LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת משפטים תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 273

השור החמור והשבת

1) בפרשתנו " כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ " (כ"ג-ד). יש לשאול:

א) למה כפל לשון, "השב תשיבנו"?

ב) מה הצורך בשתי דוגמאות שור או חמור, לכאורה לא צריך להיות הבדל ביניהם?

2) על השאלה הראשונה עונה "העמק דבר", ואומר, שהיות שהמדובר כאן באויב, או שונא, שמצערו בדברים, הייתי חושב שיוכל להתעלם, ולא להחזיר את אבדתו, לכן כופל הכתוב ואומר "השב תשיבנו", למרות הקושי שבדבר.

3 ) על השאלה השנייה, עונה הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל בספרו " לתורה ולמועדים". אך לפני תרוצו, הוא

מעורר שאלה נוספת: הרי התורה מצווה " שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ

וחמרך"(כ"ג-י"ב). ותמוה, וכי השבת נועדה למנוחת השור והחמור? הרי אנו שובתים בשבת, כשם ששבת הקב"ה ביום השביעי בבריאת העולם. וכן נאמר בעשרת הדברות: "זכור את יום השבת לקדשו...כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ.. וַיַּנַּח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי " (שמות כ-ז..י)? והוא מתרץ על דרך הדרוש.

4) לכל אדם יש תכונות נפש מסוימות . אותה תכונה יכולה לשמש הן לחיוב והן לשלילה. למשל: אדם זריז, כשהוא מנצל זאת לדבר מצווה, הרי שזה חיובי, ואם לעבירה זה שלילי. מנגד אדם איטי: להיפך, אם הוא משתמש בתכונה זו לדבר מצוה זה שלילי, ולהיפך, בדבר עבירה.

5) "השור" "והחמור" מסמלים תכונות הופכיות. חז"ל רואים את החמור כאיטי, אדיש, וקריר, וכמו בדוגמא שהתורה מביאה "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו"(כ"ג-ה) לחמור פעולה זאת אכן אופיינית. וכן דברי הגמרא על החמור שאף בתקופת תמוז(החמה), קר לו(שבת נ"ג.). ואילו השור, מסמל התלהבות, חום וריצה. הוא משמש דוגמא לשור מועד שנגח כמה פעמים. ובכלל בעולם, נהוגה מלחמת שוורים, אבל על מלחמת חמורים לא שמענו.

6) מעתה נסביר את הכתובים על דרך "הדרוש"." כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה, הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ ". פירוש: אם אתה מוצא את אויבך במצב שתכונת הנפש הפעילה אצלו היא "שור"- מתלהב, אבל זה לקראת ביצוע עבירה, הוא

תּוֹעֶה וְטוֹעֶה. וכן להיפך, במצב של "חמור" (אדיש), אך זה לדבר מצוה, עליך להשיבו לדרך הישר, כאבדת גופו.

7) בכך מוסבר, למה התורה מציינת גם שור וגם חמור. וכן מוסבר מדוע התורה מציינת את מנוחת השור והחמור בשבת, לפי אותו רעיון. כי יתכן שאדם ישבות לאחר ששת ימי המעשה, ולא יעשה עבודה באופן פיסי בשבת, אבל ראשו יהיה נתון בעסקי החולין שלו, הוא לא יזכור שהיום שבת, ולא תהיה לו מנוחת הנפש.

לכן אומרת התורה, גם אם אתה פועל בצורת "שור" (התלהבות), בימי השבוע, או בצורת "חמור" (קרירות ואדישות), בשבת עליך להניח הן "לשור" שבך, והן "לחמור" שבך, ולהתרכז במנוחת השבת. זוהי מנוחה שלמה שהקב"ה רוצה בה, מנוחת הגוף והנפש.

8) תשובות לפרשת יתרו

א) מנין למדים שבאמירת קדושה , בעת אמירת קדוש,קדוש, קדוש, יש להתרומם על קצות האצבעות? תשובה: תנחומא פרשת צו פרק י"ג. על הפסוק מהפטרת השבת ."ובשתים יעופף"(ישעיהו ו-ב) שואל המדרש וכי בכנפיים יעופף? אלא מכאן תקנו חז"ל לעוף אדם על רגליו בשעה שאומר השץ קדוש, קדוש, קדוש, ה' צבאות.

ב) מהו הפסוק הארוך ביותר בפרשה? ומהו הקצר ביותר? תשובה:הארוך ביותר" וירא חתן משה..."(י"ח-י"ד)

29 מילים. והקצר ביותר " זכור את יום השבת לקדשו" (כ-ח) 5 מילים.

9) שאלות לפרשת משפטים

א) " וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ " (כ"ג-י"א). מה ההבדל בין לעזוב ובין לנטוש?

ב) מי מבין בעלי המלאכה הבאים משתמש בכלי המופיע בפרשה: א) חייט ב) נגר ג) טבח. ד) סנדלר?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 273 פרשת משפטים תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMGwJFKieDPZn4msG4O24cz3%2BFLVF5zXz3c3FRkwqjbHQ%40mail.gmail.com.