יום רביעי לפרשת תזריע תשפ"ד

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 282

הנשמה לך והגוף שלך

1) "אשה כי תזריע וילדה זכר" ( י"ב-ב) אומר המדרש- הה"ד- אחור וקדם צרתני אמר ר"ל, אחור זה יום אחרון, וקדם זה יום הראשון. אם זכה אדם, אומרים לו אתה קָדַמְתָּ לכל מעשה בראשית, ואם לאו אומרים לו יַתּוּשׁ קְדָמְךָ (ויקרא רבה י"ד-א).

2) יש להבין, הרי אם האדם קדם ליתוש או להיפך - זו מציאות עובדתית ואיך " זְכִיַּת הָאָדָם " יכולה לשנות עובדות?

ובכלל, יש להבין, מה זְכִיָּה היא זאת? וכי זו מעלה לאדם שֶׁיִּוָּלֵד לפני היתוש? וחסרון אם יתוש קְדָמוֹ?

3) בכדי לענות על השאלות נקדים ונאמר, שהאדם מורכב משני חלקים: גוף ונשמה, חומר ורוח. אכן נשמתו של האדם, החלק הרוחני שבו, נבראה קודם מעשה בראשית, שהרי כל תכלית הבריאה היא בשביל האדם, שהוא נֵזֶר הַבְּרִיאָה ומבלעדיו אין טעם לבריאת העולם. אולם, חלקו השני של האדם, הַגּוּף וְהַחָמְרִיּוּת שֶׁבּוֹ, אכן נבראו ביום השישי, אחרי כל הבריאה, אז נתחברו אצלו שני המרכיבים גוף ונפש והפכו לְאוֹרְגָּנִיזְם אחד ואדם שמו.

4) במשך חייו מתנהל מאבק בתוך האדם, בין הנשמה הַמְּכַוֶּנֶת אותו לעבודת הבורא וַעֲשִׂיַּת מעשים טובים, ובין הגוף הגשמי, שמכוון אותו למעשי חולין.

5) מעתה המדרש מובן, מי שהנשמה שולטת בו, הוא מְשַׁעְבֵּד אֶת גּוּפוֹ לתמוך בנשמה בעבודת ה', ובכך הוא מגשים את מטרת הבורא בבריאה. עליו ניתן לומר, שהוא קדם למעשה בראשית, כי מהותו רוחנית, וחלק זה קדם למעשה בראשית. אולם, מי שֶׁגַּשְׁמִיּוּתוֹ גוברת על חלקו הרוחני ומנהלת אותו ביום יום, אזי מהותו גשמית, הגוף שולט עליו, ועליו ניתן לומר: יַתּוּשׁ קְדָמְךָ, כי האדם הגשמי נברא רק ביום השישי, לאחר היתוש שנברא ביום החמישי.

6) והדברים מִשְׁתַּלְּבִים עם דברי הזוהר הקדוש בפרשתנו, שהאדם קיבל את כוחות גופו מהנבראים שלפניו ויש בו משהו מִתְּכוּנוֹתֵיהֶם, בעוד שאת הנשמה שבו הוא קיבל מהקב"ה בעצמו: " וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים " (ב-ז), ומי שֶׁנּוֹפֵחַ - נופח מעצמו. לכן כשאומרים עליו שהוא קָדַם למעשה בראשית, הכוונה לחלק הנשמה שבו, וזו אכן מַעֲלָה אִם הִיא הַשַּׁלֶּטֶת בַּגּוּף. אבל אם החלק הגופני, הגשמי שולט בו , אזי יתוש קדמו, ולא מורגש בו החלק שנתן לו הקב"ה.

7) ושתי השאלות מיושבות: כי קְדִימוּת האדם למעשה בראשית אינה רק עובדה, אלא גם תלויה בהתנהגותו, מהותו. ואכן, זו מעלה להיוולד קודם מעשה בראשית, זה סימן, שהוא עובד את ה'. ("אש תמיד" לרב ישראל דרוק שליט"א).

8) ובדומה, מסביר החתם סופר את הסיומת בתפילת שמו"ע: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". ולכאורה, בקשת שלום עלינו כאן בעולם הזה, מובנת, אך מה הקשר לשלום במרומים, וכי יש שם מלחמה?

9) ומסביר החת"ס, שהרי הקב"ה ברא את השמים, ע"י חיבור אש ומים. ואומר רש"י :"שמים" שָׂא-מַיִם, שם מים, אש ומים, שֶׁעֵרְבָן זֶה בָּזֶה, ועשה מהם שמים (א-ח) ומגערת הקב"ה, שאמר "יהי רקיע", למרות הניגוד בין אש למים, הם עומדים מחוברים יחד. ואנו מבקשים מהקב"ה, שכשם שעשה שלום במרום, בין שני ניגודים , אש ומים. כך יעשה כאן בעוה"ז שלום בין הגוף הגשמי ובין הנשמה הא-להית שנמצאים יחד, בגוף האדם.

10) תשובות לפרשת שמיני

א) " וְאֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס " (י"א-י"ג) כתוב שני הסברים מדוע ניקרא שמו נשר?

תשובה:1) "בעל הטורים" : שֶׁמַּשִּׁיר נוֹצוֹתָיו כָּל שָׁנָה. "תתחדש כנשר נעוריכי" (תהילים ק"ג-ה).

2) " אבן עזרא" :מלשון "שׁוּר" שרואה למרחקים.

ב) אלו בני דודים נקראים בפרשה אחים? תשובה:" ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בְּנֵי עֻזִּיאֵל, דֹּד אַהֲרֹן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם" (י-ד)."אחיכם" הכוונה לנדב ואביהו. מישאל ואלצפן היו בְּנֵי עֻזִּיאֵל, ועוזיאל היה אח של עמרם (שמות ו-ח). נדב ואביהו היו בני אהרון, שהיה בן עמרם. כך שהיו בני דודים של מישאל ואלצפן, ולא אחים.

11) שאלות לפרשת תזריע

א) חפש בפרשה מילה מסוימת, המופיעה בשני פסוקים, חמש פעמים בכל אחת מהם?

ב) היכן מרומזים בפרשה ימי שבע ברכות של חתן.

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 282 פרשת תזריע תשפ"ד

תגובות/הערות/הארות, כולל בקשת הצטרפות, ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בווטסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxPT4ksc2w0MogKt%2Bj%2Bp-3ABuAZu_GAcTO40PUGZCCBH6A%40mail.gmail.com.