LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת עקב תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 246

עשה לך כלים

1) המשנה בסוף מסכת עוקצים אומרת "אמר רבי שמעון בן חלפתא, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" (פרק ג' משנה י"ב). לשלום חשיבות מרובה, מצד עצמו, אך המשנה מציינת תפקיד נוסף "לשלום" והוא שמושו ככלי מחזיק ברכה לישראל.

2) גם מפרשתנו ניתן ללמוד, על חשיבות הכנת כלים שיאפשרו לנו לקלוט "שפע רוחני". כאשר מספר משה לעם ישראל על נתינת הלוחות השניים, הוא מזכיר כבדרך אגב, שינוי קטן שעשה בנוגע למה שציווה אותו ה'. את הציווי מתאר משה במילים: "בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ" (י-א).

אך בביצוע מתואר היפוך של סדר הדברים:" ואעש ארון עצי שטים ואפסל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כראשנים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי " (י-ג).

3) שינוי סדר זה מכיל בתוכו תובנה חינוכית חשובה ומכרעת. בכדי שמסר ייקלט ע"י השומע, הוא זקוק לכלים שיכילו אותו . ישנם מסרים אמיתיים, נכונים וצודקים שנראים ברורים למשמיע, אך הם אינם מתיישבים על ליבות השומעים משום שליבותיהם טרם הוכשרו, ולא יצרו "כלים" בכדי לקבל אותם. על כל מחנך לדעת, שבטרם יעביר מסרים צודקים ואמיתיים אל השומעים, עליו ליצור להם קודם כלים שבאפשרותם להכיל את אותה אמת.

אומנות החינוך היא, ההתאמה המתמדת בין התוכן הערכי, ובין יכולת ההכלה והקליטה של החניך.

4) הלוחות הראשונים היו אמת א-להית מושלמת, אך לעם ישראל, שזה עתה יצא מעבדות מצרים, לא היו את הכלים להכיל אותה. משה רבנו בונה ארון, ולפני שהוא מפסל לוחות מתוך הבנה שצורת הלוחות נגזרת מצורת הארון, ולא להיפך. אין טעם בלוחות "הגדולים" ממידתו של "הארון שבביתם הרוחני" של בני ישראל. לכן מקדים משה את הארון ללוחות לוודא "שנפח" הלוחות לא יגלוש מעבר ליכולת הקיבול של "הארון הרוחני" של בני ישראל, שמסתבר, שאומנם יצאו ממצרים , אך "המצריות" טרם יצאה מהם.

5) רעיון דומה אנו מוצאים בנס פח השמן שעשה הנביא אלישע. כמות השמן שנוצרה ע"י הנס שחולל אלישע, נגזרה מכמות הכלים שהצליחה האשה להשיג, וכאשר תמו כלי הקיבול, תמה הספקת השמן. " וַיְהִי כִּמְלֹאת הַכֵּלִים וַתֹּאמֶר אֶל בְּנָהּ הַגִּישָׁה אֵלַי כֶּלִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵין עוֹד כֶּלִי וַיַּעֲמֹד הַשָּׁמֶן "(מלכים ב פרק ד-ו). קרוב לוודאי, שלו הייתה האשה משיגה עוד כלים, הייתה זוכה לכמות שמן גדולה יותר.

6) לכן עלינו לדאוג תמיד, שיהיו ברשותנו מספיק "כלי קיבול" גשמיים ורוחניים, בכדי שבבוא השפע נוכל לזכות בכולו ולא תהיה לנו מגבלת "כלים" שתמנע מאתנו לקבל את השפע במלואו.(נכתב על פי מאמר של אילעאי עופרן).

7) תשובות מפרשת ואתחנן

א) הפסוק מהפרשה שנאמר על ידנו שלוש פעמים בכל יום הוא:" וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כי ה' הוא הא-להים בשמים..אין עוד" (ד-ל"ט). מתוך תפילת "עלינו לשבח".

ב) בַּפָּרָשָׁה - נִתְמַלֵּא חֵמָה.

בָּעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים - רַגְזָנִית בְּעָצְמָה.

תשובה: "הִתְאַנַּף" - "אנפה" " וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם " (ד-כ"א). " וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ " (ויקרא י"א-י"ט). וברש"י: " הָאֲנָפָה ": היא דיה רגזנית.

8) שאלות מפרשת השבוע

א) "והיה עקב תשמעון..ושמרתם ועשיתם אתם, ושמר ה' א-להיך לך ..ואהבך וברכך" (ז-י"ב..י"ג) מדוע הציווי נאמר בלשון רבים, ("ושמרתם") ואילו השכר נאמר בלשון יחיד? ("וברכך")?

ב) בַּפָּרָשָׁה - זוֹרֶקֶת מָרָה וּמְסָרֶסֶת.

בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים - אֶת הָאוֹיֵב מְגָרֶשֶׁת?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 246 פרשת עקב תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בוואטסאפ 052-3604905

גיליון זה לע"נ אמי מורתי מרת שרונה (טשרנא מרים) קופל שיום פטירתה י"ח אב תשס"ט. תנצב"ה.

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxO2pSoJ25%3DVypy9sz3N3f11_e5kZZ%3D4UuNUY4V6PuztSg%40mail.gmail.com.