יום רביעי לפרשת וישב תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 212

תוכו כברו

1) בפרשתנו אומרים אחי יוסף:" ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הַבֹּרוֹת ..וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש..השליכו אתו אל הבור הזה ..ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם" (ל"ז..כ-כ"ב).

2) התורה מעידה, שראובן בהצעתו, רצה להציל את יוסף. לכאורה איזו הצלה יש בהצעתו, להשליך נער לתוך בור שאין בו מים ובנוסף יש בו נחשים ועקרבים? איזה סיכוי יש לו לשרוד ולהישאר בחיים?

3) חשבתי לתרץ, שראובן חשב, שלמרות הסיכוי הנמוך בהצעתו שיוסף ינצל, זאת ההצעה היחידה שעשויה להתקבל ע"י האחים, במקום להרגו, כפי שרצו הם. ואכן, התורה מעידה שכוונתו הייתה להציל את יוסף ועובדה שבסוף התהליך יוסף ניצל.

4) על הפסוק" וישמע ראובן ויצלהו מידם" אומר המדרש : אילו היה יודע ראובן שהקב"ה כותב אחריו "וישמע ראובן ויצלהו מידם", בכתפיו היה טוענו ומוליכו אצל אביו. אילו היה אהרון יודע שהקב"ה כותב עליו " וגם הנה יֹצֵא לקראתך וראך ושמח בלבו" (שמות ד-י"ד). בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו (ילק"ש פרשת וישב קמ"א).

5) ויש להבין וכי ראובן ואהרון רצו פרסום על מעשיהם? האם הם תלו עשיית מעשה טוב בפרסומו ע"י התורה?

6) מסביר "ברכת מרדכי" (הרב ברוך מרדכי אזרחי שליט"א),שראוי לעשות מצווה כשפיו ולבו שווים. היות שאדם לא תמיד יודע מה בלבו פנימה, עתים יש לו נגיעה אישית, והוא נוטה לשכנע את עצמו שמניעיו טהורים,בעשותו את המצווה, גם כשלא תמיד הם כאלה. לכן נזקק ראובן לעדות של הקב"ה שכל מטרת פעולתו היא להציל את יוסף (פיו ולבו שווים) ואז היה הוא נושא את יוסף על כתפיו ומביאו לאביו יעקב.

7) וכן אהרון, היה מבוגר ממשה, ובנוסף הוא חי כל התקופה במצרים, ונשא בעול יחד עם בני ישראל, בעוד משה היה תקופה ארוכה במדין, בכל זאת דווקא משה עומד לקבל את ההנהגה על עם ישראל. אהרון "חשד" בעצמו ששמחתו אינה שלמה. אבל לו ידע, שהקב"ה יעיד עליו, ששמחתו בקבלת ההנהגה ע"י משה אחיו היא שלימה, היה יוצא במחול ובתופים לקראת משה.

8) מדברי המדרש מוכח, ששמחת חברו, או אחיו, צריכה לגרור "יציאה במחול", אבל זאת בתנאי שהריקוד החיצוני, מביא לידי ביטוי את השמחה הפנימית,בלב. אבל אם אין שמחה מקבילה בלב, הריקוד החיצוני נראה "מוזר משהו". לכן אהרון היה צריך חיזוק מהקב"ה על שמחתו הפנימית, ורק אחריה היה יוצא בריקודים. (מתוך מאמרו של "ברכת מרדכי" על פרשת שמות).

9) הרעיון של "פה ולב שווים", מופיע כבר בתחילת פרשת שמות . על הפסוק: "ויהי בימים ההם ויגדל משה, ויצא אל אחיו, וירא בְּסִבְלֹתָם" (ב-י"א) אומר רש"י במקום: נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם. בדרך כלל אנו מבטאים את התחושות שלנו רק באמצעות הלב, מדוע נוספו כאן גם העיניים? לדברינו זה מובן. משה ראה שהן העיניים הגשמיות", החיצוניות והן הלב הפנימי רואים ומרגישים אותו דבר, פיו ולבו שווים, וראוי הוא לפעול בשליחות ה'.

10) תשובות מפרשת וישלח

א) היכן מצינו בפרשה שכתוב:" ויאמר יעקב" ולא אמר מאומה בהמשך? תשובה: "ויאמר אליו מה שמך? ויאמר יעקב. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך" (ל"ב-כ"ח).

ב) באיזה תאריך עברי מתה רחל, ומנין יודעים זאת? תשובה: כתוב בפרשה " ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת"

(ל"ה-י"ט). בתורה לא נזכר תאריך פטירת רחל. אבל ידוע שרחל ילדה את בנימין ומתה בלידה..מובא בילקוט שמעוני (שמות פרק א)שבנימין נולד ב-י"א חשון , ממילא זה תאריך פטירת רחל.

11) שאלות מפרשת וישב

א) מילה (כולל הטיה) שמוזכרת ארבע פעמים בפרשה, תוך שלשה פסוקים רצופים?

ב) באיזה בגד חורפי נעשה שימוש בפרשה, שלא על מנת להגן מקור או גשם?

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 212 פרשת וישב תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/ ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל hkop77@gmail,

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxP0Fzy-vfJZZOKb%2B66FCVZZaMaF8nnivsfkzaCdLjF_iw%40mail.gmail.com.