יום רביעי לפרשת ויקהל תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 277

תרומה עם קבלה רוחנית

1) "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם..ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' ..ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל ..קחו מאתכם תרומה לה'..זהב וכסף ונחשת" (ל"ה-א..ה). ולאחר פירוט כל כלי המשכן שיש ליצור, מסיים הכתוב "ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה" (כ"ה-כ).

2) שואל רבי זלמן סורוצקין זצ"ל , בספרו, "אזנים לתורה", למה מציינת התורה שלוש פעמים, את הביטוי "אל כל עדת בני ישראל":

א) בתחילת הפרשה, בעת ציווי בני ישראל על השבת (פסוק א')

ב) כשנצטוו לתת תרומה למשכן "זהב וכסף ונחשת"(פסוק ד')

ג) כשסיים משה לומר להם את מצוות השבת ותרומת המשכן, יצאו מלפני משה (פסוק כ).

3) כאן הביטוי בכלל מיותר, וכי כל פעם שנכנסים לפגישה, מְצַיֶּנֶת התורה שגם יצאו ממנה? מובן שעם סיומה יצאו.

4) מסביר הרב סורוצקין, על פי משל, לרב או מנהיג שהזמין את בעלי הבתים לאספה, בכדי לבקש מהם כסף למטרה מסוימת. הרב חשש שאם ישמעו את מטרת המפגש, הגבירים יתחמקו מלבוא ולתרום. לכן צירף הרב לְסֵדֶר הַיּוֹם עוד נושא ציבורי חשוב, שאינו קשור במתן תרומה והעמידו במרכז האספה, כך שֶׁיְּדַרְבֵּן את כולם להשתתף.

5) כך עשה גם משה, הִקְהִיל את בני ישראל, כשעל סדר היום היו, שמירת שבת, ובהמשך, גם תרומה למשכן.

בדרך כלל הציבור מבין את הכוונה, הוא בא לאספה וכשמגיעים לנושא השני, איסוף תרומות, הם נִשְׁמָטִים אחד אחד בַּאֲמַתְלוֹת שונות, ובסיום האסיפה נשארים רק בודדים. אבל בני ישראל נהגו אחרת, כשנתבעו למשכן באו " כל עדת בני ישראל", וגם כשהגיעו לנושא השני, איסוף כספים לבנית המשכן, נכחו כולם . לכן התורה מצינת "ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה". נשארו עד הסוף, תרמו ועוד הרבו להביא , עד שמשה הפסיקם.

6) לכן, התורה מצינת שלוש פעמים את הביטוי, "כל עדת בני ישראל". בכניסה לאספה, באספה עצמה ובסיומה.

7) הרב אליהו לאפיאן זצ"ל, בספרו "לב אליהו" מתייחס רק לנאמר בפעם השלישית "ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה". לכאורה, הביטוי מיותר, ברור שבסיום האספה יצאו האנשים לדרכם? והוא מסביר שהמיוחד אצלינו שֶׁהִכִּירוּ עֲלֵיהֶם שיצאו מלפני משה בדווקא. כי עתים יוצא אדם ממקום מסוים ואין יודעים מהיכן יצא. אבל אם רואים אותו מתנועע ואינו הולך ישר, סימן מובהק הוא שיצא מִבֵּית מַרְזֵחַ וְשָׁתָה לְשָׁכְרָה.

8) להבדיל אצלינו, ראו עליהם שלא יצאו כמו בכניסתם, אלא קיבלו יראת שמים ממשה, "קומתם הרוחנית גבהה" והם יצאו מיד למלא את המשימה לבנית המשכן וכליו.

9) תשובות לפרשת כי תשא

א) אחד מִסַּמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, קצץ זנבו ותקבל עוף פורח. מי אני? תשובה: צִפֹּרֶן - צפור.

ב) היכן מוזכר פרעה בפרשה? תשובה:" כי פרע הוא, כי פְּרָעָהּ אַהֲרֹן " (ל"ב-כ"ה).

10) שאלות לפרשת ויקהל

א) "וכל איש אשר הניף תנופת זהב" (ל"ה-כ"ב). למה הזהב ששימש את בנית המשכן וכליו נקרא "זהב התנופה"?

ב) "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור" מהיכן זה נלמד? מי הפרנס? ובאיזה זכות זכה למינוי?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 277 פרשת ויקהל תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxNz5MaBnpFfDdBbAZUvZ3LMdtH%2B1Q%2B1UeBnghokrd-YtA%40mail.gmail.com.