LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת תצוה תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 275

בגדי כבוד עם כובד האחריות

1) פרשת תצוה עוסקת בְּהַנְחָיָה להכנת בגדי הכהנים:"ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (כ"ח-ב). יש להבין, מה המשמעות של תוספת זו, שבגדי הקודש של הכהן הגדול הם "לכבוד ולתפארת"?

2) נראה לבאר, שקודם חטא עץ הדעת, לא ידעו האדם ואשתו דרך צניעות, להבחין בין טוב לרע, " ולא יִתְבֹּשָׁשׁוּ " (בראשית ב-כ"ה ברש"י), ורק לאחר שחטאו נאמר "ויעש ה' א-להים לאדם ואשתו כתנות עור וילבישם" (ג-כ"א), כך שכל מהות הבגדים, אשר אנו לובשים יסודם בחטא עץ הדעת. ללא החטא, לא היו לאדם בגדים כלל.

לכן באה התורה להדגיש, בפרשתנו, שבגדי כהונה שונים במהותם מסתם בגדים, הם בגדים שונים שֶׁעִנְיָנָם הוא "לכבוד ולתפארת" (להתרוממות עתירה של כבוד ותפארה).

3) אפשר, שֶׁבְּהַנְחָיַת עשיית בגדי הכהנים, יש גם עצות מועילות למנהיגי הדורות, וכדלהלן:

בציווי עשית האפוד נאמר לקחת שתי אַבְנֵי שֹׁהַם, לחקוק עליהן שמות שנים עשר שבטי ישראל, ולשים אותם על כתפות האפוד, ואהרון יישא את שמותם, על שתי כתפיו לזיכרון. (כ"ח-י"ב).

4) ובחושן, מְצֻוֶּה אהרון, לשאת את שמות בני ישראל שבחושן המשפט, על לבו, לזיכרון לפני ה' (כ"ח-כ"ט).

5) הַמֶּסֶר שרוצה התורה להעביר אל הכהן בנושא זה הוא: שעליו להרגיש כל הזמן את "כובד האחריות" על בני ישראל, לכן, הוא נושא את שמותם על שתי כתפיו לזכרון. (כתפיים מסמלות מקום עליו נושאים משאות).

6) אך לא רק "כובד המשקל", אלא הכהן גם נושא אותם על לבו, מקום הרגשות והקרבה להראות שהוא חושב עליהם וער לבעיותיהם. שהרי הכתף הוא שורש היד, והכהן העובד בידיו, זקוק גם למחשבה טובה בכדי שהקורבן ירצה, ולא יפסל כפיגול. לפיכך צריך הכהן הגדול, המשמש דוגמא לאחיו הכהנים, לשאת את שמות בני ישראל על כתפיו ועל לבו כדי שיהיו ידיו ולבו לאל אמונה, ואז תהיה עבודתו שלמה, וקורבנו מְרֻצֶּה. ("אזנים לתורה" שמות כ"ח -ל).

7) ומכאן למנהיגי הדורות שגם לאחר שעלו לגדולה וזכו בשררה, אל להם לשכוח את הציבור שבזכותו זכו בתפקיד, אלא עליהם לעזור להם לשאת בנטל.

8) ומעשה באדמו"ר אחד, שזכר תמיד את שמות חסידיו ואת בעיותיהם. כששאלוהו, כיצד הוא מצליח לזכור את הכל, השיב בפשטות, כל חסיד שבא אלי וְשׁוֹטֵחַ בפני את בעיותיו, אני פותח לפניו את לבי ודבריו נכנסים הישר לתוך לבי ונחרטים עליו, כך שתמיד אני יכול להביט אל תוך לבי ולקרוא עליהם.

9) פעם שאלו את רב מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פונביז' לצעירים. כיצד הוא מצליח לזכור את שמות כל תלמידיו לדורותיהם. והשיב: אכן את שמות התלמידים קשה לזכור, אך את שמות "הבנים" חייבים לזכור.

10) תשובות לפרשת תרומה

א) איזה צבע מְכֻנֶּה בפרשה בשמו של צבע אחר? תשובה: תכלת הוא צבע הצבוע מדם חילזון שצבעו ירוק

(רש"י כ"ה-ד).

ב) מצא בפרשה ברש"י מילה בת שלוש אותיות זהות? תשובה: " וְעֹרֹת תְּחָשִׁים " (כ"ה-ה). רש"י מביא את התרגום: "תחשים" מן חיה... לכך מתרגם "ססגונא שֶׁשָּׂשׂ ומתפאר בַּגְּוָנִים שלו".

11) שאלות לפרשת תצוה

א) ראה סיפור על דָּמָא בֶּן נְתִינָה שוויתר על עסקה כלכלית רווחית, של מכירת אבן יקרה (ישפה) לחכמים מכיוון שלא רצה להעיר את אביו, שישן על המפתח של הכספת, בה נמצאה האבן. (מסכת קידושין דף ל"א. וכן עבודה זרה דף כ"ג:).

הגמרא מספרת שהוא זכה לשכר, שנולדה לו פרה אדומה ששווה כסף רב. השאלה: מדוע לא זימן לו הקב"ה שכר, בתחום עיסוקו, שימצא בין האבנים שלו, אבן יקרה למשל?

ב) כיצד קשור חודש טבת לפרשה?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 275 פרשת תצוה תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/ כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPES%2B03XPnnW3X%3D%3D99x45jL-htubu_QMmx7ZXsA9zhnEA%40mail.gmail.com.