LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי י"ט בתשרי תשפ"ד

מעדנים לשמיני עצרת ד"ת מספר 255

נרוממה שמו יחדיו

1) בפרשת פנחס, התורה מתארת את הקורבנות שמקריבים בשמיני עצרת. "וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה', פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד" (במדבר כ"ט-ל"ו). רש"י על אתר, מסביר, שהפר והאיל הם כנגד ישראל. "שהם אחד לקב"ה, (והוסיף) התעכבו לי מעט עוד, ולשון חיבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם: קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם עַכְּבוּ עוֹד יוֹם אֶחָד ".

2) פירוש רש"י מבוסס על דברי חז"ל הממשילים את הקב"ה למלך, שזימן את בניו לסעודה, לכך וכך ימים. כיוון שהגיע זמן להיפטר, אמר: בני! בבקשה מכם, עכבו עימי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם.

ובנמשל: לאחר שבעת ימי חג הסוכות, הקב"ה פונה אל בני ישראל ומבקש מהם, לחגוג עימו עוד יום של חג, את שמיני עצרת-"עכבו עימי עוד יום אחד".

3) המשל הזה מעורר שתי שאלות:

א) מדוע אמר "פרידתכם" היה צריך לומר פרידתנו, שהרי מדובר כאן בפרידה של הקב"ה מעם ישראל. ואולם הלשון כאן הוא "פרידתכם", מזה מובן שהפירוד אינו קיים אצל הקב"ה, אלא כנראה בתוך ישראל עצמם. מצד הקב"ה אין שום פירוד בינו לבין עם ישראל. הקשר בינו לבין עם ישראל הוא קשר נצחי.

ב) מה התועלת בהישארות עוד יום אחד, הרי בסופו של דבר יאלצו להיפרד? ושוב פרידה קשה?

4) נראה שהמפתח להבנת העניין הוא, המילה " פְּרֵדַתְכֶם ". הקב"ה אומר לישראל , בחג הסוכות הייתם מאוחדים ומלוכדים, והדבר בא לידי ביטוי במצוות סוכה, וארבעת המינים המאגד בתוכו דימוי לארבעה סוגי אנשים: לחלק יש תורה, לחלק מעשים טובים, לחלק שניהם, ולחלק אין מאומה, וכולם יחד. עם סיום החג אני חושש שמא תחול " פְּרֵדַתְכֶם "- שמא ייוצר בינכם פירוד פנימי, והדבר ימנע את השראת השכינה עליכם.

5) "הנתיבות שלום" (רבי שלום נח ברזובסקי זצ"ל מאדמו"רי סלונים), כותב בצורה חריפה יותר. "קשה עלי פְּרֵדַתְכֶם ", קשה לי לראות אתכם נפרדים זה מזה, ורואים רע זה בזה. אומנם, מותר לכם לא להסכים זה עם זה, אך לעולם לא לשנוא זה את זה ולראות זה בזה כאדם רע".

6) לכן, מבקש הקב"ה להוסיף עוד יום לשבעת ימי החג. יום זה מסמל אחדות, שכן בו מקריבים רק פר אחד, איל אחד ושעיר לחטאת אחד. הכל אחד, המשותף לכלל עם ישראל. כך שזה מגבש אותם ונותן להם יציאה מבטיחה לחיי החולין.

7) בנוסף, שמחת תורה, שגם הוא חג בפני עצמו, סמל לאחדות, הוא מתאפיין בריקוד עם ספר תורה סגור. כאן אין הבדלים בין ת"ח לעם הארץ, בין איש חסד ובין מי שאינו כזה. כל אחד מחזיק ספר תורה ורוקד אתו, כשאין אבחנה בין הרוקדים. אירוע זה, יוצר שוויון בין האנשים, שכן כל המהלך משותף לכולם. בניגוד ללימוד תורה, למשל, שמבליט את השוני בין תלמידי חכמים ועמי ארצות.

בתום הריקודים, קוראים את פרשת "וזאת הברכה" המסתיימת במילים " לעיני כל ישראל", כולם יחד, כל אחד הוא חלק מהעם בצורה שווה.וכוונת רש"י מובנת.

8) תשובות לשאלות מסוכות

א) למה אין אנו עושים בסוכות זכר למן, או לבאר מרים כמו שאנו עושים זכר לענני כבוד?

תשובה: שאלה זו שואל החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי) ומתרץ שמן ומים זה לצורך מחיה אי אפשר בלעדיהם וזה חובת האדון לתת לעבד. אך ענני כבוד, זה מותרות, המעביד אינו חייב לתת לעבדו ואם הקב"ה נתן, עלינו לעשות זכר לכך, ולהודות לו.

ב) בְּסֻכּוֹת עֲנָפָיו קְשׁוּרִים

הוֹסֵף אוֹת "ה"-קְשׁוּרָה לְפוּרִים?

תשובה: הֲדַס-הֲדַסָּה הֲדַס ="וַעֲנַף עֵץ עָבֹת":שֶׁעֲנָפָיו קְלוּעִים בַּעֲבוֹתוֹת וּבַחֲבָלִים וְזֶה הֲדַס הֶעָשׂוּי כְּמִין קְלִיעָה" (רש"י ויקרא כ"ג-מ) הֲדַסָּה: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר" (אסתר ב-ז)

9) שאלות לשמיני עצרת

א) ארבעה דברים שאנו מבקשים אותם בשלמות ונרמזים במילה אתרג. מה הם?

ב) פַּעַם בַּמַּכֹּלֶת קָנוּ וְהִתְחַיְּבוּ

בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה יְסוֹבְבוּ?

שבת שלום וחג שמח

מחיים ק.

מעדנים 255 שמיני עצרת תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPsa8%2BZvm9Jdc%2BvyoiWbHqeiyg-9jeYExnFBgmCi5C6dw%40mail.gmail.com.