*משוש חתן על כלה* 
על מנהג ההפטרה לחתן

חקירת מקורותיהם של המנהגים וטעמיהם היא דבר מענין. מעניינת לא פחות היא חקירת הסיבה להיעלמותם של מנהגים. היום נעמוד על מנהג שבעבר היה מקובל מאוד והיום כמעט שנמחק לגמרי. 

הרמ״א בהגהותיו לשולחן ערוך מעיר בסוף סימן תכ״ח: ״ונוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש״. כוונתו היא לכך שכאשר היה בשבת בבית הכנסת חתן, היו נוהגים לקרוא הפטרה מיוחדת לחתן מספר ישעיהו סא. בפסוקי ההפטרה הללו יש המשווים את יחס ישראל והקב"ה כאהבת חתן וכלה: "..ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלקיך"  

מנהג זה מוכר כבר מתקופת הגאונים ומוזכר בסידור רס״ג.
הרמ״א מביא את המנהג בשם המרדכי והטור וכן כתב מנהג זה האבודרהם.
גם בספרי המנהגים העתיקים של קהילות אשכנז מופיע המנהג בצורה ברורה. כך למשל בשו״ת מהרי״ל (לו); בספר מנהגי וורמיישא (נישואין בשבת) ובספר ׳אור זרוע׳ ועוד.

והנה, בימינו מרבית קהילות ישראל לא נוהגות מנהג זה כלל! אמנם שמעתי שבנוסח יוצאי אלג׳יר נוהגים לקרוא פסוקים אלו כתוספת וייתכן שבעוד קהילות, אך נראה שבנוסח אשכנז נמחק מנהג זה כליל. אכן בעל ערוך השולחן כותב (קמ"ד ה): "הפטרת חתן "שוש אשיש" גם כן אינם נוהגים בכל המדינות שלנו. והספרדים היו נוהגין כן". 

כדי להבין את הסיבה (המשוערת) לביטולו של המנהג בקהילות אשכנז, יש לעמוד על צורת קיום המנהג ועל ההבדלים בין התפוצות השונות. 
מרבית הראשונים שעסקו במנהג הזה כתבו שבשבת שיש חתן בבית הכנסת קוראים הפטרת "שוש אשיש" *במקום* ההפטרה הרגילה. כך עולה מפסקי המרדכי במסכת מגילה (תתלא) וגם מספר המנהגים למהר"י טירנא ועוד. 
לעומת זאת בבית יוסף כותב רבי יוסף קארו כך (קמ"ד): "ועכשיו נוהגים בשבת שיש בו חתן לומר *אחר הפטרת השבוע* ב' או ג' פסוקים מהפטרת שוש אשיש". 
יוצא מכך שהיו שני מנהגים שונים אחד שהיה נפוץ בקרב האשכנזים להפטיר הפטרה מיוחדת לחתן במקום ההפטרה הקבועה לאותה השבת. ואילו מנהג שני בקרב הספרדים היה להוסיף להפטרה הרגילה מספר פסוקים מיוחדים לכבוד החתן. 

כל אחת מהשיטות מעלה קושי הלכתי: 
למנהג האשכנזים עלתה השאלה מה עושים בשבת בה יש הפטרה מיוחדת. כידוע ההפטרות הרגילות נתקנו בתקופה יחסית מאוחרת אך חלק ממהפטרות כתובות כבר בתלמוד ובמדרשי ההלכה. כך הם הפטרות החגים; הפטרות של ארבע פרשיות; הפטרות ר"ח וערב ר"ח; הפטרות הפורענות, הנחמה והתשובה (הנקראות מי"ז בתמוז עד יוכ"פ) ועוד כמה. להפטרות אלו יש מעמד חזק יותר ומקפידים מאוד שלא לדחותם או לבטלן. במקרה בו יש חתן באחת מהשבתות הללו עלתה שאלה איזו הפטרה קוראים. דעת רוב הראשונים היא שהפטרת חתן נדחית מפניהם שכן היא אינה מופיעה בתלמוד ולא במקור קדום אחר אלא היא "מנהג שנהגו מחמת השמחה" (כלשונו של אור זרוע בסימן שצב). כך אכן המשיך הרמ"א וכתב שאין דוחים מפני הפטרת חתן אף אחת מההפטרות המוזכרות. 
אמנם יש גם דעת מיעוט הסוברת שהפטרת חתן דוחה את כל ההפטרות האחרות. כך למשל פוסק רבי חיים פלטיאל (פרשן מקראי בן המאה ה-13 מצרפת) בפירושו לתורה. טעמו הוא: "גדול כבוד הבריות שדוחה אפילו לא תעשה שבתורה" (ברכות יט:). 

אם כך, על פי דעת הרוב במנהג אשכנז היו שבתות חתן בהם קראו את הפטרה המיוחדת לחתן והיו שבתות חתן בהן לא קראו אותה בגלל שהיתה זאת שבת עם הפטרה מיוחדת אחרת. 

גם המנהג של עדות המזרח אינו חף מקשיים. המשנה במגילה כותבת ש"מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה" הכוונה היא שבנביאים ניתן לדלג באמצע הקריאה למקום אחר ולהמשיך משם. אך בגמרא הוגבל הדילוג רק אם יקח זמן קצר לעבור ממקום למקום ובוודאי לא לדלג מספר לספר וגם לא לחזור אחורה מראש הספר לתחילתו. כיצד אם כן יכולים הספרדים לדלג מהפטרת השבוע להפטרת החתן? בבית יוסף הביא כמה יישובים לכך: 
א. את פסוקי הפטרת החתן קראו העל פה ולכן זה לא נחשב לדילוג.  ב. הדילוג היה בעייתי בזמן שקראו ממגילות והיה לוקח זמן לגלול ולהחליף מגילה אך כאשר קוראים בנביא מספר רגיל, הדילוג אינו בעייתי. 
אכן מנהג הספרדים גם במקרים אחרים הוא שאפשר לדלג מנביא לנביא (למשל כאשר ר"ח חל בימים שבת וראשון קוראים הפטרת ר"ח ומוסיפים פסוקים מהפטרת מחר חודש). 

אז מדוע המנהג לקרוא הפטרה לחתנים שהיה מאוד מקובל בתקופת הראשונים כבר כמעט לא קיים בתקופתנו? הועלו לכך מספר הצעות: 
הרב בנימין שלמה המבורגר בהערותיו למנהגי וורמיישא (הובאו דבריו בגליון "בסוד עבדיך") מציע כי המנהג באשכנז נהג *רק כאשר החתונה היתה בשבת עצמה* (כך אכן עולה מלשון הרמ"א אותו הבאנו בתחילת הדברים) ולכן כאשר פסקו מלקיים חתונות בשבת ממילא פסק גם המנהג. לפי הסבר זה אכן אם תהיה חתונה בשבת בהחלט ייתכן שיצטרכו לקרוא את ההפטרה המיוחדת לחתן.
טעם נוסף לביטול המנהג מביא בהערות פתחי שערים על ספר שערי אפרים: "לפי שעכשיו ערבה כל שמחה ביותר ממה שהיו ונשבת שבת משוש". דהיינו שבגלל צרות עם ישראל שרבו וגדלו אזי השמחה בחתונה פחותה ולכן אין להפטיר הפטרה מיוחדת לכבוד החתונה.

אני סבור שלאור ההסברים אותם הבאנו לעיל ניתן להציע סיבה נוספת לביטול המנהג. הסיבה לכך שמנהג בני אשכנז לא שרד היא מאחר והוא עורר ויכוחים ובלבול. לא היה מספיק ברור איזו הפטרה נדחית מפני הפטרת החתונה ואיזו לא (למשל - הפטרת שבת שירה, האם נחשבת מיוחדת?). יתרה מזו, יכולות היו להיות שתי שבתות רצופות שבאחת יקראו לחתן הפטרה מיוחדת ובשניה לא. למשל בשבת הקרובה - פרשת תזריע לו היה חתן והיו נוהגים במנהג זה היו קוראים לו הפטרת "שוש אשיש". אולם בשבת הבאה שהיא שבת הגדול לה נקבעה הפטרה מיוחדת - לא היו קוראים לחתן הפטרת חתנים. דבר זה עשוי היה לגרום להיעלבויות ולמריבות. אכן מופיעים בספרות השו"ת מספר ויכוחים שפרצו על אודות הפטרת החתנים. ייתכן שמנהג הספרדים שלא הצריך ביטול של הפטרות שרד דווקא בשל העובדה הזאת.
אם השערתי נכונה אזי ייתכן שאפשר לקחת מכאן לקח גם לחיינו אנו. מי שהמנהג שלו או אורח החיים שלו דורס או שולל מנהגים או אורח חיים אחר, ראוי לו לחשב את דרכיו בשנית שכן ייתכן ודינו יהיה כדינו של מנהג האשכנזים שבטל.

שבת שלום
משה צבי ארנברג
צביקה ארנברג

########################################################################

Access the BEITKNESSET Home Page and Archives:
https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?A0=BEITKNESSET

Unsubscribe from the BEITKNESSET List:
https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?SUBED1=BEITKNESSET&A=1

This email list is powered by LISTSERV:
https://www.lsoft.com/LISTSERV-powered.html

########################################################################