LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת מטות מסעי תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 243

טוב דרך ארץ עם תורה

1) בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבנו להישאר בעבר הירדן המזרחי, ולקבל שם את נחלתם. הסיבה להעדפתם מוסברת כבר בתחילת שיחתם עם משה רבנו " ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד, וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה...ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן... הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לפני עדת בני ישראל ארץ מקנה ולעבדיך מקנה" (ל"ב-א..ד).

2) נציגי השבטים מנהלים מו"מ ארוך עם משה, ולבסוף נַעֲנָה משה לבקשתם לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, וכבדרך אגב מצרף אליהם גם את חצי שבט המנשה. "ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה, בן יוסף, את ממלכת סיחן מלך האמרי, ואת ממלכת עוג מלך הבשן" (ל"ב-ל"ג).

3) השאלה, מדוע הוסיף משה להסכם גם את חצי שבט המנשה, שלא ביקש כלל, ולא הוזכר בכל המו"מ אתו בעניין?

מתרץ "החת"ם סופר", שמשה רבנו חשש שעבר הירדן יהפוך למעין "עיר הנידחת" של ארץ ישראל. בני גד ובני ראובן היו אנשי מקנה עם משק חי גדול, במסגרת עיסוקם, הם ירכשו גם קרקעות, יהפכו לבעלי נכסים, יעסקו רק בחומר "בגשמיות", וְיִזְנְחוּ אֶת הַחֵלֶק "הרוחני", בו מְצֻוֶּה כָּל יְהוּדִי כמו: עיסוק בתורה, בניית בתי כנסיות ובתי מדרשות, דבר הַמְּיַחֵד את כלל ישראל. ואז החליט משה לצרף להם תגבור רוחני משבט מנשה שהיו בני תורה שנאמר "מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים" (סופרים וחכמים) (שופטים ה-י"ד). ומכיר היה בנו של מנשה.

4) גם הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין)מסביר בדומה: "בשביל שראה משה רבנו שבעבר הירדן (המזרחי) כוח התורה מועט. על כן השתדל לְהַשְׁתִּיל בְּקִרְבָּם גדולי תורה שֶׁיָּאִירוּ מַחְשַׁכֵּי אָרֶץ באור כוח שלהם". כך שבני שבט מנשה אמורים היו להטביע את חותם התורה על עבר הירדן המזרחי. (הַעֲמֵק דָּבָר דברים ג-ט"ז ד"ה "ולראובני ולגדי").

5) שאלה נוספת ששואלים, למה פיצל משה את שבט מנשה לשניים, בשתי גדות הירדן? על כך כותב הש"ך (רבי מרדכי הכהן, מקובל, מגורי האר"י, גר בצפת), שמשה רבנו חשש שכעבור זמן יהיה נתק בין השבטים שבארץ ישראל המערבית לבין השבטים שבחלק המזרחי. לכן דאג לכך שיהיו שיירות מצויות , שיחברו את שני חלקי ארץ ישראל. בשל כך פיצל את שבט מנשה לשנים, ממילא יְחַבְּרוּ הֵם את שני חלקי הארץ, שהרי ודאי יבואו לבקר איש את בן משפחתו, כך שיהיה חיבור מתמיד בין שני חלקי ארץ ישראל.

6) תשובות מפרשת פנחס

א) דומם שמדבר בפרשה? תשובה: רש"י: וְהַגּוֹרָל עַצְמוֹ הָיָה צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אני הגורל עליתי לגבול פלוני, לשבט פלוני, שנאמר: "על פי הגורל" (רש"י כ"ו-נ"ד).

ב) מילה בפרשה, גם קיבוץ בנגב.

לפני אלעזר יעמוד יהושע, ומהחושן- משפט ישמיע?

תשובה: אורים, קיבוץ בנגב הצפוני מערב לאופקים. "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים" (כ"ז-כ"א).

7) שאלות מפרשת השבוע

א) "וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה" (ל"ב-ב) הקדים כאן את גד לראובן. ואילו בפסוק הקודם "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד" (ל"ב-א). הקדים את ראובן על פני גד, מדוע?

ב) הנדר בשפתיים-בדרך לירושלים?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 243 פרשת מטות מסעי תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל [log in to unmask]

או וודסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPRTABmz4zcAErmuWtLLs65SMH8Hkh-O%3DMuBcgVCsKXmw%40mail.gmail.com.