LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת בראשית תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 256

טעם העץ כטעם הפרי

1) הגמרא מספרת סיפור מעניין, שיש בו לימוד חשוב. רבי חייא טוען, שיוכל לעשות, שלא תשתכח תורה מישראל, ע"י שהיה זורע פשתן, שוזר ממנו רשתות, בעזרתן צד צבאים, פושט את עורם וכותב עליהם את התורה. מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁכָּתַב, היה מלמד את ילדי ישראל. כך הייתה התורה מֻטְמַעַת בָּהֶם, הם יִלְמְדוּ וִילַמְּדוּ הלאה, ובאופן זה לא תשתכח תורה מישראל (ב"מ דף פ"ה:).

2) לכאורה רבי חייא מגדולי הָאָמוֹרָאִים, תלמיד רבי יהודה הנשיא, וכי הוא צריך לעסוק בחקלאות, צייד, מלאכת הסופרים וכתיבת ספר תורה? מדוע אינו מנצל את כישוריו בתורה נטו, ללמוד וללמד ולהשאיר את שאר המלאכות

למתמחים בתחום?

3) מסביר "המהרש"א" במקום, שרבי חייא רצה שכל התורה, מתחילתה עד סופה, תהיה כולה מעשה ידיו, ולשם שמים. לכן, הוא דאג שאף הקלף של הספר תורה, ממנו ילמדו התלמידים, יהיה מתחילתו (זריעת הפשתן, עשית רשתות, ציד צבאים וכתיבת הספר תורה) ועד סופו, יעשה לשם שמים ללא שיתוף בצרכים נוספים, או בכוונות אחרות. לדבריו, בלימוד תורה, יש קשר בין המלמד, ואף בין אביזרי הלימוד, ובין התלמיד. וככל שהכל יעשה לשם שמים, כך לא רק שידעו התלמידים את התורה, אלא שהיא תֻּטְמַע בָּהֶם, ולא תשתכח מהם.

4) לפי הסבר המהרש"א, נוכל להסביר את פשר ציווי ה' ביום השלישי לבריאה: "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ...

עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ" (א-י"א), ולכאורה "עץ", "ופרי" אלו שני דברים שונים? ומסביר רש"י: "עץ פרי" שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והאדמה לא עשתה כן, אלא "ותוצא הארץ ..ועץ עושה פרי" (העץ רק עושה פרי, אך טעמו שונה מהפרי) ולא "העץ פרי" (שטעמו כטעם הפרי) לפיכך, כְּשֶׁנִּתְקַלֵּל אדם על עוונו, נפקדה היא(הארץ) על עוונה. אבל כוונת הבורא הייתה, שנותן הפרי (העץ), יהיה זהה לפרי עצמו, גם מבחינת הטעם, וע"י כך הוא יעניק מעצמו יותר לפרי וממילא איכותו תשתפר.

5) ובדומה לדעת רבי חייא , גם האדם וכלי העזר, משפיעים על איכות לימוד התורה וקליטת החומר ע"י התלמיד

וככל שהם פועלים יותר בעשיה, כך רישומם ניכר יותר בתוצאה.

6) רעיון דומה אומר "הספורנו" בפרשת פקודי, על הפסוק " אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן " (ל"ח-כ"א). הוא מסביר למה כלי המשכן שנטלטלו במדבר, פורקו והורכבו מחדש עשרות פעמים, לא נפגמו ולא היה בָּהֶם פְּחָת במשך השנים. בעוד שהכלים שיוצרו בתקופת שלמה המלך, לצורך בית המקדש הראשון, היה בהם פחת כתוצאה מהשימוש בהם, ולבסוף הם אף נפלו שלל בידי נבוזראדן, בחורבן בית ראשון.?

7) ומסביר, שכלי המשכן נבנו כולם ע"י "אנשי קודש", בצלאל בן חור ואהליאב בן אחיסמך, לכן שרתה שכינה במעשה ידיהם. אבל מקדש שלמה וכליו, נבנו ע"י בונים ואומנים מצור וצידון, לכן היה בהם בְּלַאי במשך השנים ובסוף אף נלקחו שלל ע"י הכובש.

כך שמעבר לידע המקצועי יש השפעה על איכות המוצר וקיומו, כתוצאה מהשפעה רוחנית," והעברת קדושה" ע"י יוצריו. כך בכלי קודש וכך בלימוד אחרים את התורה, כך נהג גם רבי חייא.

8) תשובות לשאלות משמיני עצרת

א) ארבעה דברים שאנו מבקשים אותם בשלמות ונרמזים במילה אתרג?

תשובה: אמונה,תשובה,רפואה,גאולה.

ב) פַּעַם בַּמַּכֹּלֶת קָנוּ וְהִתְחַיְּבוּ

בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה יְסוֹבְבוּ?

תשובה: במכולת קנו בְּהַקָּפָה. בשמחת תורה עושים הקפות עם הס"ת.

9) שאלות מפרשת בראשית

א) מילה בפרשה שבתוכה שלוש אותיות זהות?

ב) בְּעִבְרִית אֶפְשָׁר גַּם אֶבְרָה

מֵאֵזוֹר גַּמְלָא בִּנְסִיעָה קְצָרָה?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 256 פרשת בראשית תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxP5odTk_TYif43m1Ky2mmyNdWrHV2eq3Ap62caNinyP7w%40mail.gmail.com.