יום רביעי לפרשת דברים תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 244

איכות ה"איכה"

1) פרשת דברים פותחת את נאום פרידתו של משה רבינו מבני ישראל. בתחילת הפרשה, אומר משה לבני ישראל דברים קשים, בתארו את מינוי השופטים והשוטרים לעם (דברים א, א-י"ב), ואומר בין היתר "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם"

2) המילה "אֵיכָה", הינה מילה ייחודית, המופיעה לראשונה בתורה בפרשתנו. שלוש פעמים בשנה, בתוך ימים ספורים וצמודים אנו קוראים פסוקי "איכה"- מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים.

בפרשת דברים, הנקראת בכל שנה בשבת שלפני תשעה באב, אנו קוראים את תלונתו של משה, השופט את העם לבדו מן הבוקר עד הערב ושואל: "אֵיכָה אשא לבדי טָרְחֲכֶם ומשאכם וריבכם" (א-י"ב).

בהפטרת השבת, אנו קוראים את נבואת הפורענות של ישעיהו, התמה על שחיתותם של יושבי ירושלים: "איכה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (ישעיהו א-כ"א).

ובליל תשעה באב, מנהגנו לקרוא את מגילת איכה המקוננת על החורבן: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה" (איכה א-א).

3) על עומק משמעות המילה "איכה" עומד המדרש, הקושר בין שלוש "האיכות" ומעמיד את שלושת הפסוקים הללו, כשלושה שלבים בַּהִידַּרְדְּרוּת - אחד ראה אותה בְּשַׁלְוָתָהּ (משה), אחד ראה אותה בְּפַחֲזוּתָהּ (ישעיהו) (בִּמְרִיָהּ וּבִמְרִידָתָהּ). ואחד ראה אותה בְּנִיוּוּלָהּ (ירמיהו) (איכה רבה א-א).

4) אך המדרש טעון הסבר. ניתן להבין מדוע נקט ישעיהו בלשון "איכה", מכיוון שהוא ראה לנגד עיניו את החורבן הקרב. גם השימוש במילה "איכה" של ירמיהו מובן: הוא ראה את החורבן שבא על עם ישראל.

ברם, מדוע השתמש משה במילה "איכה", והלא בני ישראל טרם חטאו, הם אפילו עדין לא נכנסו לארץ ישראל סך הכל הם בדרך שמטבע הדברים יש בה קשיים. האם אין הגזמה מבחינתו בשימוש במילה הקשה "איכה"?

5) "השם משמואל" (רבי שמואל בורנשטיין זצ"ל מִסּוֹכַטְשׁוֹב) עונה לשאלה זו, בהתייחסו לפסוקים הראשונים

בספר דברים, פסוקים שטעונים הסבר והבנה מאחר שברכה וקללה משמשות בהם בערבוביה. תחילה נאמר:

"ה' א-להיכם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב " (א-י), פסוק שמסמל ברכה. אך מייד אחריו נכתב "איכה אשא לבדי טָרְחֲכֶם ומשאכם וריבכם" (א-י"ב) הריבוי מביא לטורח ומריבות, ביקורת על ישראל?

6) ועוד, הרי יש סתירה פנימית בפסוקים: האם ריבוי בני ישראל זו תופעה חיובית או שלילית שגורמת לטורח להנהגה. תחילה נאמר: "לא אוכל לבדי שאת אתכם" (פסוק ט'). ומיד אחריו נאמר: "ה' א-להיכם הִרְבָּה אֶתְכֶם והנכם היום ככוכבי השמים" (פסוק י') ודאי שיש לכך משמעות חיובית?

7) "השם משמואל" מסביר את הסתירות, לכאורה, בין הפסוקים, וכן את נושא ריבוי האוכלוסיה: חיובי או שלילי? ואומר: בני ישראל התברכו בברכת הריבוי " ה' א-להיכם הרבה אתכם". נראה שאין המדובר רק בריבוי מספרי, כי אם בגוון דעות ומחשבות. הגוון וריבוי הדעות הוא חיובי ומפרה, אם נדע לכבד את הדעות והעמדות השונות של השני. אך אם נהפוך את ההטרוגניות לטורח, אם ריבוי הדעות יביא למחלוקות ומריבות אזי הברכה תהפוך לנו לקללה. הטרוגניות מפרה היא ברכה, הטרוגניות שנלחמת אחד בשני היא חורבן. ברכה או חורבן-תלוי בנו.

8) תשובות מפרשת מטות מסעי?

א) "וּמִקְנֶה רַב היה לבני ראובן ולבני גד" (ל"ב-א). ופסוק אחריו: "ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה" (ל"ב-ב). תחילה הקדים את ראובן לפני בני גד, ובהמשך הקדים את בני גד על פני ראובן, למה השינוי? תשובה: זו שאלת "מושב זקנים מבעלי התוספות, ומתרץ שבעקרון ראובן קודם לגד, מכיוון שהוא הבכור, אך לאורך הפרשה התורה מקדימה את גד על פני ראובן מכיוון שבפניה למשה, גד היה הדומיננטי והיוזם.

ב) הַנֹּדֵר בַּשְּׂפָתִיִּים - בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם? תשובה: " הַנֹּדֵר בַּשְּׂפָתִיִּים" = " כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ " (ל-י"ג)

"בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם" = מוֹצָא

9) שאלות מפרשת השבוע

א) "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל" (א-א) למה הגדרה לא שגרתית, למה לא מציינת התורה בברור את שם מקום חניתם? ועוד הרי בדרך כלל באמצעות שם המקום רומזים להם על חטא מסוים, והרי חטא מי מריבה היה באותו מקום, אז ודאי חשוב להזכיר שם המקום?

ב) בְּפָרָשָׁתֵנוּ הַפֵּרוּשׁ חֹזֶק - אֲבָל בְּעֵקֶב גַּם עֹשֶׁר. תָּלוּי בָּנוּ אִם נִתְנַהֵג בְּיֹשֶׁר?(רמז: העזר ברש"י)

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 244 פרשת דברים תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxOZUDc_mo3FMFViRR%2BCX4emL-2HH2doRQVcLAXy%3DoJhMQ%40mail.gmail.com.