LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת במדבר תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 234

מקומו של עולם

1) פרשתנו פותחת בפסוק "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר" (א-א). מקשה "אור החיים" הקדוש, מדוע כשהזכיר הודעת המקום, הקדים הכתוב את מדבר סיני (הכללי), למקום "אהל מועד" (הפרטי). ואילו כשהזכיר הודעת הזמן, הקדים את "באחד לחדש השני"(זכרון הפרט) ואח"כ הזכיר בשנה השנית (כללות הזמן).

2) מתרץ אור החיים, שאכן יש תמיד להקדים את הפרט אל הכלל, וכפי שהקדים הכתוב בציון הזמן. אלא שכשמדובר בקב"ה, הוא תמיד נחשב המרכז והכלל, וכפי שנאמר במדרש: " מפני מה מֵכָנִין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו, דכתיב "הנה מקום אתי" (שמות ל"ג-כ"א) הוי הקב"ה מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו" (ב"ר פרשה ס"ח פרק ט').

פירוש: כל מקום טפל בפני הקב"ה, כל מקום שחונה בו הא-להים, הוא המרכז והכלל, וכל מקום אחר טפל לשם. ומכיוון שכל קיומו וישותו של מדבר סיני בעולם אינו אלא מכח (בזכות) "אהל מועד", ממילא "אוהל מועד" הוא המרכז, הכלל, והַמִּדְבָּר הוא הפרט. לכן בהודעת המקום, הקדים הכתוב את הפרט (הַמִּדְבָּר) לכלל (אוהל מועד).

3) אנו רגילים למדוד כל שטח במ"ר, לפי זה "מדבר סיני" אכן גדול "מאוהל מועד". אך ישנה מדידה אחרת של "ישות רוחנית", לפי קנה מידה זה "אוהל מועד" גדול יותר ובעצם הוא מחזיק את "מדבר סיני".

4) את הרעיון שהזכרנו, ניתן למצוא אצל רב חיים שמואלביץ זצ"ל. הגמרא אומרת, שאין לחייב על מלאכת סותר בשבת אלא אם כן הוא סותר על מנת לבנות (מחדש) במקומו. אבל אם הוא סותר על מנת לבנות במקום אחר, אין זה נחשב סותר (מהתורה). ומקשה הגמרא הרי כל מלאכות שבת נלמדות מהמשכן ושם היה "סותר" על מנת לבנות מחדש בחניה הבאה (לא באותו מקום). מתרצת הגמרא: מכיוון שכתוב "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" (ט-כ) זה נחשב סותר על מנת לבנות במקומו.

5) פירוש הדבר: מיקומם של בני ישראל במדבר היה כולו רק על פי ה'. כך שאין משמעות למקום זה, או אחר, הכל נקבע על פי רצון ה', זה הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּם.

6) משל לתינוק הנישא ע"י אמו, שמטיילת בכל העולם. האמא אומנם הייתה בהרבה מקומות, אבל התינוק היה כל הזמן במקום אחד: בזרועות אמו. (שיחות מוסר תשל"ג מאמר כ"ב).

7) ומעניין, על רב חיים שמואלביץ גם מסופר שהפליג בספינה עם קבוצת אברכים מִשַּׁנְחַאי לארץ ישראל. כל הדרך הוא עסק בלימוד בספר "שֵׁב שְׁמַעְתְּתָא". באחד הימים, ביושבם על הסיפון, פנה אחד האברכים אל חברו ושאל אותו, ראה הכל סביבנו מים וים האם אתה יודע היכן אנו נמצאים? ואז נשמע קולו של רב חיים שמואלביץ: כן אנו נמצאים "בשמעתתא ג' ". אצל הרב שמואלביץ "השֵׁב שְׁמַעְתְּתָא " הוא העולם, זהו הכלל, כשם שאוהל מועד הוא הכלל. וכל הים הגדול, כמו המדבר הגדול, הוא טפל לכך.

8) תשובות מפרשת בהר בחוקתי

א) מה אסור לעשיר ומותר לעני? תשובה: למכור שדהו. רש"י אומר על הפסוק "כי ימוך אחיך ומכר מֵאֲחֻזָּתוֹ"

(כ"ה-כ"ה): מלמד שאין אדם רשאי למכור שדהו אלא מחמת דוחק עוני.

ב) מילה בפרשת בהר בעלת הערך בגימטרייה הגבוהה ביותר היא: "השנה התשיעת" (כ"ה-כ"ב) = 1,185

בפרשת בחוקתי מילה בעלת ערך בגימטרייה הגבוהה ביותר היא: " שבתה בשבתתיכם" (כ"ו-ל"ה) = 1,174

9) שאלות מפרשת השבוע

א) אישיות מסוימת מוזכרת בפרשה פעמיים: כל פעם בצורה שונה, מי האיש?

ב) היכן בפרשה מוזכרים במפורש בגתן ותרש?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 234 פרשת במדבר תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxOj2eL3fZc7%2BUJ1CwS6hXgO055AH%3D%2BybojeJSbxFzcL_Q%40mail.gmail.com.