה המילה בעלת הגימטרייה הגבוהה ביותר בפרשת בהר, וכן בפרשת בחוקתי?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 233 פרשת בהר בחוקתי תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxO%3DMNAqeYHfML56FhK7nx1_mE8YBG3KeManXqfCHQj8gQ%40mail.gmail.com.