יום רביעי לפרשת בהעלותך תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת                                                                                             ד"ת מספר 237

זה אלי ואנוהו

1)      בפרשתנו מסופר על מעשה המנורה:" וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב ..כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה" (ח-ד). ואומר רש"י: שהראהו הקב"ה באצבע, לפי שנתקשה בה, לכך נאמר "וזה".(הוראה באצבע). גם בקידוש החודש, מחצית השקל וזיהוי שרצים טמאים, התקשה משה, לכך נאמר גם בהם "הזה".

2)   יש להבין,  מילא בקידוש החודש ובזיהוי שרצים טמאים, יש קושי מסוים, ויתכן שמשה לא הבין. אבל  בעשיית המנורה "מִקְשָׁה אחת", מדוע לא הבין, וכי עשיית המנורה הייתה מסובכת יותר משאר כלי המשכן, כמו: המזבח, הכיור וכנו, ועוד. ובכלל, למה משה לא נעזר בבצלאל ואהליאב שבנו את שאר כלי המשכן?

3)   בנוסף,  עלינו להבין את משמעות הפסוק "כַּמַּרְאֶה אשר הראה ה'.. כן עשה את המנרה". ביטוי כזה לא מצינו בשאר כלי המשכן. ולמה נאמר דווקא במנורה, הרי הראה לו באצבע? האם הראה לו משהו נוסף?

4)   מתרץ הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, בשם חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל (שהיה הרב הראשי לת"א-יפו), שלמשה רבנו לא היה קושי טכני, או הנדסי, לבנות את המנורה. גם בצלאל ואהליאב ודאי ידעו. הקושי היה " בַּיִּעוּד הָרוּחָנִי" של המנורה.

5)   משה רבנו ידע, שאת המנורה הטהורה,(שמסמלת חכמה) יצטרך עם ישראל לשאת לאורך שנות הגלות, להאיר לעולם, באור התורה ומעשים טובים. וכדברי הנביא ישעיהו: "וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם" (מ"ב-ו). משה ידע שהעמים עובדים לפסלים מעשי ידי אדם. והנה עם קטן, שרק יצא מעבדות מצרים, צריך להראות להם את הדרך הנכונה באמונה. יש א-להי עולם, שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף. לא רואים אותו  אבל יש להאמין שהוא ברא את העולם כולו. אבל כיצד עם קטן, שעוד נרדף ע"י העמים, יצליח לשכנע אותם להאמין בכך?

6)   לשם כך, הראה לו את הקב"ה את "הסנה". ולכן נוסף כאן משפט "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה", הכוונה למראה הסנה הבוער באש, ולמרות שלפי חוקי הטבע הסנה (שיח קוצני יבש) צריך להתכלות, והנה: " אֵינֶנּוּ אֻכַּל". הוא מחזיק מעמד ושורד? משה רבנו מתרשם וסר לראות. "ויאמר משה אסורה נא ואראה, מדוע לא יבער הסנה" (ג-ג).

7)   ואז הטיל עליו הקב"ה את השליחות. "ויאמר אנכי א-להי אביך, א-להי אברהם.. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים..כי אהיה עמך" (שמות ג..ג-י"ב).

8)   הקב"ה חיזק את ידי משה באמונה ואמר לו ששאר העמים טועים. ולגבי היכולת של עם ישראל לשרוד בגלות, הראה לו דוגמא מהסנה שאצל הקב"ה הכל אפשרי. כשם שהסנה שָׂרַד בָּאֵשׁ נגד כל חוקי הטבע, כך עם ישראל ישרוד הגלות ויצליח במשימתו. ומשה בשם כל ישראל, קיבל על עצמו את השליחות.

9)   תשובות משבועות

א) במעמד הר סיני "וכל העם רואים את הקולות" למה הוצרכו לראותו ולא הסתפקו בשמיעה? תשובה: האמרי אמת מגור נשאל שאלה זו בהיותו ילד וענה: לו היו רק שומעים יתכן שהיו מתרגמים  ח"ו את הדיבר "לו תגנוב" עם אות "ו" ! לכן הוצרכו לראות שהכוונה "לא" עם אות "א". למשמע התשובה, ניבאו לו שיהיה אדמו"ר- וכך היה.

ב) "ושלף איש נעלו"(רות ד-ז) מדוע נעשתה הפעולה? והאם באמת שלפו את הנעל? תשובה: ראה דעת זקנים מבעלי התוספות על הפסוק "של נעליך מעל רגליך" (שמות ג-ה)הוא  שואל: פשיטא, ודאי שנעל חולצים מעל הרגל? ומסביר שנעל פירושו כיסוי. יש נעל יד שזו כפפה, ויש נעל רגל שזו גרב, או נעל בית. לכן הוצרכה התורה לכתוב "מעל רגליך" להדגיש שהכוונה לכיסוי רגל. וכן כותב החיזקוני וכן התרגום במגילת רות.  השליפה הייתה לצורך קנין סודר. ברור שאין זה פרקטי לשלוף את הנעל, לכן הכוונה לכפפת יד.

10)  תשובות מפרשת נשא

א) התתכן נפילה מדבר מפשט שאינו ניתן למישוש? תשובה: בפרשתנו לגבי נזיר "והימים הראשונים יפלו" (ו-י"ב).  

ב) מה הקשר בין אדם הראשון לקערת כסף? תשובה: ערך הגימטרייה של המילים "קערת כסף" הוא

(770+160) = 930 . וזה מספר שנות חייו של אדם הראשון.(דברי רש"י  פרק ז - י"ט  ד"ה "קערת כסף").

11)   שאלות מפרשת השבוע

א) מילה בפרשה בת שלוש אותיות שהאות השנייה בגימטרייה היא פי שלוש מהאות הראשונה, והאות השלישית היא פי ארבע מהאות הראשונה?

ב) "זכרנו את הדגה ואת האבטיחים" (י"א-ה). היכן בפרשה מוזכר ,כביכול, מקום גידול אבטיחים?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 237 פרשת בהעלותך תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]