*היום הזה לאילן הוא ראש השנה* - על מנהגי ט"ו בשבט

רבים מהמנהגים ביהדות התפתחו אריח על גבי לבנה, דור אחר דור. לא כך הוא לגבי מנהג סדר ליל ט״ו בשבט שנדמה שפרץ ממקור אחד בזמן מוגדר ושינה לחלוטין את אופיו. אך לא נקדים את המאוחר ונראה דבר דבור על אופניו. 
*הדברים שלהלן מיוסדים ברובם על מאמרו של אברהם יערי: "תולדות ראש השנה לאילן".
במשנה הראשונה במסכת ראש השנה מוגדר ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן" (לדעת בית הלל וכך נפסק להלכה). אך אין המדובר בראש השנה כיום דין או חג כמו א' בתשרי שכן יום הדין לאילנות מופיע מיד במשנה ב' - "בארבעה פרקים העולם נידון.. בעצרת [חג השבועות] על פירות האילן". 
מעמדו של ט"ו בשבט כראש השנה הינו רק לענין קביעת מועד לחילוף השנים לצורך מעשרות. אכן הרמב"ם מכנה אותו "ראש השנה למעשרות האילן" (הלכות תרומות ה יא). המשמעות הינה שמאחר ואין להפריש מעשרות מגידולים של שנה אחת על גידולים של חברתה היה הכרח לקבוע תאריך המבדיל בין השנים ותאריך זה נקבע לט"ו בשבט.

בתלמוד ובמדרשים לא מופיע ט"ו בשבט כיום חג או מועד מיוחד ועל כן אין לו תוספת תפילה או ברכה מיוחדת. אמנם בגניזה הקהירית נמצאו שני פיוטים שנכתבו בארץ ישראל בתקופת הגאונים. פיוטים אלו נכתבו כ״קרובות״ הנאמרות בתוך תפילת שמונה עשרה בימים טובים. מנהג אמירתם לא השתמר אך עצם חיבורם למטרה זו מעיד כי לפחות בימי הגאונים זכה ט״ו בשבט למעמד מסוים של יום דין.
שני מנהגים שכן השתמרו לגבי ט"ו בשבט הינם: שלא מתענים בו (שו"ע תקע"ב ג) ושלא אומרים בו תחנון (קל"ח ו). ואם יוצא בשבת אין אומרים בו ‘צדקתך׳ במנחה. 

במדינות אשכנז בתקופת ימי הביניים מוזכרים גם שני מנהגים חיוביים: 
"להרבות בו במיני פירות אילנות לכבודו של יום" (ספר מנהגים ביידיש שנדפס בונציה בשנת 1590) 
"יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים" (מנהגי וורמייזא) - יום חופשה מלימודים.
כאמור, נהגו במנהגים אלו באשכנז ואילו בארצות המזרח לא מוזכר ט״ו בשבט כלל כיום חג. 
זאת, עד לקראת סוף המאה ה-17 בה יצא לאור בצפת הספר "חמדת ימים". עיקרו של הספר הינו מנהגים והלכות תוך שמופיעים בו הרבה דברי קבלה. ספר זה היה ועדיין נתון לפולמוס גדול עקב טענות שעלו בדבר קרבת מחברו ותוכנו לשבתאות והיו שטענו כי מחברו הינו נתן העזתי - מהדמויות המרכזיות בתנועת השבתאות. בין אלו שביקשו להחרים את הספר נמנים רבי יעקב עמדין וככל הנראה גם הבעש"ט. מנגד, רבים אחרים טענו כי מחבר הספר הינו מתלמידי האר"י והספר הינו כשר וראוי.

בספר חמדת ימים מופיע פרק גדול וגדוש על ״תיקון״ מיוחד שראוי לקיים בט״ו בשבט. התיקון כולל סעודה חגיגית עם שלושים(!) מיני פירות של ארץ ישראל וכן מתפילות, המשולבות באמירת פסוקים מהתורה ומהנ״ך הקשורים בצמיחת העצים ומהכמיהה לשיבת ציון. 
וכך פותח בעל חמדת ימים את הפרק:
״מנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר שירות ותשבחות עליהן״
אכילת שלושים מיני הפירות קשורה לתורת הקבלה והם מחולקים לשלושה סוגים: 
עשרה מינים הנאכלים קליפה ופרי (🍇); 
עשרה מינים שרק תוכם נאכל וקליפתם נזרקת (🥜); 
ועשרה מינים שקליפתם נאכלת ותוכן (הגרעין) נזרק (🫒). 
כל סוג מסמל דרגה אחרת בספירות הקבלה ואכמ״ל.

מאוחר יותר נדפס פרק זה כספר בפני עצמו בשם ״פרי עץ הדר״ והוא התפשט בכל תפוצות ישראל במזרח, בבלקן באפריקה ובחלקים מאירופה ואסיה. בכל מקום הוסיפו מנהגים מיוחדים והסעודה הפכה לחגיגית ועשירה מאוד. פיוטים רבים חוברו על החג ביניהם גם פיוטו של הבן-איש-חי: ״אנא ה׳ הושיעה נא היום הזה לאילן הוא ראש השנה..״

מנהגים נוספים שהורחבו ביום זה הם צדקה לעניים, תפילות על פרי בטן ועוד. 

דוד ילין תיאר בספרו כך את החג בעדות המזרח: 
"אחינו הספרדים מהדרים בכבוד היום הזה, ועשו יעשו לו סדרו כראוי לפירות המתוקים והנעימים אשר יובאו אל השולחן הערוך, וטסים מלאים כל טוב מזמרת הארץ יוצאים מבית החתנים אל בתי כלותיהם, וליהודים שמחה וששון"

כמדומני שאפשר לאחל חג שמח וגם שבת שלום וכמובן בשורות טובות
—————————————————————-
*על פירורים וציפורים*
לקראת שבת שירה

*מנהג ישראל לפזר בשבת שירה גרגירי חיטה לציפורים*
המנהג מוזכר בספרי האחרונים והובאו לו בספרי המנהגים מספר טעמים. הוא כמובן עורר גם פולמוס בשאלות הלכתיות, אך נתחיל בטעמים:

• בשבת שירה אנו קוראים בתורה את פרשת המן. המדרש מספר שדתן ואבירם ביקשו לקעקע את נבואתו של משה שאמר שבשבת לא ירד מן מהשמים, ולשם כך הלכו ופיזרו בערב שבת פירורים מן המן ששמרו אצלם. הציפורים באו בשליחותו של הקב״ה וליקטו את כל הפירורים הללו כדי שלא לפגוע באמינותו של משה ובנבואתו. (ספר המטעמים, שבת ב׳)

• כאשר בני ישראל חצו את ים סוף שנבקע עבורם, ליוו אותם הציפורים בשירה. ויש אף שכתבו הרחבה לטעם זה על פי המדרש (שמות רבה פרשה כ״א י׳) שילדי בני ישראל קטפו פירות מהאילנות שבתוך הים ונתנו לציפורים לאכול. ולזכר זה מאכילים גם היום את הציפורים בשבת שקוראים בה על קריעת ים סוף.

• האדם והציפור הם שני היצורים החיים היחידים שיודעים לשיר. לכן בשבת שירה מובלטת הקירבה בין האדם לציפור וראוי לחזק קירבה זו על ידי מתן הפירורים.

• המן מבטא את המזון המגיע לאדם ללא טירחה. גם הציפורים מוצאות מזונם בכל מקום. על כן המנהג הזה הנוהג כשקוראים את פרשת המן, מרמז לאדם מישראל (שנמשלו לציפורים) שידבק בקב״ה ובמצוותיו ואז ימצא הוא את מזונותיו בקלות. (טעמי המנהגים סעיף צז)

מנהג זה העלה קושי הלכתי: בהלכות שבת כתב השו״ע (סימן שכ״ד, יא) שבהמה וחיה שאינם תלויים בהאכלתו של האדם, אסור לתת להם אוכל בשבת. ולפי זה אכן כתב המג״א וגם המשנ״ב שם שראוי לבטל את המנהג של מתן אוכל לציפורים.
אך כפי שראינו כבר פעמים רבות בני ישראל מחזיקים חזק במנהג אבותיהם ולא מוכנים לוותר על מנהג יפה. אכן רבים מהאחרונים יישבו את המנהג וכתבו שנכון להמשיך בו. את הקושי ההלכתי יישבו במגוון צורות. למשל שמאחר ועושים זאת לשם מצוה (קיום המנהג)  אז בעצם אנו עושים אותו בשבילנו ולא בשביל הציפורים (ילקוט יוסף, שבת סי׳ שכ״ד סעיף ח ובהערה ח שם). חלק מהאחרונים המליצו כדי לצאת מהמחלוקת, להניח את הפירורים מבעוד יום והציפורים יאכלו את הפירורים במהלך השבת.


• את הטעם האחרון והיפה מכולם למנהג זה מצאתי בכתביו של הרב ד״ר ש.ז. כהנא שהיה מנכ״ל משרד הדתות ונפטר בשנת 1998, ואביא אותו כלשונו מספרו על פרשות השבוע:

״חיים נחמן ביאליק המשורר הגדול כתב שיר מפורסם בשם ״אל הציפור״. 

״שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת,
 מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל־חַלּוֹנִי..

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,
מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?..״

כך מקבל המשורר את פני הציפורים המביאות לו פריסת שלום ממולדתו.

האגדה מספרת שכאשר ראה דוד המלך בחזונו שבית המקדש עתיד להיחרב, הוא נתן את שיריו - מאה וחמישים פרקי התהילים שכתב, לציפורים. באותיות העבריות מאה וחמישים זה ק״נ ודוד הניח את מזמוריו בקן, והורה לציפורים לעוף ולזמר את מזמוריו ברחבי תבל. 
בשבת שירה אנו זורקים פירורים לציפורים כדי שיבואו וישירו לנו משירי ציון, ויביאו לנו את התקוה שאכן, קרוב בוא הגאולה לכל אחינו באשר הם.״

שבת שלום
משה צבי ארנברג

########################################################################

Access the BEITKNESSET Home Page and Archives:
https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?A0=BEITKNESSET

Unsubscribe from the BEITKNESSET List:
https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?SUBED1=BEITKNESSET&A=1

This email list is powered by LISTSERV:
https://www.lsoft.com/LISTSERV-powered.html

########################################################################