LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת פקודי תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 278

הפרט והכלל

1) פרשת פקודי פותחת במילים "אלה פקודי המשכן, משכן הָעֵדֻת " (ל"ח-כ"א). ופירושו שיש כאן פירוט החומרים שמהם נעשה המשכן כולל הכמויות. דהיינו התייחסות לפרטים ואח"כ סְכוּמָם.

2) לעומת זאת, פרשת ויקהל שפותחת במילים "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" (ל"ה-א) מתייחסת לציבור, לכלל, שמקהילים אותו בכדי להעביר לו מֶסֶר מסוים.

3) פרשיות ויקהל ופקודי נקראות ברוב השנים יחד, (בשתים עשרה מתוך תשע עשרה שנים) והשאלה למה חיברו ביניהם? הרי כל אחת עוסקת במהות שונה: פרשת ויקהל עִנְיָנָהּ בכלל, ואילו פרשת פקודי עִנְיָנָהּ בפרט?

4) נסביר זאת בעקבות הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל בספרו " לתורה ולמועדים" ישנן שתי השקפות עולם:

אחת אומרת, שהציבור והכלל הם העיקר בחיי החברה והאדם הפרטי, כשהוא לעצמו, אין לו ערך וחשיבות כלל. כל ערכו של הפרט הוא בתור "בורג במכונת החברה הכללית". ולמען תועלת הכלל. וניתן תמיד להקריבו למענם.

והשנייה אומרת, שהיחיד הוא העיקר, האדם הפרטי, ותפקיד הציבור הוא לְשַׁמֵּשׁ את היחיד ולדאוג לְרַוְחָתוֹ .

5) השיטה הראשונה היא השיטה " הַסּוֹצְיָאלִיסְטִית " הנוהגת בכמה מדינות בעולם. ואילו השיטה השנייה היא השיטה "הדמוקרטית". (המקור ביוונית: דמוס=עם קרטוס=שלטון, ויחד: שלטון העם). העיקר הם הפרטים, יש לדאוג לטובתם וּלְרַוְחָתָם, והמדינה משמשת רק מסגרת שדואגת לכך.

6) שתי השקפות עולם אלה, כשהן לבדן, אינן מִתְיַשְּׁבוֹת עם דעת התורה, התורה גורסת לנהוג בשילוב של שתיהן.

7) ונסביר: בתחילת תורת כהנים מופיעים דברי רבי ישמעאל האומר שישנן שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, וביניהן: כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל. רואים, שיש שילוב בין שני הגורמים וכל אחד מהם זקוק לשני.

8) דוגמא לכך מצאנו במסכת סנהדרין שם נאמר: כָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל..כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל ..כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. (פרק ד' משנה ה,). הרי שכל יחיד, אף לבדו, נחשב "עולם מלא".

9) מאידך נאמר: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (שמואל ב' פרק ז-כ"ג), כולם ביחד, הם עם אחד הנקרא, עם ישראל . זה גם מתבטא בכך שישנם דינים מיוחדים למניין,(עשרה) לציבור, שאינם מתקיימים בפרט הבודד.

10) גם כשמונים את בני ישראל, מונים את הכלל, את הַסְּכוּם הַכּוֹלֵל, אך יש תפקיד ייחודי לכל מנוי, שרק הוא נועד למלא אותו. לכן, לשון הכתוב "למנות" את בני ישראל מלשון "מינוי" לתפקיד. או "לפקוד" מלשון "פקיד" תפקיד.

11) לכן חיברו את פרשיות ויקהל ופקודי יחד, להדגיש את חשיבות הכלל (ויקהל), ואת חשיבות הפרט, (בפרשת פקודי).

12) תשובות לפרשת ויקהל

א) למה הזהב ששימש את בנית המשכן וכליו, נקרא "זהב התנופה"? תשובה: מכיוון שכל מי שהביא זהב התגאה בכך והניפו כלפי מעלה. (רמב"ן).

ב) מהיכן נלמד "שאין מעמידין פרנס על הצבור, אלא אם כן נמלכים בצבור". מי הפרנס? ובאיזה זכות זכה למינוי?

תשובה: הגמרא לומדת זאת מהפסוק "ראו קרא ה' בשם בצלאל" (ל"ה-ל) א"ל הקב"ה למשה, משה הגון עליך בצלאל? א"ל רבש"ע עליך הוא הגון, לפני לא כל שכן? א"ל אע"פ כן לך אמור להם. (ברכות דף נ"ה.). כך שהפרנס הוא בצלאל. ולמה נבחר דווקא בצלאל? מאחר שהיה נכדו של חוּר (בנה של מרים) שמסר נפשו בניסיונו למנוע את חטא העגל. לכן רצוי שנכדו (בצלאל בן אורי בן חוּר) יבנה את המשכן שנועד, בין היתר, לכפר על עוון העגל של בני ישראל. והשפתי חכמים אומר שֶׁחוּר זכה לכך בזכות סבתא רבה שלו: מרים הנביאה.

13) שאלות לפרשת פקודי

א) היכן מרומז בפרשה, או במפרשיה, על אמירת מאה ברכות בכל יום?

ב) מי מהאישים המוזכרים בפרשה היה פקיד?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 278 פרשת פקודי תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxMS8b2ScgVDksC8Y5Ehf1ouRq6_hF7mYShwDMJchZYPgQ%40mail.gmail.com.