צביקה ארנברג

התחל הודעה מועברת:

מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>
תאריך: 20 בספטמבר 2023 בשעה 12:05:06 GMT‎+3‎
אל: [log in to unmask], חיים קופל <[log in to unmask]>
נושא: מעדנים לשולחן שבת 253 פרשת האזינו תשפ"ד מחיים קופל
השב לכתובת: [log in to unmask]



יום רביעי לפרשת האזינו תשפ"ד                                                                                                                                                                                                          

מעדנים לשולחן שבת                                                                                                                            ד"ת מספר  253

עוצמת התפילה

 

1)       בסוף פרשתנו מובא סיפור פטירת משה: " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר, עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ..וּמֻת בָּהָר " (ל"ב-מ"ח..נ).

רש"י על אתר מביא  את דברי הספרי: בשלשה מקומות נאמר הביטוי:"בעצם היום הזה"

2)    א) נאמר בנח:" בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ..אֶל  הַתֵּבָה " (בראשית ז-י"ג). לפי שבני דורו איימו עליו, שלא יתנו לו להיכנס לתיבה, ואף ישברו אותה .אמר הקב"ה, אני מכניסו, לעיני כולם, ונראה אם תצליחו למנוע.

ב) נאמר:" בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים" ( שמות י"ב-נ"א). לפי שהמצרים אמרו שלא יתנו להם לצאת, אמר הקב"ה, הריני מוציאן בחצי היום, ונראה אם יצליחו למנוע.

ג)  גם במיתת משה נאמר:" בעצם היום הזה", לפי שהיו ישראל אומרים: משה רבנו, שהוציאנו ממצרים, קרע לנו את הים, וכו',  אין אנו מניחין אותו למות. אמר הקב"ה, הריני לוקחו בחצי היום ונראה אם תצליחו  למנוע.

3)    המדרש טעון בירור: מילא אנשי דור המבול,  חשבו שבכח הזרוע ימנעו מנח מלהיכנס לתיבה. וכן המצרים, חשבו,  שבכוחם למנוע מבני ישראל מלצאת ממצרים.  אבל בני ישראל,  איך חשבו למנוע את מיתת משה?  וכי אם יחזיקו אותו חזק לא יוכל הקב"ה לקחת את נשמתו?

4)    הגרי"ז סולובייציק מתרץ,  שהקב"ה ציווה, שמשה יעלה להר נבו ושם ימות. לכן הם חשבו שימנעו ממנו מלעלות להר נבו במילא לא ימות.

5)    אבל "החידושי הרי"ם ואחרים,  אומרים הסבר יסודי שגם ייתן לנו מסר לחיים והוא, "עוצמת התפילה". בני ישראל חשבו, שבזכות תפילה רצופה ועוצמתית יצליחו למנוע את מיתת משה.

6)    וכן כותב הנצי"ב על הפסוק " לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם " (במדבר כ"ג-י"ט): " כל הנחמות בגזרת ה', אינו אלא ע"י תפילה  ותשובה, שמעבירין את הגזרה. ואין זה חרטה ח"ו אלא כך הטביע(מלשון טבע) הקב"ה את העולם שתהא תפלה מבטלת הגזרה" ("העמק דבר" על אתר).

7)    וניתן גם להוסיף את דברי ר' חיים שמואלביץ זצ"ל על הפסוק בפרשתנו: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֲלוּ..אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל" (ל"ב-ד). לכאורה, מה  שבח לקב"ה שאין עוול במשפטו? וכי משפטי בני אדם אינם צריכים להיות כך? והסביר, שבן אנוש אינו יכול לכוון בדקדוק את גודל החטא, ואת מידת העונש המדויקת המגעת לחוטא. אבל משפטי הקב"ה והענישה, נעשים בדקדוק נמרץ.

8)    משפטי הקב"ה לוקחים בחשבון גם את "הסובלים האחרים", במעגל שני, כגון בני משפחה ומכרים שמצטערים על כך, והקב"ה ימנע מלהטיל עונש על פלוני, אם כתוצאה מכך, יפגע  אדם ,אף "במעגל השני"  ולו במעט. אם לאותו אדם לא מגיע הסבל שיבוא עליו.

9)    כך שבני ישראל הסתמכו על התפילה וכן "חיבור" רבים למשה רבנו ועל ידי כך, אם למי מהאנשים לא היה מגיע הצער כתוצאה ממיתת משה, הקב"ה היה נמנע מלהמיתו.(שיחות מוסר תשל"ג מאמר א').

10)     נשים לב "מתפלל" בנין "התפעל", משפיע על עצמו, וגם בונה ומחזק את הקשר שלו עם הקב"ה.

 

 

11)     תשובות מגליון ראש השנה

א) " וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים " (ישעיהו  י"א-י"ט). מה משמעות הדימוי "כמים לים

מכסים?   תשובה: כמו שהמים בים מכסים את קרקעית הים, אך לא תמיד באותו עומק, כך באחרית הימים ההשגות את ה' תהיינה  ברמות שונות, אצל אנשים שונים. (הגר"א).

ב) בתפילה: "על חטא שחטאנו לפניך" מה הדגש, הרי כל חטא הוא לפני ה', כנגד ה'? תשובה: כשאדם, מאמין בה' ומרגיש לפני ה', דנים אותו על מעשיו. אך אם הוא כופר במלכות ה' , הוא כבר לא "לפני ה' " הוא נחשב מחוץ למערכת הרגילה , ונידון במישור אחר. כמו חייל שפשט את מדיו וערק מהצבא, הוא כבר לא במסגרת הצבאית.

ג) מה הקטע בתפילה שפרושו: חוֹטְאֵי עוֹלוֹת וַעֲלִילוֹת-אֶת פִּיהֶם יִסְגְּרוּ.     וְהָרְשָׁעִים- כֻּלָּם לֹא יִשָּׁאֲרוּ?

   תשובה: מתוך התפילה: " וְעוֹלָתָה תִּקְפֹּץ פִּיהָ" ( איוב ה-ט"ז)

                                         " וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה"

 

12)    שאלות מפרשת השבוע

א)           "יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ" (ל"ב-י). מנין נובע השם "אישון"?

ב)            מִטֶּבַע בְּרִיאָתְךָ אַתָּה נוֹטֶה לִשְׁכֹּחַ   אוֹ שֶׁמָּא-לִגְמֹר לוֹ אֶת הַכֹּחַ?

 

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 253 פרשת האזינו תשפ"ד

 

תגובות/הערות/הארות/ בולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]

                                                                                                                            או בווטסאפ  052-3604905

המעוניינים יכולים לקבל קובץ שמע של הגליון , נא לפנות לכתובת המצורפת

 

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMjecg9hPXXbOwKYB1sweCM8pSzE%3DrqepPi2DPYMH5AGQ%40mail.gmail.com.


Access the BEITKNESSET Home Page and Archives

Unsubscribe from the BEITKNESSET List

Powered by LISTSERV