LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת ויגש תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 266

"אל תירא"-ממה?

1) לאחר שיוסף התגלה למשפחתו, ודאי שמח יעקב, שבנו יוסף מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, והוא, יעקב, "מסודר" מבחינה כלכלית. הוא אוסף את משפחתו ועושה דרכו לארץ מצרים. בדרך, בבאר שבע, נראה אליו ה', ואומר לו: "אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם" (מ"ו-ג).

2) לכאורה יעקב ירד למצרים בשמחה, לפגוש את בנו יוסף, ולזכות באמצעותו " לעורף כַּלְכָּלִי" בשנות הרעב הצפויות. הוא לא היה זקוק לעידוד בסגנון "אל תירא". כך שהיה יותר מתאים לעודד אותו בְּשָׁנִים עָבָרוּ, עת עבד אצל לבן שרימה אותו, או באירוע שכם בן חמור ודינה בתו,וכן כשיוסף בנו נעלם. עכשיו הוא כבר לקראת "הסוף הטוב" ופחות זקוק לברכה. מדוע באמת דווקא עכשיו הקב"ה מברך אותו?

מעניין שאותה תופעה אנו מוצאים גם אצל אבותיו, יצחק ואברהם.

3) אברהם באחד מהניסיונות שעבר, נצטווה לעזוב את מקום הולדתו וללכת לארץ כנען. אח"כ עקב רעב בארץ הוא נאלץ לרדת למצרים, שרה אשתו נלקחה לפרעה, הוא לחם נגד ארבעת המלכים, ולאחר שֶׁנִּצְחָם ,אמר לו הקב"ה "אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ"( ט"ו-א). היה עדיף יותר לקבל את הברכה לפני שהתגבר על צרותיו?

4) גם יצחק אבינו עבר תקופות קשות: היה רעב בארץ, והוא נאלץ לרדת לגרר, אל אבימלך מלך פלשתים (כ"ו-א). בהמשך, לקח אבימלך את רבקה אשתו, אח"כ, רב על הבארות עם פלשתים שסתמו את הבארות אשר חפר. ורק לאחר שחפר את הבאר שלא רבו אחריה (רחובות), הגיע לרגיעה ,ונגלה אליו ה': "ויאמר..אל תירא כי אתך אנכי" (כ"ו-כ"ד). היה מתאים יותר לקבל את העידוד בטרם נפתרו בעיותיו?

5) מעניין, כל שלושת האבות קיבלו את העידוד בנוסח זהה "אל תירא", רק לאחר שנפתרו, כמעט, כל בעיותיהם?

6) נראה, שמשמעות הברכה, היא בעיקר על הצד הדתי רוחני שיוכלו למלא כאן בעוה"ז את שליחותם וימשיכו את רצף הדורות שינהגו ברוח "ישראל סבא. ומעשה אבות סימן לבנים. התורה מלמדת אותנו שיש לירא בעיקר כדי שנוכל לשמור ולהעביר את המורשת הרוחנית לדורות הבאים. שהרי כשעם ישראל בְּצָרָה, הציבור מתאחד, מתגבש, ונלחם. במצב כזה, אנשים עוסקים רק בְּהִישָּׂרְדוּתָם הַפִיזִית ואין חשש שֶׁיְּאַבְּדוּ את ייחודם ושליחותם המיוחדת.

7) אך כשאנו מגיעים "למנוחה", שֶׁקֶט וּבִטְחָה, יש אנשים שמחפשים דרכים לצאת מהמסגרת, ויש להיזהר שלא יאבדו את זהותם הרוחנית. לכן קבלו שלושת האבות את הברכה דווקא לאחר שֶׁצָּלְחוּ את המשברים. כשמצבם היה טוב ואז יש להישמר לבל יצאו מתוך המסגרת היהודית, וה' הבטיח שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרָם.

8) אמר זאת האדמו"ר מקלויזנבורג (רבי יקותיאל יהודה הלברשטם זצ"ל). בברכת הטל אנו מבקשים מהקב"ה שיהיה "לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה" ולכאורה אם לברכה, הרי שזה לא לקללה ולמה נכתב? והסביר האדמו"ר שהכוונה שיהיה לברכה נטו, ולא לברכה שתגרום אח"כ לקללה, כדרך האנשים שמרוב טוב, פורצים את המסגרת וסרים מן הדרך.

9) תשובות מפרשת מקץ

א) " ופרעה חֹלֵם " השאלה למה כתוב לשון הווה ולא חָלַם לשון עבר? תשובה: זו שאלת אוה"ח הקדוש ומתרץ שני תירוצים: 1) פרעה חָלַם אותו חלום משך שנתיים ימים, אלא שלא היה יודע שֶׁחָלַם. לסוף שנתיים חָלַם ולא שכח.

תרוץ 2) כבר בזמן החלום ידע פרעה שהוא חולם ואין זו מציאות, לכן לשון הווה.

ב) שמות שבעה ספרים, כולל שם מחבריהם, מהספרות התורנית, שמופיעים בפרשה.

תשובה: 1) "רביד הזהב" (מ"א-מ"ב) רב דב בער טרייויש. 2) "מרכבת המשנה" (מ"א-מ"ג) רב שלמה בן משה מחלם, על משנה תורה לרמב"ם. 3) "צפנת פענח" (מ"א-מ"ה) רב יוסף רוזין ("הרגצ'ובר"), על הרמב"ם.

4) "צידה לדרך", (מ"ב-כ"ה) רב יששכר בער איילנבורג, על פרוש רש"י על התורה.

5) "כסף משנה"(מ"ג-י"ב)רב יוסף קארו, פירוש על הרמב"ם ביד החזקה. 6) "בית יוסף" (מ"ג-י"ח) רבי יוסף קארו, פירוש על הטור. 7) "משאת בנימין" (מ"ד-ל"ד). רבי בנימין אהרון סולניק שו"ת וחידושים על הטור.

10) שאלות מפרשת ויגש

א) מי קרוי בפרשה כאילו הוא אבא של מישהו, ואין להם שום קשר משפחתי?

ב) איזה בעל חיים מוזכר בפרשה, גם הזכר וגם הנקבה?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 266 פרשת ויגש תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל הדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPXkARNobmhbw7%3DR-A7QDir-bCKsq4BVwur9bUCc%3Dj3Qg%40mail.gmail.com.