LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת וירא תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 259

התנערי מעפר קומי

1) בפרשתנו אברהם אבינו מתפלל ומבקש מה' שלא ישמיד את סדום. בתוך דבריו הוא פונה לקב"ה ואומר:" הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר ..וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר " (י"ח-כ"ז). רש"י מסביר על אתר, שאברהם רוצה להראות את "אפסותו", שכבר יכול היה להיהפך לעפר, לו נוצח במלחמת המלכים. או לאפר, עת זרק אותו נמרוד לכבשן האש, והוא ניצל רק בזכות הקב"ה.

2) "הנציב"(נפתלי צבי יהודה ברלין) ב"העמק דבר" מוסיף "תבלין" לדברי אברהם. "לעפר" אין עבר, אך יש לו עתיד, ניתן לזרוע בו, ויגדלו תולדות. "לאפר", היה עבר, אבל לאחר ששרפו את הכלי, והפך לאפר שוב אין בו שימוש. ואומר אברהם בְּעַנְוְתָנוּתוֹ, שלו אין עבר (יִחוּס, כעפר) ואף לא עתיד (כאפר) והוא מבקש רק חסד.

3) לפני שנים, שמעתי מהרב אשר וייס שליט"א שהביטוי "עפר ואפר" מרמז על סוד הנצח של עם ישראל. הקב"ה הבטיח ליעקב בחלום הסולם "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה" (בראשית כ"ח-י"ד). גם "מר בריה דרבינא", כשהתפלל תפילת שמונה עשרה, הוסיף בסופה בקשה: " וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה " (ברכות דף י"ז.). וכותב "התוספות" במקום: מה עפר אינו מקבל כְּלָיָה לעולם, כן יהי רצון, שזרעי לא יכלה לעולם, כהבטחת הקב"ה ליעקב " וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ ". שהרי אי אפשר לכלות את עפר הארץ. אפשר להרוס כל דבר, אבל לא את עפר הארץ.

4) "אפר" מסמל את "סוף הדרך": אובדן וכיליון של חפצים שנשרפו. לעומת זאת, "עפר" מסמל את הַנִּצְחִיּוּת, את העתיד, את התקווה, שהרי בעפר ניתן לזרוע גידולי קרקע, או לגדל עצים שונים.

5) "עפר ואפר" הם שני קצוות. מצד אחד החורבן והכיליון. ומצד שני הנצח והתקווה. זה הסיפור של כלל ישראל, כך מפרש "התוספות", את סיומת התפילה בשמונה עשרה "ונפשי כעפר לכל תהיה". וכמו שהבטיח הקב"ה ליעקב בחלום הסולם "והיה זרעך כעפר הארץ".

6) רבים ניסו, במשך שנות ההיסטוריה, להרוג ולאבד את כלל ישראל , אך ההיסטוריה מוכיחה, שבסופו של דבר הם הפכו "לאפר" ועם ישראל שרד, וְקֻיַּם בּוֹ: "ונפשי כעפר לכל תהיה".

7) וכמו "עוף החול" שמסופר עליו באגדות עמים, שהוא חי אלף שנים, אחר כך הוא עף לשמים, נשרף מחום קרני השמש, והופך "לאפר". בהמשך הוא קם לתחייה וחי מחדש חיים מלאים. מעניין שגם במקורותינו מופיע סיפור דומה. (ראה מדרש רבה, בראשית פרשה י"ט פרק ה').

8) ונסיים בדברי היעב"ץ (יעקב בן צבי עמדין) שכתב כבר לפני 300 שנה, בהקדמה לסידורו "בית יעקב":" חי ראשי, כאשר אני מתבונן בקיום כלל ישראל בגלות, שֶׂה אֶחָד בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים, גדול הנס הזה בעיני מכל הניסים שנעשו לאבותינו במצרים, על הים ובארץ ישראל. הנס של קיום עם ישראל בגלות לאורך ההיסטוריה הוא הנס הגדול מכל.

9) תשובות מפרשת לך לך.

א) מאיזה פסוק ניתן ללמוד מהפרשה, שכל מי "שסופג" ביזיונות, זוכה "להטבות", תן דוגמאות.

תשובה: על הפסוק " וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה " (ט"ו-ו) מביא "בעל הטורים", בשם אביו "הראש" עוד שתי דוגמאות מהתנ"ך שנאמר הביטוי " וַיַּחְשְׁבֶהָ " ובשתיהן עקב חשד שווא זכו "לפיצוי". א) אצל תמר: "וְיַחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה " (בראשית ל"ח-ט"ו) ועקב חשד יהודה זכתה ויצאו ממנה פרץ וזרח שיצאו מהם מלכים.

ב) אצל חנה: " וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה " (שמואל א' פרק א-י"ג) למרות שהתפללה. ובגלל חשד שווא זכתה ויצא ממנה שמואל. גם בברית בין הבתרים, אצל אברהם, נאמר " וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה " למרות ששאל " בַּמָּה אֵדַע...". כך כל מי שחושדים בו, ואין בו, זוכה לגמול.

ב) שני ישובים שלשמם יש צליל דומה, אך מעט שונה.

הָאֶחָד: שְׁכֶם, הַשֵּׁנִי -חֶבְרוֹן,

ומי יודע הפתרון?

תשובה: הָאֶחָד: "עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה " ( י"ב-ו).

השני: " וישב באלני ממרא אשר בחברון" (י"ג-י"ח).

10) שאלות מפרשת וירא .

א) מִי מֵהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת יָלְדָה בְּלֹא צַעַר לֵדָה?

ב) בַּשָּׁנָה הַבָּאָה בַּזְּמַן הַזֶּה.

כְּמוֹ הַבְטָחָה, מֵעֵין חוֹזֶה?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 259 פרשת וירא תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxN5is4w7YXdCN2XZ0Qwfv_vRT-3-KkZZtVJ%2B4gOCj6rGg%40mail.gmail.com.