LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת מקץ-חנוכה תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת

ד"ת מספר 213

החומר והרוח

1)מה ההבדל בין חנוכה לפורים ? מדוע אנו חוגגים אותם בצורה שונה ?

בפורים, ביקש המן הרשע להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן. בתגובה מבקש מרדכי (בהנחית אסתר)מהיהודים, להתפלל ולצום. ואומנם, הקב"ה שמע תפילתם והגזירה בוטלה.

בחנוכה, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך: אסרו עלינו ללמוד תורה ולקיים מצוות. היוונים לא בקשו לפגוע בנו פיזית, אלא, לגרום לנו לנטוש את התורה ולקבל את תרבות יוון.

2)נאמר במדרש, שהיוונים אמרו לישראל: כתבו לכם על קרן השור, שאין לכם חלק בא-לוהי ישראל(בראשית רבה פרשה ב-ד). שמעתי בשם הרב יצחק זילברשטיין שליט"א שכוונתם הייתה קרן השור, בדווקא, כי התינוקות בזמנם שתו חלב "מבקבוק" שהיה, בעצם, קרן של שור שהפיה הצרה הייתה נכנסת לפה התינוק. בכך רצו היוונים לסמל שכבר ילדים קטנים יידעו שאין להם חלק בא-להי ישראל.

3)בתגובה ביקש מתתיהו החשמונאי מכולם לעזוב את תלמוד התורה ולצאת להילחם ביוונים. הקב"ה עזר: מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים..וזדים ביד עוסקי תורתך. המכבים נצחו במלחמה ובהמשך טיהרו את בית המקדש.

4)האופן בו אנו חוגגים את החג נגזר מהאירוע. בפורים רצו להרוג אותנו פיזית, לכן השמחה על ביטול הפורענות מתבטאת בסעודה גשמית, המשמחת את הגוף. אולם בחנוכה הייתה הגזירה במישור הרוחני. היוונים, ביקשו להעבירם על דתם, "להשכיחם תורתך", לכן חוגגים את זכר ההצלה בביטוי רוחני- הדלקת הנר בשמן כמו החשמונאים בזמנו: הדליקו נרות בחצרות קדשיך..להודות ולהלל לקב"ה.

5)אכן סמלי הדבר שבחנוכה אנו משתמשים בסביבון ובפורים ברעשן. בחנוכה יצא עם ישראל להילחם ביוונים (איתערותא דלתתא) ואכן החלק התחתון, הוא הפעיל בסביבון. ואילו בפורים עם ישראל התפלל והנס היה מלמעלה(איתערותא דלעילא)מהקב"ה, ואכן החלק העליון הוא הפעיל ברעשן .

6)באותו עניין ניתן ללמוד גם מוסר השכל מסביבון בהיבט הרוחני.

א)גם אם נופלים, ניתן לקום ושוב להסתובב.

ב)ככל שניתן תנופה חזקה יותר, כך הסביבון יסתובב זמן ממושך יותר.

ג)אי אפשר לעמוד במקום, חייבים לנוע,(להיות מהלך) אם עומדים-נופלים.

אם נשים לב לתגובת עם ישראל לאירועים הנ"ל, נראה שבפורים כשהייתה סכנה פיזית לעם ישראל, הייתה קריאה ע"י מרדכי לצום, תפילה והגברת הלימוד. ואילו בחנוכה כשביקשו "להשמידם רוחנית" יצאו החשמונאים למלחמה וסכנו את חייהם, אף שהיו מעטים נגד רבים וסיכוייהם לנצח בקרב, היו נמוכים בעליל.

7)ללמדנו שיש להתייחס לסכנה רוחנית לעם ישראל בחומרה לא פחותה מלסכנה פיזית. וכבר כתב רב סעדיה גאון בהקשר "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה".(תורה שבכתב ותורה שבע"פ).

8)תשובות מפרשת וישב

א)מילה שמוזכרת ארבע פעמים(כולל הטיה)תוך שלושה פסוקים רצופים?תשובה: המילה היא "יד"(ל"ח..כ"ח-ל).

"יד" "על ידו" (ל"ח-כ"ח). "כמשיב ידו"(כ"ח-כ"ט). "על ידו"(כ"ח-ל).

ב)בגד חורפי המופיע בפרשה שלא על מנת להגן מקור? תשובה:"ותכס בצעיף ותתעלף"(ל"ח-י"ד).

9)שאלות מפרשת מקץ

א)שם של ספר, המופיע בפרשה, שחובר על פרוש רש"י? ומה שם המחבר?

ב)שתי מילים בשני פסוקים עוקבים בפרשה. כל מילה בפסוק אחר ומכילה שבע אותיות, רק אות אחת שונה ביניהן ולמילים משמעות הפוכה אחת מרעותה. מהן המילים?

10)שאלה לחנוכה

א)מה מקור השם אלכסנדר ביהדות?

שבת שלום וחנוכה שמח

מחיים ק.

מעדנים 213 פרשת מקץ- חנוכה תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxOkwxdeupSVm5S3BjPncgPAaEoMnB3DRCOL_HV35zmOcw%40mail.gmail.com.