יום רביעי לפרשת ואתחנן תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת                                                                                                                         ד"ת מספר 245

"בעל הנחמות"

1)       השבת הקרובה נקראת שבת "נחמו" על שם ההפטרה בספר ישעיהו "נחמו נחמו עמי יאמר א-להיכם"     (מ-א). כבר הפסוק הראשון מעורר שאלות:

א) מדוע כפל הלשון :"נחמו נחמו"?

ב)  למה "יאמר נא א-להיכם", שזו מידת הדין, מתאים יותר לנחם עם מידת הרחמים "י-הוה" ?.

2)    רבינו בחיי מסביר, שמכיוון שכל מידותיו של הקב"ה הן  "מידה כנגד מידה", גם אצלינו, לפי שחטאו בכפליים, ולקו בכפליים, ראוי שיתנחמו בכפליים. לכן כפל הלשון "נחמו נחמו". וכן לגבי , קבוצת התנאים שהלכו עם רבי עקיבא, בהר הבית ובכו  כשראו אותו בְּשִׁמְמוֹנוֹ, אך רבי עקיבא ראה בכך סימן לטובה וניחם אותם. אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו, גם כן כפל לשון(מכות דף כ"ד:).

3)    רבי יצחק הוטנר זצ"ל, עונה על שתי השאלות,  ומסביר שלמילה "נחמה" ישנן שתי מַשְׁמָעוּיוֹת, שאף סותרות זו את זו:  האחת במובן של עִידוּד והפחת תקוה כמו שנהגו השבטים כלפי יעקב, עת בישרו לו על מות יוסף: " וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לנחמו" (בראשית ל"ז-ל"ה). והשנייה במובן של חֲרָטָה. כמו:" וַיִּנָּחֵם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" (שמות ל"ב-י"ד) (לאחר חטא העגל).  וכן " וַיִּנָּחֵם ה' כי עשה את האדם בארץ" (בראשית ו-ו).

4)    בנחמה, יש את שני החלקים שבאים אחד בעקבות השני. ניקח לדוגמא את ראובן, שבא לנחם את שמעון השרוי בצרה. ניתן לספר לו שגם לוי היה באותו מצב (מחלה) והוא הבריא לחלוטין. או שלוי נחלץ ממצב כלכלי קשה, בדומה למצבך אתה, לאחר שהוא נקט פעולות כלכליות נכונות, ונחלץ מהמשבר, וכיום הוא מאוזן כלכלית.

5)    אבל שמעון ודאי ישאל, אומנם כן, אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֵחָלֵץ מֵהַמַּשְׁבֵּר, אבל למה דווקא אני צריך לעבור ניסיון זה? של חולי, או משבר כלכלי? לשאלה זו, אין לנו תשובה, רק הקב"ה קורא הדורות מראש, יכול להשיב איך בסופו של תהליך, האירוע "יתגלגל" לטובה והוא יגיע למצב טוב יותר, ממצבו ההתחלתי, בטרם ארע המשבר. אדם מאמין לא שואל שאלות "למה" על פעולת הקב"ה ("למה יאמרו הגויים"..) ואז כשהוא "מתחבר לאמונה",  הוא מתחרט על הטענות שהיו לו, על מידת הדין שבאה אליו, כביכול.

6)    כך שראשית, אנו מנחמים, מעודדים. ובהמשך "יאמר א-להיכם": הקב"ה מראה לו לאורך זמן, איך דרך, מידת הדין שבאה עליו, מצבו משתפר יותר ממצבו הראשוני. לכן "נחמו נחמו", המנחם מנחם, והמתנחם מתחרט על תלונותיו. ושאלותינו מתורצות.

7)    תשובות מפרשת דברים

א) "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל" (א-א) למה הגדרה לא שגרתית, מדוע התורה לא מציינת בברור את שם מקום חֲנִיָּתָם? והרי במקום זה חטאו במי מריבה וראוי לרמוז להם על החטא באמצעות הזכרת שם המקום?

תשובה: זו שאלת "הכלי יקר" והוא מסביר שכל קושיה מתורצת בחברתה. הזכרת פָּארָן וְתֹפֶל אינה לציון שם מקום, אלא לרמוז לחטאיהם שם. " פָּארָן " רומז לחטא המרגלים, " תֹּפֶל " שָׁם תַּפְלוּ עַל הַמָּן "ונפשנו קצה בלחם הקלקל" (כ"א-ה). בין שני חטאים אלה היה חטא "מי מריבה" . כך שחטא מי מריבה מוזכר, אף הוא, ברמז.

ב)  בְּפָרָשָׁתֵנוּ הַפֵּרוּשׁ חֹזֶק - אֲבָל בְּעֵקֶב גַּם עֹשֶׁר. תָּלוּי בָּנוּ אִם נִתְנַהֵג בְּישֶׁר? (רמז: העזר ברש"י).

תשובה: " עַשְׁתָּרוֹת" בפרשת דברים "וְאֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי" (א-ד).

           בפרשת עקב "וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" (ז-י"ג).

8)    שאלות מפרשת השבוע

א) איזה פסוק מהפרשה נאמר על ידנו שלוש פעמים בכל יום?

ב)  בַּפָּרָשָׁה - נִתְמַלֵּא חֵמָה.

  בָּעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים - רַגְזָנִית בְּעָצְמָה.

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 245 פרשת ואתחנן תשפ"ג

תגובות/ הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל  בדוא"ל [log in to unmask]

                                                                                                                                או בוודסאפ 052-3604905