יום רביעי לפרשת חקת תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת                                                                                             ד"ת מספר 240

אין עוד מלבדו

1)   בפרשתנו בני ישראל מתלוננים על שהוציאו אותם מארץ מצרים למות במדבר, בו אין אוכל ואף לא מים לשתות. אומר הקב"ה למשה, "קח את "המטה" והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע" (כ-ח).

2)   את "המטה" אנו מכירים עוד מפרשת שמות. הקב"ה נגלה אל משה בסנה וּמְמַנֶּה אותו למנהיג שיגאל את בני ישראל ממצרים. משה מסרב וטוען "והן לא יאמינו לי ולֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, כי יאמרו לא נראה אליך ה' " (שמות ד-א), איך אוכיח להם זאת? מיד פוקד ה' על משה להשליך את "המטה" שבידו ארצה, והנה הוא נהפך "לנחש". משה נס מפניו. ה' מצווהו לאחוז את זנבו בידו. משה מבצע והנה הוא הופך חזרה "למטה".

לכאורה, "מטה קסמים" שבאמצעותו משה מבצע מופת שאמור לשכנע את בני ישראל שה' שלחו וממילא הם יצייתו להוראותיו.

3)   "הבאר משה" (רבי משה יחיאל אפשטיין זצ"ל, הרבי מאוז'רוב), אומר, "שהמטה" זה רק מֵטָפוֹרָה שבאה להסביר לבני ישראל משמעות של מהלכים בגאולה.

4)   "מטה" זה משענת שאדם נשען עליה כמו: " את קצה המשענת אשר בידו"(שופטים ו-כ"א). ומפרשים: מטה עבה שעוברי דרכים וזקנים נשענים עליו. וכן דברי הגמרא על רצון האשה: "בעינא חוטרא לידא" (רוצה מקל לידה. כתובות ס"ד.) ומפרש רש"י: רוצה האשה שיהיה לה (בן) לעת זקנה, שיחזיק בידה, ותוכל להישען עליו. כך ש"מטה" הוא סמל של בטחון והשענות.

5)   אחיזה "בראש המטה" רומזת שלעיתים אדם נשען על מישהו: יחיד, קבוצה, או אף על שלטון שהוא חושב שיעזרו לו עקב הידידות ביניהם. אבל פתאום אותו "מטה", אותם ידידים, אותה משענת שהוא הסתמך עליה הופכת   ל"נחש". הוא מפנה לו עורף, או אף "נושך" אותו בגשמיות  או אף ברוחניות.

6)   הקב"ה רצה להעביר מסר למשה באמצעות המופת, שה "מטה" נהפך לנחש וחוזר ונהיה ל "מטה". לכן אל לו לבטוח בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה. אין להאמין בשום גורם זולת הבורא יתברך.

אותו "מטה" שאתה כל כך בוטח בו, לפעמים בעת צרה כשזקוקים לו, הופך לנחש. וכן להיפך, באותו רגע שמאמינים שהמשענת היא אך ורק בטחון בה', הרי שמה שאתה חושב לנחש נהיה למטה, ולא זו בלבד שאינו מזיק, אלא הוא אף עוזר לך.

7)   כך מפרש "הבאר משה" את פשר האות שהראה הקב"ה למשה, בפרשת שמות, שאותו עליו להעביר גם לבני ישראל בדרך לגאולה. כך גם רומז הקב"ה למשה בפרשתנו, שייקח את המטה, אך שידע שאין צורך לעשות בו שימוש כי מי שעומד מאחורי הדברים הוא הקב"ה בעצמו. ומכאן ביקורת על משה ששינה והכה את הסלע, במקום לדבר, בחשבו שהמכה היא שתגרום להוצאת המים.

8)   תשובות מפרשת קרח

א)   אביו של קרח מוזכר בפרשה, גם אחרי מותו בפסוק:" כָּל חֵלֶב יִצְהָר " (י"ח-י"ב).

ב)   "ותבקע האדמה..ותפתח הארץ..ותבלע אֹתָם.." (ט"ז-ל"א..ל"ב). לכאורה הפסוק הראשון "ותבקע האדמה" מיותר, שהרי הפסוק השני "ותבלע אתם" אומר הכל? תשובה: נראה שאין אפשרות לדלג על שלב. קודם כל צריכה האדמה להיבקע, ליצור חריץ, בקע ורק אח"כ תוכל האדמה לפתוח פיה ולבלוע.

9)   שאלות מפרשת השבוע

א)   היכן מוזכרים תפוחים בפרשה?

ב)   שאלה בסגנון אחר.

  הוא - חֶבֶל אֶרֶץ בגבול מואב.

  היא - צורת מיסוי לכל בית אב?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 240 פרשת חקת תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]