יום רביעי י"ב תשרי תשפ"ד

מעדנים לסוכות ד"ת מספר 254

במעלת זיכוי הרבים

1) בְּפָרָשַׁת אֱמֹר נֶאֱמַר: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" ( כ"ג-מ).

חז"ל אומרים שלכל אחד מארבעת המינים יש אפיון שונה כדלהלן:

אתרוג: יש בו טעם וגם ריח. לולב (פרי של התמר) יש בו טעם אך אין בו ריח. הדס: יש בו ריח אך אין בו טעם. ערבה: אין בה לא טעם ולא ריח.

2) חז"ל מסבירים "שטעם", הכוונה לידיעת התורה ,"וריח", הכוונה למעשים טובים. כך שכל מין מייצג קבוצה אחרת בעם ישראל. אנו אוגדים את ארבעת המינים יחד, וזה מסמל את אחדות עם ישראל. ומסביר המדרש:

" יֻקְשְׁרוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת וְהֵן מְכַפְּרִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ " (ויקרא רבה פרשת אמר ל-י"ב).

3) כשאנו מברכים על ארבעת המינים אנו אומרים: "ברוך אתה ה'...על נטילת לולב ". שואל הרב ווֹלָךְ בספרו "מעיין המועד", למה מזכירים בברכה דווקא את הלולב, הרי לאתרוג יש גם טעם וגם ריח, (תורה ומעשים טובים) בנוסף, שניהם נמצאים בפרי עצמו. וכן בהדס יש בו אומנם רק ריח אך גם אצלו בענף עצמו, בעוד שבלולב למרות שיש בו "טעם", (לימוד תורה) הוא אינו נמצא בלולב עצמו, אלא בעץ התמר, שעליו גדל הלולב?

4) נראה שבחירת הלולב נבעה מכך שהוא מבטא את התורה, אך בנוסף, נותן פירות כלומר: מלמד גם אחרים וזו מעלה גדולה. ואכן לולב הקנרי שאינו נותן פירות פסול לנטילת לולב, אין הוא מבטא את מלמדי התורה לאחרים.

5) את אותו רעיון אנו מוצאים במצווה נוספת הנוהגת בחג(בזמן שבית המקדש היה קיים) והיא "שמחת בית השואבה" שבה מנסכים מים על גבי המזבח.

6) הרעיון שבדבר הוא שבתחילת הבריאה היו כל המים למעלה, בשמים. ביום השני ציווה הקב"ה על חלק מהמים להישאר למעלה, בשמים, ועל החלק האחר לרדת למטה, ולהישאר על הקרקע. מיד באו "המים התחתונים" בטענה כלפי הקב"ה, למה הוא הורידם למטה, וע"י כך ריחק אותם ממנו? בתגובה, הבטיח להם הקב"ה "פיצוי" והוא, כשיבנה בית המקדש , אזי בחג הסוכות, ישאבו מים מהם, ויינסכו על גבי המזבח.

7) גם מי הים המלוחים קיבלו "פיצוי" והובטח להם שעל כל קורבן ישימו מלח. (ויקרא ב-י"ג). יוצא אפוא, שהן מי הנהרות (המתוקים) והן מי הים (המלוחים) קיבלו "פיצוי". כך שכל שמחת בית השואבה מהווה "פיצוי" למים התחתונים שהסכימו לרדת למטה, ולהתרחק מהבורא. (תיקוני זוהר דף י"ט:).

8) מסיפור זה ניתן ללמוד על עוצמת הכוח של "זיכוי הרבים". המים התחתונים הסכימו לרדת למטה להתרחק מהקב"ה תמורת "פיצוי" שיקבלו בעוד 3,000 שנה, והוא זכות לזיכוי הרבים במצוות ניסוך מים על גבי המזבח.

9) שאלנו במה זכה הלולב שיזכירו רק אותו בברכה? ניתן לומר שהלולב מקריב את עצמו, את העיקר שבו, הפירות (התורה) שגדל מחוצה לו ובאמצעותן מתבצעת הפצת התורה לזיכוי הרבים, ערך חשוב מאד ביהדות, לכן נבחר הלולב. (מתוך שיחת הרב ברוך רוזנבלום שליט"א)

10) תשובות מפרשת האזינו

א) מנין נובע השם "אישון"? תשובה: אישון, זה החלק השחור שבעין, ואומר רבינו בחיי ששמו נובע מכך שיש בו צורת איש. "אישון" במקום איש, על שם קטנות הצורה, כמו שבת שבתון. השבת זה העיקר ושבתון הנספח.

ב) מִטֶּבַע בְּרִיאָתְךָ אַתָּה נוֹטֶה לִשְׁכֹּחַ, אוֹ שֶׁמָּא לִגְמֹר לוֹ אֶת הַכֹּחַ?

תשובה: " צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי- וַתִּשְׁכַּח א-ל מְחֹלְלֶךָ " (ל"ב-ח). שני פרושים ברש"י לִשְׁכֹּחַ אוֹ לְהַתִּישׁ.

11) שאלות לסוכות

א) אנו מקימים סוכה, זכר לענני הכבוד.אך למה אנו לא עושים זכר למן שניתן במדבר, או זכר לבאר מרים שהייתה?

ב) בְּסֻכּוֹת עֲנָפָיו קְשׁוּרִים

הוֹסֵף אוֹת "ה" – קְשׁוּרָה לְפוּרִים?

חג סוכות שמח

מחיים ק.

מעדנים 254 סוכות תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxNj5TWqeHH0Vp6bA9WSY66x%2BEBZcKk0NBvMgh2S%3DavWFw%40mail.gmail.com.