LISTSERV - BEITKNESSET Archives

יום רביעי לפרשת שופטים תשפ"ג

מעדנים לשולחן שבת ד"ת מספר 248

"עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדו"

1) לפני יציאתו של עם ישראל למלחמה, מכריזים השוטרים, על שתי קבוצות אנשים הפטורים מהיציאה לקרב. הקבוצה הראשונה, מורכבת מאנשים, הַמְּצוּיִים בשלב סופי של תהליך משמעותי בחייהם: אלה שבנו בית ולא חנכו אותו, נטעו כרם ולא חללו אותו, קידשו אשה וטרם התחתנו עמה. הם משוחררים מיציאה למלחמה, כדי שיוכלו להשלים את תוכניתם.

2) הקבוצה השנייה, מונה את "הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ" (כ-ח). הגמרא במסכת סוטה, מביאה את שיטת רבי יוסי הגלילי, שמפרש ממה הוא ירא: "מעבירות שבידו" (דף מ"ד).

3) שואל הָאַדְמוֹ"ר מֵאוֹסְטְרוֹבְצָה (רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר הוֹלְשְׁטוֹק זצ"ל) למה מחזירים אותו, הרי יראת שמים זה יתרון? אדרבא, הוא עדיף על פני אדם שאינו ירא ה'?.

4) מסביר האדמו"ר, שמהות היציאה לקרב היא עזיבת הפרטיות, הבית, האשה והעסק והתמסרות לכלל, למשימה הלאומית, עד כדי נכונות למסור את נפשו, למען השגת המטרה. והנה, יש בפנינו אדם שירא רק מעבירות "שבידו", כלומר, רק העבירות האישיות שלו מפריעות לו , הוא דואג רק לעצמו- אֵגוֹאִיסְט. אדם כזה אינו מתאים לקרב שבו הוא צריך לחשוב ולדאוג לכלל, ולא לעצמו. וכן כותב הרמב"ם על יוצאי המלחמה "ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא יִמְחֶה זִכְרוֹנָם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה" (הלכות מלכים ז-ט"ו). אדם כזה עלול גם "להדביק" את שאר הלוחמים בתכונה שלילית זו.

5) בהמשך, מסבירה הגמרא, את כוונת התורה במונח " עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ ": שח בין תפילין של יד לשל ראש. ותמוה, וכי עבירה קלה זו, מדברי סופרים, מצדיקה למנוע ממנו מלהשתתף במלחמה יחד עם כלל ישראל? וכי אין בין יוצאי המלחמה בעלי עבירות חמורות יותר?.

6) נראה להסביר, ש"שח בין תפילין של יד לשל ראש", אינו רק מעשה נקודתי, אלא הוא מייצג דרך חיים לא נכונה-גישה מוטעית ומעוותת לעשיית האדם בחיים, וכפי שמסביר "השפת אמת"(רבי יהודה אריה ליב אלתר זצ"ל):"כי תפילין של יד היא בחינת עשייה-"וקשרתם לאות על ידך"- ותפילין של ראש-"תורת ה' בפיך", וצריכים להיות מחברים כל המעשים אל התורה, וזה עצמו פירוש "שמע ישראל" להיות מאספין כל הכוחות אל התורה".

7) מי ששח בין הנחת תפילין של יד (המעשה), ובין תפילין של ראש (התורה), הרי הוא מנתק בין הלימוד ובין המעשה, תורתו אינה תורת חיים (שמחוברת ומיושמת בחיי היום יום). דווקא בעת לחימה בזמן שרחוקים מספסלי בית המדרש, חשוב לחבר בין שדה הקרב לתורת ישראל. יש לראות בה כמצפן שמנחה אותו איך לנהוג במצב זה. מי שאינו נוהג כך, אינו מתאים להכלל בצבא ישראל.

8) תשובות מפרשת ראה

א) הֵיכָן בְּפָרָשָׁה מִלָּה הַמְּנֻקֶּדֶת בְּאַרְבָּעָה תְּנוּעוֹת קָמָץ בְּרֶצֶף? תשובה:" ואת הָרָחָמָה " (י"ד-י"ז).

ב) שְׁתֵּי מִלִּים בַּהֲגִיָּה דּוֹמָה.

הִיא-בְּפִתְחַת הַגָּלִיל.

הוּא-בַּעַל חַיִּים קָלִיל?

תשובה: "עַכּוֹ" - "אַקּוֹ" "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ ..וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן" (י"ד-ה)

שמואל לרנר הציע פתרון נוסף:"דישון" מושב בגליל העליון, בין קריית שמונה לצפת. בעל חיים: "ואקו ודישן".

9) שאלות מפרשת השבוע

א) "וילך ויעבד א-להים אחרים" (י"ז-ג). לכאורה, המילה "וילך" מיותרת, מספיק היה לכתוב, ויעבוד א-להים אחרים? (רמז: מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה...).

ב) בַּפָּרָשָׁה-מְבִיאִים לְכֹהֲנִים.

וּבַחַיִּים-לִתְאוּצָה נוֹתְנִים.

שבת שלום

מחיים ק.

מעדנים 248 פרשת שופטים תשפ"ג

תגובות/הערות/הארות/כולל בקשת הצטרפות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל [log in to unmask]

או בוודסאפ 052-3604905

--
לתגובות:
[log in to unmask]
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxNs-zQ6kMHC%2BGxsP%2B9oiNdSX-B6Vozk9SqRARohjA7y9w%40mail.gmail.com.